תנ"ך - ויהי
מקץ
ארבעים
יום
ויפתח
נח
את־חלון
התבה
אשר
עשה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיְהִ֕י
מִקֵּ֖ץ
אַרְבָּעִ֣ים
י֑וֹם
וַיִּפְתַּ֣ח
נֹ֔חַ
אֶת־חַלּ֥וֹן
הַתֵּבָ֖ה
אֲשֶׁ֥ר
עָשָֽׂה:
(בראשית פרק ח פסוק ו)
וַיְהִי
מִקֵּץ
אַרְבָּעִים
יוֹם
וַיִּפְתַּח
נֹחַ
אֶת־חַלּוֹן
הַתֵּבָה
אֲשֶׁר
עָשָׂה:
(בראשית פרק ח פסוק ו)
ויהי
מקץ
ארבעים
יום
ויפתח
נח
את־חלון
התבה
אשר
עשה:
(בראשית פרק ח פסוק ו)
ויהי
מקץ
ארבעים
יום
ויפתח
נח
את־חלון
התבה
אשר
עשה:
(בראשית פרק ח פסוק ו)
וַהֲוָה
מִסוֹף
אַרבְּעִין
יוֹמִין
וּפתַח
נֹחַ
יָת
כַּוַת
תֵּיבְתָא
דַּעֲבַד
:
מקץ
ארבעים
יום
-
משנראו
ראשי
ההרים.
את
חלון
התבה
אשר
עשה
לצהר
,
ולא
זהו
פתח
התיבה
העשוי
לביאה
וליציאה.
ובעשור
לחדש
שבט
(כדעת
ר'
יהושע
,
ר"ה
יא
,
ב)
שלח
את
העורב
,
ותמיד
היה
הולך
ושב
,
עד
שיצא
נח
,
כי
כן
אמר:
עד
יבשת
המים.
וביום
שיבשה
הארץ
יצא
נח
וכל
אשר
אתו
(ראה
להלן
,
יד
-
יט).
את
חלון
התיבה
-
יתכן
שעשה
חלונות
בכל
צד
,
ועתה
פתח
אחד
מהם
,
והוא
ה"צהר"
(בר'
ו
,
טז).
ויהי
מקץ
ארבעים
יום
שנראו
ראשי
ההרים
,
ויפתח
את
חלון
התיבה
ושילח
העורב
בו
ביום
,
שהוא
באחד
עשר
לשבט
לאחר
שכלו
הארבעים.
ויצא
יצוא
ושוב
-
כי
עדיין
המים
גדולים
מאד
,
והיה
ירא
לעוף
למרחוק
פן
ייעף
ויפל
למים
,
אבל
היה
יוצא
לאכול
נבילות
האדם
והבהמות
והחיות
והעופות
שראה
צפים
על
המים
ושב
אל
קנו
,
אל
התיבה
,
וכן
עשה
עד
יבושת
המים
,
שיצאו
כולם.
ושלח
את
היונה
לאחר
שבעת
ימים
ששלח
העורב
,
מדכתיב
בשילוח
היונה
השני
"ויחל
עוד
שבעת
ימים
אחרים"
(להלן
,
י)
-
מכלל
שאיחר
בין
שילוח
העורב
לשִלוח
היונה
שבעת
ימים.
ויהי
מקץ
ארבעים
יום
-
משהחלו
לחסור
המים.
והנכון
בעיני
,
כי
פירושו:
משנחה
התבה
על
הרי
אררט;
כי
היאך
ידע
נח
כשהחלו
המים
לחסור?
אבל
כשנחה
על
הרי
אררט
ידע
,
שהרגיש
שהתבה
נחה
על
דבר
קשה.
והמתין
עוד
ארבעים
יום
למען
יחסרו
עוד
המים
,
וישלח
אחד
מן
העופות
לראות
אם
ימצא
אילן
מגולה
עדין.
את
חלון
התבה
אשר
עשה
-
הוא
הצהר
שאמר
"צהר
תעשה
לתבה"
(בר'
ו
,
טז)
,
ושלח
משם
את
העורב.
יש
לשאול:
אם
נח
ידע
יום
שפסקו
הגשמים
כמו
שכתבנו
(בר'
ז
,
כד)
,
למה
לא
פתח
את
חלון
התבה
מיד
,
אחר
שאין
גשם
יורד?
ויש
לפרש
,
כי
עדין
פחד
נח
,
כי
בהתרומם
גלי
המים
ושאונם
,
יגיעו
המים
למעלה
ויכנסו
בתבה
דרך
החלון;
לפיכך
לא
פתחו
עד
שנחה
התבה
על
ההרים
,
והמתין
עוד
ארבעים
יום
,
ואז
ידע
כי
חסרו
המים
מלהתרומם
,
ולא
פחד
שיכנסו
בתבה
,
ופתח
החלון
להאיר
ולשלח
העורב.