תנ"ך - ויזכר אלהים את־נח ואת כל־החיה ואת־כל־הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על־הארץ וישכו המים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּזְכֹּ֤ר אֱלֹהִים֙ אֶת־נֹ֔חַ וְאֵ֤ת כָּל־הַֽחַיָּה֙ וְאֶת־כָּל־הַבְּהֵמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר אִתּ֖וֹ בַּתֵּבָ֑ה וַיַּעֲבֵ֨ר אֱלֹהִ֥ים ר֙וּחַ֙ עַל־הָאָ֔רֶץ וַיָּשֹׁ֖כּוּ הַמָּֽיִם: (בראשית פרק ח פסוק א)

טקסט וניקוד:

וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת־נֹחַ וְאֵת כָּל־הַחַיָּה וְאֶת־כָּל־הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ עַל־הָאָרֶץ וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם: (בראשית פרק ח פסוק א)

טקסט בלבד:

ויזכר אלהים את־נח ואת כל־החיה ואת־כל־הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על־הארץ וישכו המים: (בראשית פרק ח פסוק א)

תיקון קוראים:

ויזכר אלהים את־נח ואת כל־החיה ואת־כל־הבהמה אשר אתו בתבה ויעבר אלהים רוח על־הארץ וישכו המים: (בראשית פרק ח פסוק א)
וּדכִיר יְיָ יָת נֹחַ וְיָת כָּל חַיתָא וְיָת כָּל בְּעִירָא דְּעִימֵיהּ בְּתֵיבְתָא וְאַעבַּר יְיָ רוּחָא עַל אַרעָא וְנָחוּ מַיָא :

ויזכר אלהים - ד': בר' ח , א; יט , כט; ל , כב; שמ' ב , כד. ויעבר - ט': *בר' ח , א; לב , כד; ש"א טז , ט , י; מ"א טו , יב; יונה ג , ו; עז' א , א; דה"ב טו , ח; לו , כב.

ויעבר ט' ויזכר אלהים ויקחם ויעברם ויעבר ישי שמה ויעבר ישי שבעת בניו ויעבר הקדשים וכשמע אסא ויגע הדבר ובשנת וחבירו.

ויזכר אלהים - ד'; ויעבר - ט'; וישכו - ל'.

ויזכר אלהים - זה השם מדת הדין הוא , ונהפכה לרחמים על ידי תפלת הצדיקים; ורשעתן של רשעים הופכת מדת רחמים לדין (ב"ר לג , ג): "וירא יי' כי רבה" (בר' ו , ה) , "ויאמר יי' אמחה" (בר' ו , ז) , והוא שם מדת רחמים. ויזכר אלהים את נח וגו' - מה זכר להם לבהמות? זכות שלא השחיתו דרכם קודם לכן (ראה תנ"ב נח יא) , ושלא שמשו בתבה. ויעבר אלהים רוח - רוח תנחומין והנחה עברה לפניו על עסקי הארץ. וישכו - כמו "כשך חמת המלך" (אס' ב , א) - לשון הנחת חימה.

ויזכר אלהים את נח - גם בניו והנשים בכלל נח , שהוא העיקר. ואת כל החיה - כלל לחית השדה ולעוף ולכל דק שורץ על הארץ (ראה בר' ז , כא). וטעם ויזכר - השבועה שנשבע לנח (ראה בר' ו , יח). ויעבר אלהים רוח - העבירו תמיד. וישכו המים - וינוחו ולא גברו; וכן "וחמת המלך שככה" (אס' ז , י). ודגשות הכ"ף - לחסרון העי"ן , ושניהם מהבניין הקל.

ויזכור אלהים - חלילה להיות שכחה לקטן שבמלאכי השרת , אף כי ליוצר הכל , שאין שכחה נגדו! וככה אמר המשורר "הנוטע אזן הלא ישמע" (תה' צד , ט). רק כאשר תֵרָאֶה טובת השם בארץ , ידבר הכתוב , כי זֵכֶר אשר הטיב לו בא לפני השם. ובדרך סוד: בגעת המערכת העליונה זהו הזֵכֶר , על דרך "ויכתב בספר זכרון לפניו" (ראה מל' ג , טז). והנה הרוח יבשה האדמה , כמו "ברוח קדים עזה כל הלילה" (שמ' יד , כא).

ויזכר אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה - ה'זכירה' בנח , מפני שהיה צדיק תמים וכרת לו ברית להצילו , ונח יכלול זרעו אשר אתו שם , ולא הזכירם , כי בזכותו נצלו; אבל ה'זכירה' שאמר בחיה ובבהמה אינה בזכות , שאין בבעלי נפש זכות או חובה , זולתי באדם לבדו , אבל ה'זכירה' בהם - "כי זכר את דבר קדשו" (תה' קה , מב) , שאמר והיה העולם , והרצון אשר לו בבריאת העולם עלה לפניו , ורצה בקיום העולם במינין אשר ברא בו , והנה ראה עתה להוציאם , שלא יכלו בתיבה. ולא הזכיר העוף והשרץ , כי זכירת החיה שוה עמהם , ויגיד עליו רעו (ע"פ איוב לו , לג).

ויזכר - אין שכחה ואין זכרון לפניו יתברך , כי לשון 'זכרון' הוא אחר השכחה; אלא דברה תורה כלשון בני אדם , להבין השומעים; וכן "וזכרתי להם ברית ראשונים" (וי' כו , מה); "וזכרתי את בריתי יעקב" (שם , מב) , והדומים להם. וראה כי די להם סבול הצער הגדול בתבה , וראה , שלא יאריך להם עוד תגבורת המים , אלא יחסרו מכאן ואילך כמו שגברו. ויעבר אלהים רוח על הארץ - רוצה לומר: על המים שעל פני הארץ העביר רוח , ועמד הרוח בפני המים , ולא יכלו להתגבר למעלה , ונחו המים מלהתגבר ולעלות; וכן "וחמת המלך שככה" (אס' ז , י) - נחה; הפך "אם תעלה חמת המלך" (ש"ב יא , כ); וכאשר היא נחה היא כ'יורדת' , וככה המים. וכאשר 'נחו' ירדו בטבעם; זהו וישכו המים.

וישוכו - וינוחו , רוצה לומר שלא גברו.
ריכוז קישורים