תנ"ך - חמש
עשרה
אמה
מלמעלה
גברו
המים
ויכסו
ההרים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
חֲמֵ֨שׁ
עֶשְׂרֵ֤ה
אַמָּה֙
מִלְמַ֔עְלָה
גָּבְר֖וּ
הַמָּ֑יִם
וַיְכֻסּ֖וּ
הֶהָרִֽים:
(בראשית פרק ז פסוק כ)
חֲמֵשׁ
עֶשְׂרֵה
אַמָּה
מִלְמַעְלָה
גָּבְרוּ
הַמָּיִם
וַיְכֻסּוּ
הֶהָרִים:
(בראשית פרק ז פסוק כ)
חמש
עשרה
אמה
מלמעלה
גברו
המים
ויכסו
ההרים:
(בראשית פרק ז פסוק כ)
חמש
עשרה
אמה
מלמעלה
גברו
המים
ויכסו
ההרים:
(בראשית פרק ז פסוק כ)
חֲמֵישׁ
עֶסרֵי
אַמִין
מִלְעֵילָא
תְּקִיפוּ
מַיָא
וְאִתחֲפִיאוּ
טוּרַיָא
:
ויכסו
-
ב':
בר'
ז
,
יט
,
כ.
חמש
עשרה
אמה
מלמעלה
-
למעלה
של
גובה
כל
ההרים
,
לאחר
שהשוו
המים
לראשי
ההרים
(ראה
יומא
עו
,
א).
מאד
מאד
-
פַּעֲמַיִם
,
שאין
לרוב
ממנו.
וכן
אחר
שאמר
ויכסו
כל
ההרים
הגבוהים
,
למה
אמר
ויכסו
ההרים?
וכן
פירושו:
כל
הר
גבוה
כסה
במים
,
וחמש
עשרה
אמה
כסו
ההרים
הנזכרים.
ואנחנו
נאמין
בדברי
אלהינו
,
ונעזוב
הבלי
בני
אדם
,
שיאמרו
על
הר
אחד
גבוה
שהוא
במלכות
יון.
והאומר
כי
ה"א
מלמעלה
-
כה"א
"ויוצא
אותו
החוצה"
(בר'
טו
,
ה);
"הנה
יוצא
המימה"
(שמ'
ז
,
טו);
איננו
נכון.
כי
הה"א
תחת
מלת
'אל'
,
כמו
"ויבא
אותי
ירושלימה"
(ראה
יח'
ח
,
ג)
,
וככה
"עלה
לך
היערה"
(יהו'
יז
,
טז).
ויכסו
ההרים
-
השני
(הראשון:
לעיל
,
יט)
דבק
עם
חמש
עשרה
אמה
מלמעלה.
והמים
גברו
מאד
מאד...
ויכסו
ההרים
-
ואז:
ויגוע
כל
בשר
-
כי
ברחו
על
ההרים
מפני
המים
,
וכיון
שגברו
המים
על
ההרים
,
לא
מצאו
ידים
לנוס
ומתו.
חמש
עשרה
-
פירש
,
כמה
גבהו
המים
על
ההרים.
ואמר
עוד
ויכסו
ההרים
,
רוצה
לומר
,
כי
אפלו
הגבוהים
שבהם
כֻסו
בחמש
עשרה
אמה
מלמעלה.
וכשהגיעו
שבעת
הימים
התחילו
לרדת
מי
המבול.
וזה
היה
בשנת
שש
מאות
שנה
לחיי
נח
,
בחדש
השני
,
והוא
אייר
לפי
הנראה
לי
,
כי
ניסן
הוא
ראש
לחדשים
,
כמו
שנזכר
בתורה
(שמ'
יב
,
ב);
עם
שהזמן
הזה
היה
יותר
נכון
להיות
בו
זה
המופת
ממרחשון
,
כי
תקופת
ניסן
לחה
ותקופת
תשרי
יבשה
,
והשם
יתעלה
עושה
המופתים
תמיד
בסבות
היותר
נאותות
,
כמו
שזכרנו
במה
שקדם
(בה"פ
בר'
ה
,
לב)
והנה
ידעת
שכבר
נחלקו
בזה
העניין
רבי
אליעזר
ורבי
יהושע
(ר"ה
יא
,
ב).
וספר
שאז
נתהוו
המים
הויה
נפלאה
בבטן
הארץ
ובחלק
האמצעי
מהאויר
,
עד
שנתכסו
כל
ההרים
הגבוהים
אשר
תחת
כל
השמים.
וספר
שבעצומו
של
יום
―
ביום
אשר
צוה
השם
לנח
שיכנס
בתיבה
,
ויכניס
עמו
ממיני
הבעלי
חיים
מה
שצוהו
השם
יתעלה
―
השלים
נח
דבר
השם
,
כדי
שיראו
זה
כל
האנשים
אשר
בדור
ההוא
,
וישובו
אל
השם
וירחמם
(ע"פ
יש'
נה
,
ז).
וזכר
שכבר
הגין
השם
יתעלה
עליו
,
והשגיח
בו
בדרך
שלא
קרהו
נזק
בהיותו
בתיבה
,
לא
ממי
המבול
,
ולא
מהחיות
אשר
הכניס
עמו
בתיבה
,
ולא
מהאנשים
אשר
היו
מחוץ.
והנה
השלים
זה
הספור
והפליג
להאריך
בו
,
לרוב
התועלת
המגיע
ממנו
,
ולזה
דקדק
במספר
הימים
אשר
ירד
הגשם
בלי
הפסק
,
ובשאר
הפרטים
,
לישב
יותר
בלבנו
אמתת
זה
הספור
,
כי
כבר
נאמין
יותר
בספורים
,
כשסופר
מעניינם
פרטים
רבים.