תנ"ך - והמים גברו מאד מאד על־הארץ ויכסו כל־ההרים הגבהים אשר־תחת כל־השמים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהַמַּ֗יִם גָּ֥בְר֛וּ מְאֹ֥ד מְאֹ֖ד עַל־הָאָ֑רֶץ וַיְכֻסּ֗וּ כָּל־הֶֽהָרִים֙ הַגְּבֹהִ֔ים אֲשֶׁר־תַּ֖חַת כָּל־הַשָּׁמָֽיִם: (בראשית פרק ז פסוק יט)

טקסט וניקוד:

וְהַמַּיִם גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל־הָאָרֶץ וַיְכֻסּוּ כָּל־הֶהָרִים הַגְּבֹהִים אֲשֶׁר־תַּחַת כָּל־הַשָּׁמָיִם: (בראשית פרק ז פסוק יט)

טקסט בלבד:

והמים גברו מאד מאד על־הארץ ויכסו כל־ההרים הגבהים אשר־תחת כל־השמים: (בראשית פרק ז פסוק יט)

תיקון קוראים:

והמים גברו מאד מאד על־הארץ ויכסו כל־ההרים הגבהים אשר־תחת כל־השמים: (בראשית פרק ז פסוק יט)
וּמַיָא תְּקִיפוּ לַחדָּא לַחדָּא עַל אַרעָא וְאִיתחֲפִיאוּ כָּל טוּרַיָא רָמַיָא דִּתחוֹת כָּל שְׁמַיָא :

מאד מאד - ו': בר' ז , יט; ל , מג; במ' יד , ז; מ"א ז , מז; מ"ב י , ד; יח' לז , י. ויכסו - ב': בר' ז , יט , כ.

מאד מאד - ו'; ויכסו - ב'; ההרים הגבהים - ל' וחד הרים הגבהים.

מאד מאד - פַּעֲמַיִם , שאין לרוב ממנו. וכן אחר שאמר ויכסו כל ההרים הגבוהים , למה אמר ויכסו ההרים? וכן פירושו: כל הר גבוה כסה במים , וחמש עשרה אמה כסו ההרים הנזכרים. ואנחנו נאמין בדברי אלהינו , ונעזוב הבלי בני אדם , שיאמרו על הר אחד גבוה שהוא במלכות יון.

והמים גברו מאד מאד... ויכסו ההרים - ואז: ויגוע כל בשר - כי ברחו על ההרים מפני המים , וכיון שגברו המים על ההרים , לא מצאו ידים לנוס ומתו.

וטעם ויגברו המים , והמים גברו - שנתרבו מאד , כי לרבוי הגדול יקרא הלשון 'גבורה' , וכן "ופשעיהם כי יתגברו" (איוב לו , ט) - רבו מאד; "גבר חסדו על יראיו" (תה' קג , יא) - גדל; וכן "ואם בגבורות שמנים שנה" (תה' צ , י) - ברבוי גדול. ויתכן כי טעם ויגברו - שהיו באים בשטף ועוקרים האילנות ומפילים הבנינים , כי לכח יקראו 'גבורה' , בעבור כי הגבורה בכח , וכן "גם גברו חיל" (איוב כא , ז); "והגביר ברית לרבים שבוע אחד" (דנ' ט , כז) - יעמידנו בחוזק. ולשון חכמים (תענית ב , א): גבורת גשמים - מפני שיורדין בגבורה. ואיפשר שיהיה מזה "ואם בגבורות שמנים שנה" (תה' צ , י) , שאם היו עצמותיו וגופו חזקים והוא בעל כח , יחיה שְׁמֹנִים. ואם כן יהיה פירוש גברו על הארץ - שהיו בגבורתם כולם אף על ההרים הגבוהים , ושוטפים אותם.

והמים גברו - גם זה בא להוסיף יותר , לפיכך אמר מאד מאד. ויש הנה שני רבויים , כי מתחלה אמר "וירבו" ואמר "מאד" עם "וירבו" (לעיל , יח) , ובפסוק הזה אמר מאד עם גברו , וה'תגבורת' יותר מן ה'רבוי'. ועוד אמר מאד אחר , להוסיף יותר התוספת , שכֻסו כל ההרים הגבוהים.

וכשהגיעו שבעת הימים התחילו לרדת מי המבול. וזה היה בשנת שש מאות שנה לחיי נח , בחדש השני , והוא אייר לפי הנראה לי , כי ניסן הוא ראש לחדשים , כמו שנזכר בתורה (שמ' יב , ב); עם שהזמן הזה היה יותר נכון להיות בו זה המופת ממרחשון , כי תקופת ניסן לחה ותקופת תשרי יבשה , והשם יתעלה עושה המופתים תמיד בסבות היותר נאותות , כמו שזכרנו במה שקדם (בה"פ בר' ה , לב) והנה ידעת שכבר נחלקו בזה העניין רבי אליעזר ורבי יהושע (ר"ה יא , ב). וספר שאז נתהוו המים הויה נפלאה בבטן הארץ ובחלק האמצעי מהאויר , עד שנתכסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים. וספר שבעצומו של יום ― ביום אשר צוה השם לנח שיכנס בתיבה , ויכניס עמו ממיני הבעלי חיים מה שצוהו השם יתעלה ― השלים נח דבר השם , כדי שיראו זה כל האנשים אשר בדור ההוא , וישובו אל השם וירחמם (ע"פ יש' נה , ז). וזכר שכבר הגין השם יתעלה עליו , והשגיח בו בדרך שלא קרהו נזק בהיותו בתיבה , לא ממי המבול , ולא מהחיות אשר הכניס עמו בתיבה , ולא מהאנשים אשר היו מחוץ. והנה השלים זה הספור והפליג להאריך בו , לרוב התועלת המגיע ממנו , ולזה דקדק במספר הימים אשר ירד הגשם בלי הפסק , ובשאר הפרטים , לישב יותר בלבנו אמתת זה הספור , כי כבר נאמין יותר בספורים , כשסופר מעניינם פרטים רבים.
ריכוז קישורים