תנ"ך - ויהי המבול ארבעים יום על־הארץ וירבו המים וישאו את־התבה ותרם מעל הארץ:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְהִ֧י הַמַּבּ֛וּל אַרְבָּעִ֥ים י֖וֹם עַל־הָאָ֑רֶץ וַיִּרְבּ֣וּ הַמַּ֗יִם וַיִּשְׂאוּ֙ אֶת־הַתֵּבָ֔ה וַתָּ֖רָם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ: (בראשית פרק ז פסוק יז)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם עַל־הָאָרֶץ וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם וַיִּשְׂאוּ אֶת־הַתֵּבָה וַתָּרָם מֵעַל הָאָרֶץ: (בראשית פרק ז פסוק יז)

טקסט בלבד:

ויהי המבול ארבעים יום על־הארץ וירבו המים וישאו את־התבה ותרם מעל הארץ: (בראשית פרק ז פסוק יז)

תיקון קוראים:

ויהי המבול ארבעים יום על־הארץ וירבו המים וישאו את־התבה ותרם מעל הארץ: (בראשית פרק ז פסוק יז)
וַהֲוָה טוֹפָנָא אַרבְּעִין יוֹמִין עַל אַרעָא וּסגִיאוּ מַיָא וּנטַלוּ יָת תֵּיבְתָא וְאִתָּרַמַת מֵעַל אַרעָא :

ותרם - ל'.

ותרם מעל הארץ - משוקעת במים אחת עשרה אמה , כספינה טעונה שמשוקעת מקצתה במים (ראה ב"ר לב , ט) , ומקראות שלפנינו יוכיחו.

וכבר נכתב "ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום" (לעיל , יב) , אם כן מה טעם ויהי המבול ארבעים יום? וכן פירושו: כאשר היה המבול ארבעים יום על הארץ , רבו המים ונשאו התבה , וגבהה מעל הארץ. וזה אות , כי עד ארבעים יום לא זזה ממקומה.

ויהי המבול ארבעים יום - יום ולילה כמו שזכר (ראה לעיל , ד) , ובכלל יום - הלילה , כמו "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בר' א , ה) , והדומים לו. וירבו המים - וכאשר רבו המים שהיו ארבעים יום , ומי המעיינות שגברו גם כן , היה בהן כח לשאת את התבה , שתהיה צפה על פני המים. כי עד שלא רבו המים , היתה התבה כבדה , ולא היתה יכולה לרום מעל הארץ , עד שרבו ונשאו אותה , וצפה על פני המים.

וכשהגיעו שבעת הימים התחילו לרדת מי המבול. וזה היה בשנת שש מאות שנה לחיי נח , בחדש השני , והוא אייר לפי הנראה לי , כי ניסן הוא ראש לחדשים , כמו שנזכר בתורה (שמ' יב , ב); עם שהזמן הזה היה יותר נכון להיות בו זה המופת ממרחשון , כי תקופת ניסן לחה ותקופת תשרי יבשה , והשם יתעלה עושה המופתים תמיד בסבות היותר נאותות , כמו שזכרנו במה שקדם (בה"פ בר' ה , לב) והנה ידעת שכבר נחלקו בזה העניין רבי אליעזר ורבי יהושע (ר"ה יא , ב). וספר שאז נתהוו המים הויה נפלאה בבטן הארץ ובחלק האמצעי מהאויר , עד שנתכסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים. וספר שבעצומו של יום ― ביום אשר צוה השם לנח שיכנס בתיבה , ויכניס עמו ממיני הבעלי חיים מה שצוהו השם יתעלה ― השלים נח דבר השם , כדי שיראו זה כל האנשים אשר בדור ההוא , וישובו אל השם וירחמם (ע"פ יש' נה , ז). וזכר שכבר הגין השם יתעלה עליו , והשגיח בו בדרך שלא קרהו נזק בהיותו בתיבה , לא ממי המבול , ולא מהחיות אשר הכניס עמו בתיבה , ולא מהאנשים אשר היו מחוץ. והנה השלים זה הספור והפליג להאריך בו , לרוב התועלת המגיע ממנו , ולזה דקדק במספר הימים אשר ירד הגשם בלי הפסק , ובשאר הפרטים , לישב יותר בלבנו אמתת זה הספור , כי כבר נאמין יותר בספורים , כשסופר מעניינם פרטים רבים.
ריכוז קישורים