תנ"ך - והבאים זכר ונקבה מכל־בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר ה' בעדו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהַבָּאִ֗ים זָכָ֨ר וּנְקֵבָ֤ה מִכָּל־בָּשָׂר֙ בָּ֔אוּ כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה אֹת֖וֹ אֱלֹהִ֑ים וַיִּסְגֹּ֥ר יְהוָ֖ה בַּעֲדֽוֹ: (בראשית פרק ז פסוק טז)

טקסט וניקוד:

וְהַבָּאִים זָכָר וּנְקֵבָה מִכָּל־בָּשָׂר בָּאוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים וַיִּסְגֹּר יְהוָה בַּעֲדוֹ: (בראשית פרק ז פסוק טז)

טקסט בלבד:

והבאים זכר ונקבה מכל־בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר ה' בעדו: (בראשית פרק ז פסוק טז)

תיקון קוראים:

והבאים זכר ונקבה מכל־בשר באו כאשר צוה אתו אלהים ויסגר יהוה בעדו: (בראשית פרק ז פסוק טז)
וְעָלַיָא דְּכַר וְנוּקבָּא מִכָּל בִּסרָא עָלוּ כְּמָא דְּפַקֵיד יָתֵיהּ יְיָ וְאַגֵּין יְיָ בְּמֵימְרֵיהּ עֲלוֹהִי :

והבאים - ב': בר' ז , טז; נחמ' ה , יז. צוה אתו אלהים - ג': *בר' ו , כב; ז , טז; כא , ד. ויסגר - ב' (בתורה): בר' ב , כא; ז , טז.

צוה אתו אלהים ג' ויעש נח קדמיה והבאים וימל אברהם את יצחק בנו.

והבאים - ב'; צוה אתו אלהים - ג'; ויסגר - ב'.

ויסגר יי' בעדו - הגין עליו שלא שברוה; הקיף את התיבה דובים ואריות והיו הורגין בהן (ראה ב"ר לב , ח). ופשוטו של מקרא: סגר כנגדו מן המים; וכן כל 'בעד' שבמקרא לשון 'כנגד' הוא: "בעד כל רחם" (בר' כ , יח); "בעדך ובעד בניך" (מ"ב ד , ד); "עור בעד עור" (איוב ב , ד); "מגן בעדי" (תה' ג , ד); "התפלל בעד עבדיך" (ש"א יב , יט) - כנגד עבדיך.

והבאים זכר ונקבה - טעמו: הבאים בתבה. וטעם ויסגור יי' בעדו - הוא לשבח , בעבור שהסגירה בעת הזאת טובה מהפתיחה; ובעת אחרת לגנאי: "יסגר על איש" (איוב יב , יד); "ויסך אלוה בעדו" (שם ג , כג) , והעד: ראש הפסוק. והנה סגר הפתח , והשם עזרו , שלא נפתח בתבה מקום , כי מיד היו כולם מתים.

ויסגר - אין צריך לומר 'ויסגור הדלת' , רק טעמו: שסגר השם כל התיבה , ולא נפתח בו מקום ולא נבקע. וזה הסגירה - לשבח , בעבור היותו במים; והפך זה: "ויסך אלוה בעדו" (איוב ג , כג); "גדר בעדי ולא אצא" (איכה ג , ז).

ויסגור יי' בעדו - נח היה מניח התיבה פתוחה לבהמה ולעופות ולכל המינים שהיו באין לינצל אליו , וכשבאו כולם , היה ירא לסגור אותו , דְיָרֵא שמא לא באו כולם , דאין קניגי ובליסתרי שמכיר כל המינין שבעולם; וכיון שבאו כולם , סגר הקדוש ברוך הוא בעדו הפתח; דומיא דשערי העזרה שהיו ננעלות מעצמן , כשהיו מליאות מישראל ערב הפסח , כדאמרינן בפסחים (סד , ב) גבי עקביא בן מהללאל. ויסגור יי' בעדו - כמו "וסגרת הדלת בעדך ובעד בנייך" (מ"ב ד , ד).

וטעם והבאים זכר ונקבה מכל בשר באו - כי הבאים אל תוך התיבה היו זכר ונקבה , שהכניסם נח בתוכה כן , ולכך אמר כאשר צוה אותו אלהים , כי הוא מצוה עליו שיכניסם לתוכה. ודעת רבי אברהם (לעיל , ה) , כי "ויבא נח ובניו ואשתו ונשי בניו אתו אל התיבה" (לעיל , ז) - לא שנכנסו בתוכה , אלא שבאו אליו כולם בעשור לחדש השני , כי ביתו קרוב אל התיבה היה. וטעם "מפני מי המבול" (שם) - מפחד מי המבול; ולשבעת הימים היה מי המבול , ונאספו כולם בתוכה וסגר הפתח והצהר. ואין דבריו נכונים. ויתכן כי "ויעש נח ככל אשר צוהו יי'. ונח בן שש מאות שנה" (לעיל , ה - ו) , והפסוקים עד "בשנת שש מאות שנה" (לעיל , יא) , אינם מספרים מעשה , אבל "ויעש נח ככל אשר צוהו" - יכלול הענין כולו; יאמר שעשה ככל אשר נצטוה , לא הפיל מכל הענין דבר , עשה התיבה ואסף המאכל , ולקח מן הבהמה והעוף הטהורים שבעה שבעה ביום אשר צוה אותו , וכאשר היה בן שש מאות שנה והמבול ירד על הארץ , בא עם ביתו ועם הבהמה הטהורה וכל החי אל התיבה כאשר צוהו אלהים; ואחר כן ספר במעשה: "ויהי לשבעת הימים... בשנת שש מאות" (לעיל , י - יא) , וגמר הענין.

כאשר צוה אותו אלהים - להעמיד כל מין ומין בקנו. ויסגור יי' בעדו - הגין בעדו , שלא נפתח בתבה אפלו נקב אחד בחזק הגשמים הרבים , שהיו "ארבעים יום" (להלן , יז).

ויסגור יי' בעדו - רוצה לומר , שהשם יתעלה הגין עליו , שלא הזיקוהו החיות הרעות אשר שם אותם בתיבה.

וכשהגיעו שבעת הימים התחילו לרדת מי המבול. וזה היה בשנת שש מאות שנה לחיי נח , בחדש השני , והוא אייר לפי הנראה לי , כי ניסן הוא ראש לחדשים , כמו שנזכר בתורה (שמ' יב , ב); עם שהזמן הזה היה יותר נכון להיות בו זה המופת ממרחשון , כי תקופת ניסן לחה ותקופת תשרי יבשה , והשם יתעלה עושה המופתים תמיד בסבות היותר נאותות , כמו שזכרנו במה שקדם (בה"פ בר' ה , לב) והנה ידעת שכבר נחלקו בזה העניין רבי אליעזר ורבי יהושע (ר"ה יא , ב). וספר שאז נתהוו המים הויה נפלאה בבטן הארץ ובחלק האמצעי מהאויר , עד שנתכסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים. וספר שבעצומו של יום ― ביום אשר צוה השם לנח שיכנס בתיבה , ויכניס עמו ממיני הבעלי חיים מה שצוהו השם יתעלה ― השלים נח דבר השם , כדי שיראו זה כל האנשים אשר בדור ההוא , וישובו אל השם וירחמם (ע"פ יש' נה , ז). וזכר שכבר הגין השם יתעלה עליו , והשגיח בו בדרך שלא קרהו נזק בהיותו בתיבה , לא ממי המבול , ולא מהחיות אשר הכניס עמו בתיבה , ולא מהאנשים אשר היו מחוץ. והנה השלים זה הספור והפליג להאריך בו , לרוב התועלת המגיע ממנו , ולזה דקדק במספר הימים אשר ירד הגשם בלי הפסק , ובשאר הפרטים , לישב יותר בלבנו אמתת זה הספור , כי כבר נאמין יותר בספורים , כשסופר מעניינם פרטים רבים.
ריכוז קישורים