תנ"ך - מלכים א פרק א פסוק מ - ויעלו כל־העם אחריו והעם מחללים בחללים ושמחים שמחה גדולה ותבקע הארץ בקולם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיַּעֲל֤וּ כָל־הָעָם֙ אַחֲרָ֔יו וְהָעָם֙ מְחַלְּלִ֣ים בַּחֲלִלִ֔ים וּשְׂמֵחִ֖ים שִׂמְחָ֣ה גְדוֹלָ֑ה וַתִּבָּקַ֥ע הָאָ֖רֶץ בְּקוֹלָֽם: (מלכים א פרק א פסוק מ)

טקסט וניקוד:

וַיַּעֲלוּ כָל־הָעָם אַחֲרָיו וְהָעָם מְחַלְּלִים בַּחֲלִלִים וּשְׂמֵחִים שִׂמְחָה גְדוֹלָה וַתִּבָּקַע הָאָרֶץ בְּקוֹלָם: (מלכים א פרק א פסוק מ)

טקסט בלבד:

ויעלו כל־העם אחריו והעם מחללים בחללים ושמחים שמחה גדולה ותבקע הארץ בקולם: (מלכים א פרק א פסוק מ)

תיקון קוראים:

ויעלו כל־העם אחריו והעם מחללים בחללים ושמחים שמחה גדולה ותבקע הארץ בקולם: (מלכים א פרק א פסוק מ)
וּסלִיקוּ כָל עַמָא בָּתְרוֹהִי וְעַמָא מְשַׁבְּחִין בְּחִנגַיָא וְחָדַן חֶדוָא רַבָּא וְזַעַת אַרעָא לְקָלְהוֹן :

מחללים - ב' (בתרי לשנין): מ"א א , מ; מל' א , יב. (וחד: ומחללים - נחמ' יג , יז.) ותבקע - ד': *במ' טז , לא; מ"א א , מ; מ"ב כה , ד; יר' נב , ז.

מחללים ב' בתר' לשנ' ויעלו כל העם ואתם. וחד ומחללים את יום השבת .

מחללים - ב'; בחללים - ל'; ותבקע - ד'.

בחלילים - 'קלמילש' (בלעז). ותבקע הארץ - דברו נביאים לשון הוואי , כלשון בני אדם (ראה חולין צ , ב).

ותבקע הארץ בקולם - לא תבקע הארץ אשר תחתיהם , אלא מנהג בני אדם לומר כשקול הברה בעיר: כמעט שאין הארץ נבקעת לקולם.

מחללים בחלילים - מזמרים בכלי זמר ששמו חליל , והוא כלי חלול ונקוב נקבים קטנים. ותבקע הארץ לקולם (כך בכה"י) - כאילו נבקעה הארץ מרוב השמחה; והוא לשון הגדלה ותוספת , כמו "גדולות ובצורות בשמים" (דב' א , כח).

מחללים בחלילים - רוצה לומר , שהיו מנגנים בחלילים; והם כלי זמר בדמיון קנים , והם נקובים נקבים משוערים להוצאת מינים מוגבלים מהקולות. ותבקע הארץ לקולם - אמר זה על צד ההפלגה והגוזמא; או יהיה הרצון בזה , כי לקולם נאספו רבים אליהם מכל הצדדים , וכאלו בקעו אויר הארץ בחוזק.

ותבקע הארץ - גם זה מהפלגות העברי , וכן נהוג ללעוזות; אולם באור זה הכלל 'אוצר יי'' יבא.

ותבקע הארץ לקולם (בנוסחנו: בקולם) - דברו הכתובים לשון הבאי.