תנ"ך - מן־הגוים אשר אמר־ה' אל־בני ישראל לא־תבאו בהם והם לא־יבאו בכם אכן יטו את־לבבכם אחרי אלהיהם בהם דבק שלמה לאהבה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מִן־הַגּוֹיִ֗ם אֲשֶׁ֣ר אָֽמַר־יְהוָה֩ אֶל־בְּנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל לֹא־תָבֹ֣אוּ בָהֶ֗ם וְהֵם֙ לֹא־יָבֹ֣אוּ בָכֶ֔ם אָכֵן֙ יַטּ֣וּ אֶת־לְבַבְכֶ֔ם אַחֲרֵ֖י אֱלֹהֵיהֶ֑ם בָּהֶ֛ם דָּבַ֥ק שְׁלֹמֹ֖ה לְאַהֲבָֽה: (מלכים א פרק יא פסוק ב)

טקסט וניקוד:

מִן־הַגּוֹיִם אֲשֶׁר אָמַר־יְהוָה אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא־תָבֹאוּ בָהֶם וְהֵם לֹא־יָבֹאוּ בָכֶם אָכֵן יַטּוּ אֶת־לְבַבְכֶם אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם בָּהֶם דָּבַק שְׁלֹמֹה לְאַהֲבָה: (מלכים א פרק יא פסוק ב)

טקסט בלבד:

מן־הגוים אשר אמר־ה' אל־בני ישראל לא־תבאו בהם והם לא־יבאו בכם אכן יטו את־לבבכם אחרי אלהיהם בהם דבק שלמה לאהבה: (מלכים א פרק יא פסוק ב)

תיקון קוראים:

מן־הגוים אשר אמר־יהוה אל־בני ישראל לא־תבאו בהם והם לא־יבאו בכם אכן יטו את־לבבכם אחרי אלהיהם בהם דבק שלמה לאהבה: (מלכים א פרק יא פסוק ב)
מִן עַמְמַיָא דַּאֲמַר יְיָ לִבנֵי יִשׂרָאֵל לָא תִתעָרְבוּן בְּהוֹן וְאִנוּן לָא יִתעָרְבוּן בְּכוֹן דִּלמָא יַטעוֹן יָת לִבּכוֹן בָּתַר טָעֲוָתְהוֹן בְּהוֹן אִתרְעִי שְׁלֹמֹה לְמִרחַם :

אכן - י"ח: בר' כח , טז; שמ' ב , יד; ש"א טו , לב; מ"א יא , ב; יש' מ , ז; מה , טו; מט , ד; נג , ד; יר' ג , כ , כג (פעמיים); ד , י; ח , ח; צפ' ג , ז; תה' לא , כג; סו , יט; פב , ז; איוב לב , ח.

אכן - י"ח.

לא תבואו בהם - כמו שכתוב "לא תתחתן בם בתך לא תתן לבנו ובתו לא תקח לבנך" (דב' ז , ג); ואע"פ שנאמר זה בשבעה גוים , הוא הדין לכל שאר אומות; אלא לפי שהיו באים בארצם , הזהירם עליהם. אבל אם היה משיב אותן לדת ישראל לא היה אסור , אם היו מתגיירות מלב שלם , לא מחמת יראה ואהבה. ודבר זה מחלוקת בדברי רבותינו ז"ל , כמו שכתבנו בפסוק "ויאהב שלמה" (מ"א ג , ג). אכן יטו לבבכם - באמת יטו לבבכם , כמו שאמר "כי יסיר את בנך מאחרי" (דב' ז , ד). ויונתן תרגם: "דילמא יטעון ית לבכון".

והמלך שלמה אהב נשים וגו' - הנה גנה אותו משני צדדין: האחד שהוא לקח נשים מן הגוים , אשר הזהירה התורה שלא נתחתן בהם כדי שלא יטו את לבבינו אחרי אלהיהם; והצד השני , מפני שהרבה לו נשים , אשר הזהירה התורה אותו מזה בפרשת שופטים (דב' יז , יז). ואם אמר אומר , שכבר ראוי שנחשב שכבר נתגיירו קודם שלקחם שלמה , הנה עם כל זה לא היה נמלט מהגנות; כי בת פרעה היתה אסורה לבא בקהל יי' גם אחר שנתגיירה , כי דור שלישי לבד מותר להם לבא בקהל יי' , והעמוניות המואביות הם גם כן מעם שאינו ראוי לבא בקהל , שנאמר "לא יבא עמוני ומואבי בקהל יי'" (דב' כג , ד). ואע"פ שנקבותיהם לא נאסרו לבא בקהל , כמו שביארנו שם , הנה לא היה ראוי למלך שיבא בהן , כי הזרע שיהיה לו מהן אי אפשר שיהיה שלם מאד , אחר שהגוי מרוחק; וכבר היה ראוי לשלמה שידקדק מאד שיהיה זרעו שלם עם יי' , כדי שיתקיים לו הברית שכרת השם לדוד , להתקיים לו המלוכה תמיד אם ישמרו בניו תורתו; הלא תראה שרחבעם היה בן עמונית ועשה הרע בעיני יי'. ועוד כי מפני שהניח שלמה את נשיו לעבוד אלהיהן , הרי הן כאלו לא נתגיירו. והנה אמר ואת בת פרעה מלך מצרים , לפי שבה נטה יותר מדרכי התורה ממה שנטה בלקיחת שאר נשיו הנכריות; והיא גם כן היתה חביבה לו מאד , עד שכבר בנה לה בית , באופן הנזכר במה שקדם (מ"א ט , כד).
ריכוז קישורים