תנ"ך - כל אשר נשמת־רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כֹּ֡ל אֲשֶׁר֩ נִשְׁמַת־ר֨וּחַ חַיִּ֜ים בְּאַפָּ֗יו מִכֹּ֛ל אֲשֶׁ֥ר בֶּחָרָבָ֖ה מֵֽתוּ: (בראשית פרק ז פסוק כב)

טקסט וניקוד:

כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת־רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ: (בראשית פרק ז פסוק כב)

טקסט בלבד:

כל אשר נשמת־רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו: (בראשית פרק ז פסוק כב)

תיקון קוראים:

כל אשר נשמת־רוח חיים באפיו מכל אשר בחרבה מתו: (בראשית פרק ז פסוק כב)
כֹּל דְּנִשׁמַת רוּחַ חַיִין בְּאַפּוֹהִי מִכֹּל דִּביַבֶּשׁתָּא מִיתוּ :

נשמת רוח חיים - נשמה של רוח חיים. אשר בחרבה מתו - ולא דגים שבים.

ויתכן להיות כל אשר נשמת רוח חיים באפיו - שב אל האדם , כי לא מצאנו 'נשמה' חוץ מנשמת האדם (ראה בר' ב , ז). ורבים אמרו שנקראה כן , בעבור שהיא מן השמים; ואם הם שני שרשים , ימצא כמוהו.

ויגוע - מתו במהרה , רגע אחד - וכל אשר נשמת רוח חיים באפיו דבק עם כל האדם - בכל מקום שהיו מפוזרים.

כל אשר נשמת רוח חיים באפיו - שניהם סמוכים , נשמת ורוח , כאלו אמר 'נשמת חיים' ו'רוח חיים'. וכן סמוך על סמוך "מבחר וטוב לבנון" (יח' לא , טז); "את מספר מפקד העם" (ש"ב כד , ט); "נהרי נחלי דבש וחמאה" (איוב כ , יז) , והדומים להם. ואמר נשמת חיים על האדם , ורוח חיים על שאר בעלי חיים , כי לא אמר 'נשמה' אלא על האדם. בחרבה - אבל דגים שבים לא מתו , כי במים הוא גדולם; ועוד , שאינם עם האדם ביבשה , שימותו בעבורו. ומה שאמר בחורבן הארץ "וגם דגי הים יאספו" (הו' ד , ג) , ואמר "אסף עוף השמים ודגי הים" (צפ' א , ג) - שם נאמר דרך גוזמא. או אפלו היה הדבר כמשמעו , שם מדבר בארץ פרטית; ואם מתו הדגים באותו ים הסמוך לאותה הארץ , לא מתו בימים אחרים , ולא אבד המין ההוא. אבל במבול שהיה חרבן כל הארץ , אם היו מתים כל הדגים שהיו בכל הימים , הנה אבד המין ההוא מן העולם. ולא ראה האל יתברך להשחית כל העולם ולהחזירו לתהו ובהו , ולא לברא עולם חדש , שהרי השאיר מכל מין ומין , ואמר להחיותם עם נח בתבה. והדגים - לא היה להם דרך למחותם , ולהשאיר מהם עם נח בתבה , כי לא יחיו כי אם במים.

וכשהגיעו שבעת הימים התחילו לרדת מי המבול. וזה היה בשנת שש מאות שנה לחיי נח , בחדש השני , והוא אייר לפי הנראה לי , כי ניסן הוא ראש לחדשים , כמו שנזכר בתורה (שמ' יב , ב); עם שהזמן הזה היה יותר נכון להיות בו זה המופת ממרחשון , כי תקופת ניסן לחה ותקופת תשרי יבשה , והשם יתעלה עושה המופתים תמיד בסבות היותר נאותות , כמו שזכרנו במה שקדם (בה"פ בר' ה , לב) והנה ידעת שכבר נחלקו בזה העניין רבי אליעזר ורבי יהושע (ר"ה יא , ב). וספר שאז נתהוו המים הויה נפלאה בבטן הארץ ובחלק האמצעי מהאויר , עד שנתכסו כל ההרים הגבוהים אשר תחת כל השמים. וספר שבעצומו של יום ― ביום אשר צוה השם לנח שיכנס בתיבה , ויכניס עמו ממיני הבעלי חיים מה שצוהו השם יתעלה ― השלים נח דבר השם , כדי שיראו זה כל האנשים אשר בדור ההוא , וישובו אל השם וירחמם (ע"פ יש' נה , ז). וזכר שכבר הגין השם יתעלה עליו , והשגיח בו בדרך שלא קרהו נזק בהיותו בתיבה , לא ממי המבול , ולא מהחיות אשר הכניס עמו בתיבה , ולא מהאנשים אשר היו מחוץ. והנה השלים זה הספור והפליג להאריך בו , לרוב התועלת המגיע ממנו , ולזה דקדק במספר הימים אשר ירד הגשם בלי הפסק , ובשאר הפרטים , לישב יותר בלבנו אמתת זה הספור , כי כבר נאמין יותר בספורים , כשסופר מעניינם פרטים רבים.
ריכוז קישורים