תנ"ך - ויעלו
כל־העם
אחריו
והעם
מחללים
בחללים
ושמחים
שמחה
גדולה
ותבקע
הארץ
בקולם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיַּעֲל֤וּ
כָל־הָעָם֙
אַחֲרָ֔יו
וְהָעָם֙
מְחַלְּלִ֣ים
בַּחֲלִלִ֔ים
וּשְׂמֵחִ֖ים
שִׂמְחָ֣ה
גְדוֹלָ֑ה
וַתִּבָּקַ֥ע
הָאָ֖רֶץ
בְּקוֹלָֽם:
(מלכים א פרק א פסוק מ)
וַיַּעֲלוּ
כָל־הָעָם
אַחֲרָיו
וְהָעָם
מְחַלְּלִים
בַּחֲלִלִים
וּשְׂמֵחִים
שִׂמְחָה
גְדוֹלָה
וַתִּבָּקַע
הָאָרֶץ
בְּקוֹלָם:
(מלכים א פרק א פסוק מ)
ויעלו
כל־העם
אחריו
והעם
מחללים
בחללים
ושמחים
שמחה
גדולה
ותבקע
הארץ
בקולם:
(מלכים א פרק א פסוק מ)
ויעלו
כל־העם
אחריו
והעם
מחללים
בחללים
ושמחים
שמחה
גדולה
ותבקע
הארץ
בקולם:
(מלכים א פרק א פסוק מ)
וּסלִיקוּ
כָל
עַמָא
בָּתְרוֹהִי
וְעַמָא
מְשַׁבְּחִין
בְּחִנגַיָא
וְחָדַן
חֶדוָא
רַבָּא
וְזַעַת
אַרעָא
לְקָלְהוֹן
:
מחללים
-
ב'
(בתרי
לשנין):
מ"א
א
,
מ;
מל'
א
,
יב.
(וחד:
ומחללים
-
נחמ'
יג
,
יז.)
ותבקע
-
ד':
*במ'
טז
,
לא;
מ"א
א
,
מ;
מ"ב
כה
,
ד;
יר'
נב
,
ז.
מחללים
ב'
בתר'
לשנ'
ויעלו
כל
העם
ואתם.
וחד
ומחללים
את
יום
השבת
.
מחללים
-
ב';
בחללים
-
ל';
ותבקע
-
ד'.
בחלילים
-
'קלמילש'
(בלעז).
ותבקע
הארץ
-
דברו
נביאים
לשון
הוואי
,
כלשון
בני
אדם
(ראה
חולין
צ
,
ב).
ותבקע
הארץ
בקולם
-
לא
תבקע
הארץ
אשר
תחתיהם
,
אלא
מנהג
בני
אדם
לומר
כשקול
הברה
בעיר:
כמעט
שאין
הארץ
נבקעת
לקולם.
מחללים
בחלילים
-
מזמרים
בכלי
זמר
ששמו
חליל
,
והוא
כלי
חלול
ונקוב
נקבים
קטנים.
ותבקע
הארץ
לקולם
(כך
בכה"י)
-
כאילו
נבקעה
הארץ
מרוב
השמחה;
והוא
לשון
הגדלה
ותוספת
,
כמו
"גדולות
ובצורות
בשמים"
(דב'
א
,
כח).
מחללים
בחלילים
-
רוצה
לומר
,
שהיו
מנגנים
בחלילים;
והם
כלי
זמר
בדמיון
קנים
,
והם
נקובים
נקבים
משוערים
להוצאת
מינים
מוגבלים
מהקולות.
ותבקע
הארץ
לקולם
-
אמר
זה
על
צד
ההפלגה
והגוזמא;
או
יהיה
הרצון
בזה
,
כי
לקולם
נאספו
רבים
אליהם
מכל
הצדדים
,
וכאלו
בקעו
אויר
הארץ
בחוזק.
ותבקע
הארץ
-
גם
זה
מהפלגות
העברי
,
וכן
נהוג
ללעוזות;
אולם
באור
זה
הכלל
'אוצר
יי''
יבא.
ותבקע
הארץ
לקולם
(בנוסחנו:
בקולם)
-
דברו
הכתובים
לשון
הבאי.