תנ"ך - ויגברו המים וירבו מאד על־הארץ ותלך התבה על־פני המים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּגְבְּר֥וּ הַמַּ֛יִם וַיִּרְבּ֥וּ מְאֹ֖ד עַל־הָאָ֑רֶץ וַתֵּ֥לֶךְ הַתֵּבָ֖ה עַל־פְּנֵ֥י הַמָּֽיִם: (בראשית פרק ז פסוק יח)

טקסט וניקוד:

וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וַיִּרְבּוּ מְאֹד עַל־הָאָרֶץ וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה עַל־פְּנֵי הַמָּיִם: (בראשית פרק ז פסוק יח)

טקסט בלבד:

ויגברו המים וירבו מאד על־הארץ ותלך התבה על־פני המים: (בראשית פרק ז פסוק יח)

תיקון קוראים:

ויגברו המים וירבו מאד על־הארץ ותלך התבה על־פני המים: (בראשית פרק ז פסוק יח)
וּתקִיפוּ מַיָא וּסגִיאוּ לַחדָּא עַל אַרעָא וּמהַלְכָא תֵיבְתָא עַל אַפֵּי מַיָא :

ויגברו - מאיליהן.

וטעם ויגברו המים , והמים גברו - שנתרבו מאד , כי לרבוי הגדול יקרא הלשון 'גבורה' , וכן "ופשעיהם כי יתגברו" (איוב לו , ט) - רבו מאד; "גבר חסדו על יראיו" (תה' קג , יא) - גדל; וכן "ואם בגבורות שמנים שנה" (תה' צ , י) - ברבוי גדול. ויתכן כי טעם ויגברו - שהיו באים בשטף ועוקרים האילנות ומפילים הבנינים , כי לכח יקראו 'גבורה' , בעבור כי הגבורה בכח , וכן "גם גברו חיל" (איוב כא , ז); "והגביר ברית לרבים שבוע אחד" (דנ' ט , כז) - יעמידנו בחוזק. ולשון חכמים (תענית ב , א): גבורת גשמים - מפני שיורדין בגבורה. ואיפשר שיהיה מזה "ואם בגבורות שמנים שנה" (תה' צ , י) , שאם היו עצמותיו וגופו חזקים והוא בעל כח , יחיה שְׁמֹנִים. ואם כן יהיה פירוש גברו על הארץ - שהיו בגבורתם כולם אף על ההרים הגבוהים , ושוטפים אותם.

ויגברו המים - זה הפסוק בא להוסיף רבוי המים , כי ויגברו - יותר מן "וירבו" (לעיל , יז). ואמר אחר ויגברו - וירבו , להודיע כי התגבורת היתה ברבוי , לא בחזק לבד. ומתחלה נשאו אותה המים מעל הארץ , וכשגברו המים יותר , הוליכו אותה הנה והנה.

וכשהגיעו שבעת הימים התחילו לרדת מי המבול. וזה היה בשנת שש מאות שנה לחיי נח , בחדש השני , והוא אייר לפי הנראה לי , כי ניסן הוא ראש לחדשים , כמו שנזכר בתורה (שמ' יב , ב); עם שהזמן הזה היה יותר נכון להיות בו זה המופת ממרחשון , כי תקופת ניסן לחה ותקופת תשרי יבשה , והשם יתעלה עושה המופתים תמיד בסבות היותר נאותות , כמו שזכרנו במה שקדם (בה"פ בר' ה , לב) והנה ידעת שכבר נחלקו בזה העניין רבי אליעזר ורבי יהושע (ר"ה יא , ב). וספר שאז נתהוו המים הויה נפלאה בבטן הארץ ובחלק האמצעי מהאויר , עד שנתכסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים. וספר שבעצומו של יום ― ביום אשר צוה השם לנח שיכנס בתיבה , ויכניס עמו ממיני הבעלי חיים מה שצוהו השם יתעלה ― השלים נח דבר השם , כדי שיראו זה כל האנשים אשר בדור ההוא , וישובו אל השם וירחמם (ע"פ יש' נה , ז). וזכר שכבר הגין השם יתעלה עליו , והשגיח בו בדרך שלא קרהו נזק בהיותו בתיבה , לא ממי המבול , ולא מהחיות אשר הכניס עמו בתיבה , ולא מהאנשים אשר היו מחוץ. והנה השלים זה הספור והפליג להאריך בו , לרוב התועלת המגיע ממנו , ולזה דקדק במספר הימים אשר ירד הגשם בלי הפסק , ובשאר הפרטים , לישב יותר בלבנו אמתת זה הספור , כי כבר נאמין יותר בספורים , כשסופר מעניינם פרטים רבים.
ריכוז קישורים