תנ"ך - ויבאו אל־נח אל־התבה שנים שנים מכל־הבשר אשר־בו רוח חיים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיָּבֹ֥אוּ אֶל־נֹ֖חַ אֶל־הַתֵּבָ֑ה שְׁנַ֤יִם שְׁנַ֙יִם֙ מִכָּל־הַבָּשָׂ֔ר אֲשֶׁר־בּ֖וֹ ר֥וּחַ חַיִּֽים: (בראשית פרק ז פסוק טו)

טקסט וניקוד:

וַיָּבֹאוּ אֶל־נֹחַ אֶל־הַתֵּבָה שְׁנַיִם שְׁנַיִם מִכָּל־הַבָּשָׂר אֲשֶׁר־בּוֹ רוּחַ חַיִּים: (בראשית פרק ז פסוק טו)

טקסט בלבד:

ויבאו אל־נח אל־התבה שנים שנים מכל־הבשר אשר־בו רוח חיים: (בראשית פרק ז פסוק טו)

תיקון קוראים:

ויבאו אל־נח אל־התבה שנים שנים מכל־הבשר אשר־בו רוח חיים: (בראשית פרק ז פסוק טו)
וְעָלוּ עִם נֹחַ לְתֵיבְתָא תְּרֵין תְּרֵין מִכָּל בִּסרָא דְּבֵיהּ רוּחָא דְחַיֵי :

שנים שנים - ג': בר' ז , ט , טו; דה"א כו , יז.

שנים שנים - ג'.

ויהי ביום השביעי , נבקעו כל מעיינות תהום רבה. מעיְינות - סמוך; "באין מעייָנות" (מש' ח , כד) - מוּכְרָת. תהום - לשון זכר ונקבה , וכן "תהום רוממתהו" (יח' לא , ד). ולא הזכיר הנחלים , כי מהמעיינות יצאו. וכאשר נבקעו , עלו המים , ונפתחו חלונות האוצרות בשמים , וירדו המים , ונתבלבלה הארץ , ואין מבדיל בין יום ובין לילה; והעד , שאמר "ויום ולילה לא ישבותו" (בר' ח , כב). וכאשר נפסקו מימי הגשמים , אז ידע נח כי עברו ארבעים יום וארבעים לילה , כי השם גלה לו זה הסוד. וכמו ארובות - "הנה יי' עושה ארובות" (מ"ב ז , ב); וה'אוצר' (ע"פ דב' כח , יב) וה'חלון' - כלשון בני אדם ומשפטם. ויש אומרים (השרשים: 'ארב') , שהאל"ף שורש , כמו 'כבודות'. ויש אומרים , שהאל"ף נוסף , וכן אל"ף "אגודות" (יש' נח , ו) , והם מפעלי הכפל. וביום שבעה עשר שהחל המבול , נכנס נח וביתו בתיבה , והכניס כל החיה והבהמה והרמש וכל העוף. ומלת צפור - שם כלל לאשר יש לו כנף. והפלא , שבאו כולם מעצמם שנים שנים.

וטעם ויבאו אל נח אל התיבה - להודיע שלא נאספו אליו כלל ולא באו עד עצם היום ההוא , שהיה הגשם ובא הוא בתיבה , כי האל "הוא צוה ורוחו הוא קבצן" (יש' לד , טז) ברגע אחד.

ויבאו. שנים שנים - זוגות. כמו שבאו בביאה ראשונה (ראה לעיל , ט) , כן באו בביאה שניה; לא נפקד אחד מהם , ולא הלך לו אל המדבר , ולא התערב עמהם אחר.

וכשהגיעו שבעת הימים התחילו לרדת מי המבול. וזה היה בשנת שש מאות שנה לחיי נח , בחדש השני , והוא אייר לפי הנראה לי , כי ניסן הוא ראש לחדשים , כמו שנזכר בתורה (שמ' יב , ב); עם שהזמן הזה היה יותר נכון להיות בו זה המופת ממרחשון , כי תקופת ניסן לחה ותקופת תשרי יבשה , והשם יתעלה עושה המופתים תמיד בסבות היותר נאותות , כמו שזכרנו במה שקדם (בה"פ בר' ה , לב) והנה ידעת שכבר נחלקו בזה העניין רבי אליעזר ורבי יהושע (ר"ה יא , ב). וספר שאז נתהוו המים הויה נפלאה בבטן הארץ ובחלק האמצעי מהאויר , עד שנתכסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים. וספר שבעצומו של יום ― ביום אשר צוה השם לנח שיכנס בתיבה , ויכניס עמו ממיני הבעלי חיים מה שצוהו השם יתעלה ― השלים נח דבר השם , כדי שיראו זה כל האנשים אשר בדור ההוא , וישובו אל השם וירחמם (ע"פ יש' נה , ז). וזכר שכבר הגין השם יתעלה עליו , והשגיח בו בדרך שלא קרהו נזק בהיותו בתיבה , לא ממי המבול , ולא מהחיות אשר הכניס עמו בתיבה , ולא מהאנשים אשר היו מחוץ. והנה השלים זה הספור והפליג להאריך בו , לרוב התועלת המגיע ממנו , ולזה דקדק במספר הימים אשר ירד הגשם בלי הפסק , ובשאר הפרטים , לישב יותר בלבנו אמתת זה הספור , כי כבר נאמין יותר בספורים , כשסופר מעניינם פרטים רבים.
ריכוז קישורים