תנ"ך - וישלח את־הערב ויצא יצוא ושוב עד־יבשת המים מעל הארץ:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְשַׁלַּ֖ח אֶת־הָעֹרֵ֑ב וַיֵּצֵ֤א יָצוֹא֙ וָשׁ֔וֹב עַד־יְבֹ֥שֶׁת הַמַּ֖יִם מֵעַ֥ל הָאָֽרֶץ: (בראשית פרק ח פסוק ז)

טקסט וניקוד:

וַיְשַׁלַּח אֶת־הָעֹרֵב וַיֵּצֵא יָצוֹא וָשׁוֹב עַד־יְבֹשֶׁת הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ: (בראשית פרק ח פסוק ז)

טקסט בלבד:

וישלח את־הערב ויצא יצוא ושוב עד־יבשת המים מעל הארץ: (בראשית פרק ח פסוק ז)

תיקון קוראים:

וישלח את־הערב ויצא יצוא ושוב עד־יבשת המים מעל הארץ: (בראשית פרק ח פסוק ז)
וְשַׁלַח יָת עוֹרְבָא וּנפַק מִיפָּק וְתָאֵב עַד דִּיבִישׁוּ מַיָא מֵעַל אַרעָא :

וישלח - כ"ב: *בר' ח , ז , ח , יב; יט , כט; מה , כד; שמ' יח , כז; במ' כא , ו; כב , מ; יהו' כד , כח; שו' ב , ו; ג , יח; טו , ה; ש"א י , כה; יא , ז; ל , כו; ש"ב ג , כא; יח , ב; מ"ב ה , כד; יז , כה , כו; כד , ב; תה' קו , טו. יצוא - ג' מלא: בר' ח , ז; ש"ב טז , ה; מ"ב ה , יא. יצוא - ז' (ג' מלא וד' חסר): בר' ח , ז; כז , ל; *במ' לה , כו; ש"ב טז , ה; יח , ב; מ"ב ה , יא; יר' לח , יז. ושוב - ג' ומלא: *בר' ח , ג , ז; יח' א , יד.

וישלח כ"ב וסימנהון הערב היונה היונה לוט את אחיו משה בעם ויזבח יהושע יהושע המנחה בלפידים משפט צמד צקלג ואקבצה השלשית העפל האריות האריות גדודי רזון. וחד וִישלח את בני ישראל.

וישלח - כ"ב; ושוב - ג' ומל'.

יצא ושוב - הולך ומקיף סביבות התיבה , ולא הלך בשליחותו , שהיה חושדו לבא על בת זוגו , כמו שמצינו באגדת חלק (סנה' קח , ב). עד יבשת המים - כמשמעו לפשוטו. אבל מדרש אגדה (ב"ר לג , ה): מוכן היה העורב לשליחות אחרת כשיבשו המים בעצירת גשמים בימי אליהו , כמא דאת אמר "והעורבים מביאים לו לחם ובשר" וגו' (מ"א יז , ו).

ובעשור לחדש שבט (כדעת ר' יהושע , ר"ה יא , ב) שלח את העורב , ותמיד היה הולך ושב , עד שיצא נח , כי כן אמר: עד יבשת המים. וביום שיבשה הארץ יצא נח וכל אשר אתו (ראה להלן , יד - יט).

ויהי מקץ ארבעים יום שנראו ראשי ההרים , ויפתח את חלון התיבה ושילח העורב בו ביום , שהוא באחד עשר לשבט לאחר שכלו הארבעים. ויצא יצוא ושוב - כי עדיין המים גדולים מאד , והיה ירא לעוף למרחוק פן ייעף ויפל למים , אבל היה יוצא לאכול נבילות האדם והבהמות והחיות והעופות שראה צפים על המים ושב אל קנו , אל התיבה , וכן עשה עד יבושת המים , שיצאו כולם. ושלח את היונה לאחר שבעת ימים ששלח העורב , מדכתיב בשילוח היונה השני "ויחל עוד שבעת ימים אחרים" (להלן , י) - מכלל שאיחר בין שילוח העורב לשִלוח היונה שבעת ימים.

וישלח - למה שלח את העורב? אמר: העורב אוכל בשר , וימצא נבלות האדם והבהמה; ואם יחסרו כל כך המים , שימצא נבלות שהם מושלכות בארץ , יביא בפיו שום בשר , ונדע כי חסרו המים. ושלחו ולא הביא דבר בפיו , וראהו יוצא יצוא ושוב , ולא הכיר ממנו דבר; כי היה נכנס בקנו , ויוצא לראות אם ימצא מקום לשכנו , ושב אל קנו; וזה עשה עד יבושת המים. ואמרו בדרש (ב"ר לג , ה) על דרך המליצה: "שלח חשך ויחשיך" (תה' קה , כח). וכראות נח כי לא למד מהעורב דבר , שלח את היונה; כי היונה יש בה כח הדמיון להשיב שולחה דבר , אחר שמוליכין אותו באותו הדרך פעם או שתים. גם יש בה טבע תשוקה לשוב אל קנה. וכן מנהג המלכים לגדלה בביתם , ולשלחה במקומות הרחוקים , וקושרים כתב בכנפיה , והיא שבה אל שולחה בכתב התשובה שקושרים אותו בכנפיה , גם מי שנשתלחה להם. ולכך פירשו הגאונים מה שנאמר בתלמוד (שבת קל , א): מה יונה זו , כנפיה מגינות עליה - כלומר: שאין שוחטין אותה; כי בעבור שליחותה מגדלים ומחיים אותה ושולחים אותה , והיא שבה אל שולחה; וזה תעשה כל הפעמים ששולחים אותה. ושלח נח אותה , כי ידע שתביא לו שום דבר לסימן , אם תמצא עלה או גרגיר זרע.
ריכוז קישורים