תנ"ך - ויגברו
המים
וירבו
מאד
על־הארץ
ותלך
התבה
על־פני
המים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּגְבְּר֥וּ
הַמַּ֛יִם
וַיִּרְבּ֥וּ
מְאֹ֖ד
עַל־הָאָ֑רֶץ
וַתֵּ֥לֶךְ
הַתֵּבָ֖ה
עַל־פְּנֵ֥י
הַמָּֽיִם:
(בראשית פרק ז פסוק יח)
וַיִּגְבְּרוּ
הַמַּיִם
וַיִּרְבּוּ
מְאֹד
עַל־הָאָרֶץ
וַתֵּלֶךְ
הַתֵּבָה
עַל־פְּנֵי
הַמָּיִם:
(בראשית פרק ז פסוק יח)
ויגברו
המים
וירבו
מאד
על־הארץ
ותלך
התבה
על־פני
המים:
(בראשית פרק ז פסוק יח)
ויגברו
המים
וירבו
מאד
על־הארץ
ותלך
התבה
על־פני
המים:
(בראשית פרק ז פסוק יח)
וּתקִיפוּ
מַיָא
וּסגִיאוּ
לַחדָּא
עַל
אַרעָא
וּמהַלְכָא
תֵיבְתָא
עַל
אַפֵּי
מַיָא
:
וטעם
ויגברו
המים
,
והמים
גברו
-
שנתרבו
מאד
,
כי
לרבוי
הגדול
יקרא
הלשון
'גבורה'
,
וכן
"ופשעיהם
כי
יתגברו"
(איוב
לו
,
ט)
-
רבו
מאד;
"גבר
חסדו
על
יראיו"
(תה'
קג
,
יא)
-
גדל;
וכן
"ואם
בגבורות
שמנים
שנה"
(תה'
צ
,
י)
-
ברבוי
גדול.
ויתכן
כי
טעם
ויגברו
-
שהיו
באים
בשטף
ועוקרים
האילנות
ומפילים
הבנינים
,
כי
לכח
יקראו
'גבורה'
,
בעבור
כי
הגבורה
בכח
,
וכן
"גם
גברו
חיל"
(איוב
כא
,
ז);
"והגביר
ברית
לרבים
שבוע
אחד"
(דנ'
ט
,
כז)
-
יעמידנו
בחוזק.
ולשון
חכמים
(תענית
ב
,
א):
גבורת
גשמים
-
מפני
שיורדין
בגבורה.
ואיפשר
שיהיה
מזה
"ואם
בגבורות
שמנים
שנה"
(תה'
צ
,
י)
,
שאם
היו
עצמותיו
וגופו
חזקים
והוא
בעל
כח
,
יחיה
שְׁמֹנִים.
ואם
כן
יהיה
פירוש
גברו
על
הארץ
-
שהיו
בגבורתם
כולם
אף
על
ההרים
הגבוהים
,
ושוטפים
אותם.
ויגברו
המים
-
זה
הפסוק
בא
להוסיף
רבוי
המים
,
כי
ויגברו
-
יותר
מן
"וירבו"
(לעיל
,
יז).
ואמר
אחר
ויגברו
-
וירבו
,
להודיע
כי
התגבורת
היתה
ברבוי
,
לא
בחזק
לבד.
ומתחלה
נשאו
אותה
המים
מעל
הארץ
,
וכשגברו
המים
יותר
,
הוליכו
אותה
הנה
והנה.
וכשהגיעו
שבעת
הימים
התחילו
לרדת
מי
המבול.
וזה
היה
בשנת
שש
מאות
שנה
לחיי
נח
,
בחדש
השני
,
והוא
אייר
לפי
הנראה
לי
,
כי
ניסן
הוא
ראש
לחדשים
,
כמו
שנזכר
בתורה
(שמ'
יב
,
ב);
עם
שהזמן
הזה
היה
יותר
נכון
להיות
בו
זה
המופת
ממרחשון
,
כי
תקופת
ניסן
לחה
ותקופת
תשרי
יבשה
,
והשם
יתעלה
עושה
המופתים
תמיד
בסבות
היותר
נאותות
,
כמו
שזכרנו
במה
שקדם
(בה"פ
בר'
ה
,
לב)
והנה
ידעת
שכבר
נחלקו
בזה
העניין
רבי
אליעזר
ורבי
יהושע
(ר"ה
יא
,
ב).
וספר
שאז
נתהוו
המים
הויה
נפלאה
בבטן
הארץ
ובחלק
האמצעי
מהאויר
,
עד
שנתכסו
כל
ההרים
הגבוהים
אשר
תחת
כל
השמים.
וספר
שבעצומו
של
יום
―
ביום
אשר
צוה
השם
לנח
שיכנס
בתיבה
,
ויכניס
עמו
ממיני
הבעלי
חיים
מה
שצוהו
השם
יתעלה
―
השלים
נח
דבר
השם
,
כדי
שיראו
זה
כל
האנשים
אשר
בדור
ההוא
,
וישובו
אל
השם
וירחמם
(ע"פ
יש'
נה
,
ז).
וזכר
שכבר
הגין
השם
יתעלה
עליו
,
והשגיח
בו
בדרך
שלא
קרהו
נזק
בהיותו
בתיבה
,
לא
ממי
המבול
,
ולא
מהחיות
אשר
הכניס
עמו
בתיבה
,
ולא
מהאנשים
אשר
היו
מחוץ.
והנה
השלים
זה
הספור
והפליג
להאריך
בו
,
לרוב
התועלת
המגיע
ממנו
,
ולזה
דקדק
במספר
הימים
אשר
ירד
הגשם
בלי
הפסק
,
ובשאר
הפרטים
,
לישב
יותר
בלבנו
אמתת
זה
הספור
,
כי
כבר
נאמין
יותר
בספורים
,
כשסופר
מעניינם
פרטים
רבים.