תנ"ך - ויגוע כל־בשר׀ הרמש על־הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל־השרץ השרץ על־הארץ וכל האדם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּגְוַ֞ע כָּל־בָּשָׂ֣ר׀ הָרֹמֵ֣שׂ עַל־הָאָ֗רֶץ בָּע֤וֹף וּבַבְּהֵמָה֙ וּבַ֣חַיָּ֔ה וּבְכָל־הַשֶּׁ֖רֶץ הַשֹּׁרֵ֣ץ עַל־הָאָ֑רֶץ וְכֹ֖ל הָאָדָֽם: (בראשית פרק ז פסוק כא)

טקסט וניקוד:

וַיִּגְוַע כָּל־בָּשָׂר׀ הָרֹמֵשׂ עַל־הָאָרֶץ בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבַחַיָּה וּבְכָל־הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ עַל־הָאָרֶץ וְכֹל הָאָדָם: (בראשית פרק ז פסוק כא)

טקסט בלבד:

ויגוע כל־בשר׀ הרמש על־הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל־השרץ השרץ על־הארץ וכל האדם: (בראשית פרק ז פסוק כא)

תיקון קוראים:

ויגוע כל־בשר׀ הרמש על־הארץ בעוף ובבהמה ובחיה ובכל־השרץ השרץ על־הארץ וכל האדם: (בראשית פרק ז פסוק כא)
וּמִית כָּל בִּסרָא דְּרָחֵישׁ עַל אַרעָא בְּעוֹפָא וּבִבעִירָא וּבחַיתָא וּבכָל רִיחשָׁא דְּרָחֵישׁ עַל אַרעָא וְכֹל אֱנָשָׁא :

וכל האדם - ב': בר' ז , כא; יח' לח , כ.

וכל האדם - ב'.

ופירוש ויגוע - וכבר גוע; ורבים בתורה כמוהו , כמו "ואתחנן" (דב' ג , כג) , וכן "וימטר עליהם מן" (תה' עח , כד) - על פירוש האמת. ומלת ויגוע - מיתה , ובפירוש "ויגוע וימת" (בר' כה , ח) אבאר זה. והנה ברור לך שמלת רֹמֵש כלל לעוף ולבהמה ולחיה ולשרץ שהוא דק , ולאדם.

ויגוע - מתו במהרה , רגע אחד - וכל אשר נשמת רוח חיים באפיו דבק עם כל האדם - בכל מקום שהיו מפוזרים.

והמים גברו מאד מאד... ויכסו ההרים - ואז: ויגוע כל בשר - כי ברחו על ההרים מפני המים , וכיון שגברו המים על ההרים , לא מצאו ידים לנוס ומתו.

ויגוע. וכל האדם - אמר וכל האדם באחרונה , כלומר: אפלו האדם , שיש לו דעת ותחבולה להשמר מהרע , והיה להם להשגב על ההרים הגבוהים , לא הועילה להם תחבולתם , כי חמש עשרה אמה מעל ההרים גברו המים. ואמר וכל - שאפילו הנפילים; אלו נשגבו בהרים הגבוהים , כסו במים , וטבעו בהם. והגויעה היא מיתה מהרה בלא שום אריכות , וכן הוא הטובע במים.

וכשהגיעו שבעת הימים התחילו לרדת מי המבול. וזה היה בשנת שש מאות שנה לחיי נח , בחדש השני , והוא אייר לפי הנראה לי , כי ניסן הוא ראש לחדשים , כמו שנזכר בתורה (שמ' יב , ב); עם שהזמן הזה היה יותר נכון להיות בו זה המופת ממרחשון , כי תקופת ניסן לחה ותקופת תשרי יבשה , והשם יתעלה עושה המופתים תמיד בסבות היותר נאותות , כמו שזכרנו במה שקדם (בה"פ בר' ה , לב) והנה ידעת שכבר נחלקו בזה העניין רבי אליעזר ורבי יהושע (ר"ה יא , ב). וספר שאז נתהוו המים הויה נפלאה בבטן הארץ ובחלק האמצעי מהאויר , עד שנתכסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים. וספר שבעצומו של יום ― ביום אשר צוה השם לנח שיכנס בתיבה , ויכניס עמו ממיני הבעלי חיים מה שצוהו השם יתעלה ― השלים נח דבר השם , כדי שיראו זה כל האנשים אשר בדור ההוא , וישובו אל השם וירחמם (ע"פ יש' נה , ז). וזכר שכבר הגין השם יתעלה עליו , והשגיח בו בדרך שלא קרהו נזק בהיותו בתיבה , לא ממי המבול , ולא מהחיות אשר הכניס עמו בתיבה , ולא מהאנשים אשר היו מחוץ. והנה השלים זה הספור והפליג להאריך בו , לרוב התועלת המגיע ממנו , ולזה דקדק במספר הימים אשר ירד הגשם בלי הפסק , ובשאר הפרטים , לישב יותר בלבנו אמתת זה הספור , כי כבר נאמין יותר בספורים , כשסופר מעניינם פרטים רבים.
ריכוז קישורים