תנ"ך - חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

חֲמֵ֨שׁ עֶשְׂרֵ֤ה אַמָּה֙ מִלְמַ֔עְלָה גָּבְר֖וּ הַמָּ֑יִם וַיְכֻסּ֖וּ הֶהָרִֽים: (בראשית פרק ז פסוק כ)

טקסט וניקוד:

חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם וַיְכֻסּוּ הֶהָרִים: (בראשית פרק ז פסוק כ)

טקסט בלבד:

חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים: (בראשית פרק ז פסוק כ)

תיקון קוראים:

חמש עשרה אמה מלמעלה גברו המים ויכסו ההרים: (בראשית פרק ז פסוק כ)
חֲמֵישׁ עֶסרֵי אַמִין מִלְעֵילָא תְּקִיפוּ מַיָא וְאִתחֲפִיאוּ טוּרַיָא :

ויכסו - ב': בר' ז , יט , כ.

ויכסו - ב'.

חמש עשרה אמה מלמעלה - למעלה של גובה כל ההרים , לאחר שהשוו המים לראשי ההרים (ראה יומא עו , א).

מאד מאד - פַּעֲמַיִם , שאין לרוב ממנו. וכן אחר שאמר ויכסו כל ההרים הגבוהים , למה אמר ויכסו ההרים? וכן פירושו: כל הר גבוה כסה במים , וחמש עשרה אמה כסו ההרים הנזכרים. ואנחנו נאמין בדברי אלהינו , ונעזוב הבלי בני אדם , שיאמרו על הר אחד גבוה שהוא במלכות יון.

והאומר כי ה"א מלמעלה - כה"א "ויוצא אותו החוצה" (בר' טו , ה); "הנה יוצא המימה" (שמ' ז , טו); איננו נכון. כי הה"א תחת מלת 'אל' , כמו "ויבא אותי ירושלימה" (ראה יח' ח , ג) , וככה "עלה לך היערה" (יהו' יז , טז).

ויכסו ההרים - השני (הראשון: לעיל , יט) דבק עם חמש עשרה אמה מלמעלה.

והמים גברו מאד מאד... ויכסו ההרים - ואז: ויגוע כל בשר - כי ברחו על ההרים מפני המים , וכיון שגברו המים על ההרים , לא מצאו ידים לנוס ומתו.

חמש עשרה - פירש , כמה גבהו המים על ההרים. ואמר עוד ויכסו ההרים , רוצה לומר , כי אפלו הגבוהים שבהם כֻסו בחמש עשרה אמה מלמעלה.

וכשהגיעו שבעת הימים התחילו לרדת מי המבול. וזה היה בשנת שש מאות שנה לחיי נח , בחדש השני , והוא אייר לפי הנראה לי , כי ניסן הוא ראש לחדשים , כמו שנזכר בתורה (שמ' יב , ב); עם שהזמן הזה היה יותר נכון להיות בו זה המופת ממרחשון , כי תקופת ניסן לחה ותקופת תשרי יבשה , והשם יתעלה עושה המופתים תמיד בסבות היותר נאותות , כמו שזכרנו במה שקדם (בה"פ בר' ה , לב) והנה ידעת שכבר נחלקו בזה העניין רבי אליעזר ורבי יהושע (ר"ה יא , ב). וספר שאז נתהוו המים הויה נפלאה בבטן הארץ ובחלק האמצעי מהאויר , עד שנתכסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים. וספר שבעצומו של יום ― ביום אשר צוה השם לנח שיכנס בתיבה , ויכניס עמו ממיני הבעלי חיים מה שצוהו השם יתעלה ― השלים נח דבר השם , כדי שיראו זה כל האנשים אשר בדור ההוא , וישובו אל השם וירחמם (ע"פ יש' נה , ז). וזכר שכבר הגין השם יתעלה עליו , והשגיח בו בדרך שלא קרהו נזק בהיותו בתיבה , לא ממי המבול , ולא מהחיות אשר הכניס עמו בתיבה , ולא מהאנשים אשר היו מחוץ. והנה השלים זה הספור והפליג להאריך בו , לרוב התועלת המגיע ממנו , ולזה דקדק במספר הימים אשר ירד הגשם בלי הפסק , ובשאר הפרטים , לישב יותר בלבנו אמתת זה הספור , כי כבר נאמין יותר בספורים , כשסופר מעניינם פרטים רבים.
ריכוז קישורים