תנ"ך - בעצם
היום
הזה
בא
נח
ושם־וחם
ויפת
בני־נח
ואשת
נח
ושלשת
נשי־בניו
אתם
אל־התבה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בְּעֶ֨צֶם
הַיּ֤וֹם
הַזֶּה֙
בָּ֣א
נֹ֔חַ
וְשֵׁם־וְחָ֥ם
וָיֶ֖פֶת
בְּנֵי־נֹ֑חַ
וְאֵ֣שֶׁת
נֹ֗חַ
וּשְׁלֹ֧שֶׁת
נְשֵֽׁי־בָנָ֛יו
אִתָּ֖ם
אֶל־הַתֵּבָֽה:
(בראשית פרק ז פסוק יג)
בְּעֶצֶם
הַיּוֹם
הַזֶּה
בָּא
נֹחַ
וְשֵׁם־וְחָם
וָיֶפֶת
בְּנֵי־נֹחַ
וְאֵשֶׁת
נֹחַ
וּשְׁלֹשֶׁת
נְשֵׁי־בָנָיו
אִתָּם
אֶל־הַתֵּבָה:
(בראשית פרק ז פסוק יג)
בעצם
היום
הזה
בא
נח
ושם־וחם
ויפת
בני־נח
ואשת
נח
ושלשת
נשי־בניו
אתם
אל־התבה:
(בראשית פרק ז פסוק יג)
בעצם
היום
הזה
בא
נח
ושם־וחם
ויפת
בני־נח
ואשת
נח
ושלשת
נשי־בניו
אתם
אל־התבה:
(בראשית פרק ז פסוק יג)
בִּכרַן
יוֹמָא
הָדֵין
עָל
נֹחַ
וְשֵׁם
וְחָם
וָיֶפֶת
בְּנֵי
נֹחַ
וְאִתַּת
נֹחַ
וּתלָת
נְשֵׁי
בְנוֹהִי
עִימְהוֹן
לְתֵיבְתָא
:
ויפת
-
ב':
בר'
ז
,
יג;
ט
,
כג.
ואשת
-
ו':
בר'
ז
,
יג;
יש'
נד
,
ו;
מל'
ב
,
יד;
מש'
ו
,
כו;
כז
,
טו;
דה"א
ב
,
כד.
אתם
-
ל"א:
בר'
ז
,
יג;
יא
,
לא;
יד
,
ח;
מ
,
ד;
מג
,
טז;
שמ'
ו
,
ד;
יב
,
לח;
וי'
טז
,
טז;
כו
,
לט
,
מד;
במ'
כב
,
כ;
לב
,
יט;
דב'
כח
,
סט;
שו'
כ
,
כ;
ש"א
כה
,
טו;
ש"ב
יב
,
יז;
מ"א
כ
,
כג;
מ"ב
ו
,
ד;
יז
,
לה;
כב
,
ז;
יש'
יד
,
כ;
ל
,
ח;
ס
,
ט;
סה
,
כג;
יר'
כז
,
יח;
יח'
ל
,
ה;
לד
,
ל;
לח
,
ה;
מש'
א
,
טו;
כד
,
א;
דה"ב
כב
,
יב.
וכל
דיבור
דכותהון:
בר'
כג
,
ח;
לד
,
ח;
מב
,
ז;
שמ'
לד
,
לג;
יהו'
כב
,
טו;
דנ'
א
,
יט;
בר
מן
ו'
('אותם'):
במ'
כו
,
ג;
יר'
א
,
טז;
ד
,
יב;
ה
,
ה;
לה
,
ב;
יח'
יד
,
ד.
אתם
-
ל"ז:
ראה
ההערה
הקודמת;
אך
כאן
כל
'דבור
אתם'
נמנה
כמקרה
נפרד.
ושם
-
וחם
-
ל';
ויפת
-
ב';
ואשת
-
ו'.
בעצם
היום
הזה
-
לימדך
הכתוב
,
שהיו
בני
דורו
אומרים:
אילו
אנו
רואין
אותו
נכנס
לתיבה
אנו
שוברין
אותה
והורגין
אותו;
אמר
הקדוש
ברוך
הוא:
אני
מכניסו
לעיני
כולם
,
ונראה
דבר
מי
יקום
(ראה
ב"ר
לב
,
ח).
ויהי
ביום
השביעי
,
נבקעו
כל
מעיינות
תהום
רבה.
מעיְינות
-
סמוך;
"באין
מעייָנות"
(מש'
ח
,
כד)
-
מוּכְרָת.
תהום
-
לשון
זכר
ונקבה
,
וכן
"תהום
רוממתהו"
(יח'
לא
,
ד).
ולא
הזכיר
הנחלים
,
כי
מהמעיינות
יצאו.
וכאשר
נבקעו
,
עלו
המים
,
ונפתחו
חלונות
האוצרות
בשמים
,
וירדו
המים
,
ונתבלבלה
הארץ
,
ואין
מבדיל
בין
יום
ובין
לילה;
והעד
,
שאמר
"ויום
ולילה
לא
ישבותו"
(בר'
ח
,
כב).
וכאשר
נפסקו
מימי
הגשמים
,
אז
ידע
נח
כי
עברו
ארבעים
יום
וארבעים
לילה
,
כי
השם
גלה
לו
זה
הסוד.
וכמו
ארובות
-
"הנה
יי'
עושה
ארובות"
(מ"ב
ז
,
ב);
וה'אוצר'
(ע"פ
דב'
כח
,
יב)
וה'חלון'
-
כלשון
בני
אדם
ומשפטם.
ויש
אומרים
(השרשים:
'ארב')
,
שהאל"ף
שורש
,
כמו
'כבודות'.
ויש
אומרים
,
שהאל"ף
נוסף
,
וכן
אל"ף
"אגודות"
(יש'
נח
,
ו)
,
והם
מפעלי
הכפל.
וביום
שבעה
עשר
שהחל
המבול
,
נכנס
נח
וביתו
בתיבה
,
והכניס
כל
החיה
והבהמה
והרמש
וכל
העוף.
ומלת
צפור
-
שם
כלל
לאשר
יש
לו
כנף.
והפלא
,
שבאו
כולם
מעצמם
שנים
שנים.
בעצם
היום
הזה
בא
נח
-
נכנס
בתיבה.
והנה
התברר
,
כי
שתים
ביאות
הנה
(ראה
לעיל
,
ז).
בעצם
היום
הזה
-
"בשבעה
עשר...
לחדש"
שזכר
(לעיל
,
יא)
,
בו
ביום
נכנס
אל
התבה.
והנה
אמר
למעלה
,
כי
בתחלת
שבעה
נכנס
(ראה
לעיל
,
ז)
,
ואיך
אמר
עתה
כי
בסוף
שבעה
נכנס
,
שהוא
שבעה
עשר
במרחשון?
והנראה
מזה
,
כי
הוא
נכנס
בתחלת
שבעה
כמו
שצוהו
האל
,
עם
כל
באי
התבה
,
והחל
לתקן
מושבו
ומושב
הבאים
עמו.
ואלה
שבעת
הימים
היו
יוצאים
ובאים
האדם
והבהמה
והעוף
,
והיו
רועים
ביבשה
סמוך
לתבה
,
והיו
בין
כך
ובין
כך
מִתְרַוְחִים
לאויר
העולם;
כי
די
להם
שיסגרו
בתבה
הימים
שיצטרכו
מפני
המבול.
וביום
השביעי
,
שהיה
שבעה
עשר
במרחשון
,
נכנסו
קודם
בא
הגשם.
וכיון
שנכנסו
כלם
,
וסגר
נח
פתח
התבה
והחלון
שעשה
למעלה
,
באו
מי
המבול
בו
ביום.
וכשהגיעו
שבעת
הימים
התחילו
לרדת
מי
המבול.
וזה
היה
בשנת
שש
מאות
שנה
לחיי
נח
,
בחדש
השני
,
והוא
אייר
לפי
הנראה
לי
,
כי
ניסן
הוא
ראש
לחדשים
,
כמו
שנזכר
בתורה
(שמ'
יב
,
ב);
עם
שהזמן
הזה
היה
יותר
נכון
להיות
בו
זה
המופת
ממרחשון
,
כי
תקופת
ניסן
לחה
ותקופת
תשרי
יבשה
,
והשם
יתעלה
עושה
המופתים
תמיד
בסבות
היותר
נאותות
,
כמו
שזכרנו
במה
שקדם
(בה"פ
בר'
ה
,
לב)
והנה
ידעת
שכבר
נחלקו
בזה
העניין
רבי
אליעזר
ורבי
יהושע
(ר"ה
יא
,
ב).
וספר
שאז
נתהוו
המים
הויה
נפלאה
בבטן
הארץ
ובחלק
האמצעי
מהאויר
,
עד
שנתכסו
כל
ההרים
הגבוהים
אשר
תחת
כל
השמים.
וספר
שבעצומו
של
יום
―
ביום
אשר
צוה
השם
לנח
שיכנס
בתיבה
,
ויכניס
עמו
ממיני
הבעלי
חיים
מה
שצוהו
השם
יתעלה
―
השלים
נח
דבר
השם
,
כדי
שיראו
זה
כל
האנשים
אשר
בדור
ההוא
,
וישובו
אל
השם
וירחמם
(ע"פ
יש'
נה
,
ז).
וזכר
שכבר
הגין
השם
יתעלה
עליו
,
והשגיח
בו
בדרך
שלא
קרהו
נזק
בהיותו
בתיבה
,
לא
ממי
המבול
,
ולא
מהחיות
אשר
הכניס
עמו
בתיבה
,
ולא
מהאנשים
אשר
היו
מחוץ.
והנה
השלים
זה
הספור
והפליג
להאריך
בו
,
לרוב
התועלת
המגיע
ממנו
,
ולזה
דקדק
במספר
הימים
אשר
ירד
הגשם
בלי
הפסק
,
ובשאר
הפרטים
,
לישב
יותר
בלבנו
אמתת
זה
הספור
,
כי
כבר
נאמין
יותר
בספורים
,
כשסופר
מעניינם
פרטים
רבים.