תנ"ך - מן־הגוים
אשר
אמר־ה'
אל־בני
ישראל
לא־תבאו
בהם
והם
לא־יבאו
בכם
אכן
יטו
את־לבבכם
אחרי
אלהיהם
בהם
דבק
שלמה
לאהבה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
מִן־הַגּוֹיִ֗ם
אֲשֶׁ֣ר
אָֽמַר־יְהוָה֩
אֶל־בְּנֵ֨י
יִשְׂרָאֵ֜ל
לֹא־תָבֹ֣אוּ
בָהֶ֗ם
וְהֵם֙
לֹא־יָבֹ֣אוּ
בָכֶ֔ם
אָכֵן֙
יַטּ֣וּ
אֶת־לְבַבְכֶ֔ם
אַחֲרֵ֖י
אֱלֹהֵיהֶ֑ם
בָּהֶ֛ם
דָּבַ֥ק
שְׁלֹמֹ֖ה
לְאַהֲבָֽה:
(מלכים א פרק יא פסוק ב)
מִן־הַגּוֹיִם
אֲשֶׁר
אָמַר־יְהוָה
אֶל־בְּנֵי
יִשְׂרָאֵל
לֹא־תָבֹאוּ
בָהֶם
וְהֵם
לֹא־יָבֹאוּ
בָכֶם
אָכֵן
יַטּוּ
אֶת־לְבַבְכֶם
אַחֲרֵי
אֱלֹהֵיהֶם
בָּהֶם
דָּבַק
שְׁלֹמֹה
לְאַהֲבָה:
(מלכים א פרק יא פסוק ב)
מן־הגוים
אשר
אמר־ה'
אל־בני
ישראל
לא־תבאו
בהם
והם
לא־יבאו
בכם
אכן
יטו
את־לבבכם
אחרי
אלהיהם
בהם
דבק
שלמה
לאהבה:
(מלכים א פרק יא פסוק ב)
מן־הגוים
אשר
אמר־יהוה
אל־בני
ישראל
לא־תבאו
בהם
והם
לא־יבאו
בכם
אכן
יטו
את־לבבכם
אחרי
אלהיהם
בהם
דבק
שלמה
לאהבה:
(מלכים א פרק יא פסוק ב)
מִן
עַמְמַיָא
דַּאֲמַר
יְיָ
לִבנֵי
יִשׂרָאֵל
לָא
תִתעָרְבוּן
בְּהוֹן
וְאִנוּן
לָא
יִתעָרְבוּן
בְּכוֹן
דִּלמָא
יַטעוֹן
יָת
לִבּכוֹן
בָּתַר
טָעֲוָתְהוֹן
בְּהוֹן
אִתרְעִי
שְׁלֹמֹה
לְמִרחַם
:
אכן
-
י"ח:
בר'
כח
,
טז;
שמ'
ב
,
יד;
ש"א
טו
,
לב;
מ"א
יא
,
ב;
יש'
מ
,
ז;
מה
,
טו;
מט
,
ד;
נג
,
ד;
יר'
ג
,
כ
,
כג
(פעמיים);
ד
,
י;
ח
,
ח;
צפ'
ג
,
ז;
תה'
לא
,
כג;
סו
,
יט;
פב
,
ז;
איוב
לב
,
ח.
לא
תבואו
בהם
-
כמו
שכתוב
"לא
תתחתן
בם
בתך
לא
תתן
לבנו
ובתו
לא
תקח
לבנך"
(דב'
ז
,
ג);
ואע"פ
שנאמר
זה
בשבעה
גוים
,
הוא
הדין
לכל
שאר
אומות;
אלא
לפי
שהיו
באים
בארצם
,
הזהירם
עליהם.
אבל
אם
היה
משיב
אותן
לדת
ישראל
לא
היה
אסור
,
אם
היו
מתגיירות
מלב
שלם
,
לא
מחמת
יראה
ואהבה.
ודבר
זה
מחלוקת
בדברי
רבותינו
ז"ל
,
כמו
שכתבנו
בפסוק
"ויאהב
שלמה"
(מ"א
ג
,
ג).
אכן
יטו
לבבכם
-
באמת
יטו
לבבכם
,
כמו
שאמר
"כי
יסיר
את
בנך
מאחרי"
(דב'
ז
,
ד).
ויונתן
תרגם:
"דילמא
יטעון
ית
לבכון".
והמלך
שלמה
אהב
נשים
וגו'
-
הנה
גנה
אותו
משני
צדדין:
האחד
שהוא
לקח
נשים
מן
הגוים
,
אשר
הזהירה
התורה
שלא
נתחתן
בהם
כדי
שלא
יטו
את
לבבינו
אחרי
אלהיהם;
והצד
השני
,
מפני
שהרבה
לו
נשים
,
אשר
הזהירה
התורה
אותו
מזה
בפרשת
שופטים
(דב'
יז
,
יז).
ואם
אמר
אומר
,
שכבר
ראוי
שנחשב
שכבר
נתגיירו
קודם
שלקחם
שלמה
,
הנה
עם
כל
זה
לא
היה
נמלט
מהגנות;
כי
בת
פרעה
היתה
אסורה
לבא
בקהל
יי'
גם
אחר
שנתגיירה
,
כי
דור
שלישי
לבד
מותר
להם
לבא
בקהל
יי'
,
והעמוניות
המואביות
הם
גם
כן
מעם
שאינו
ראוי
לבא
בקהל
,
שנאמר
"לא
יבא
עמוני
ומואבי
בקהל
יי'"
(דב'
כג
,
ד).
ואע"פ
שנקבותיהם
לא
נאסרו
לבא
בקהל
,
כמו
שביארנו
שם
,
הנה
לא
היה
ראוי
למלך
שיבא
בהן
,
כי
הזרע
שיהיה
לו
מהן
אי
אפשר
שיהיה
שלם
מאד
,
אחר
שהגוי
מרוחק;
וכבר
היה
ראוי
לשלמה
שידקדק
מאד
שיהיה
זרעו
שלם
עם
יי'
,
כדי
שיתקיים
לו
הברית
שכרת
השם
לדוד
,
להתקיים
לו
המלוכה
תמיד
אם
ישמרו
בניו
תורתו;
הלא
תראה
שרחבעם
היה
בן
עמונית
ועשה
הרע
בעיני
יי'.
ועוד
כי
מפני
שהניח
שלמה
את
נשיו
לעבוד
אלהיהן
,
הרי
הן
כאלו
לא
נתגיירו.
והנה
אמר
ואת
בת
פרעה
מלך
מצרים
,
לפי
שבה
נטה
יותר
מדרכי
התורה
ממה
שנטה
בלקיחת
שאר
נשיו
הנכריות;
והיא
גם
כן
היתה
חביבה
לו
מאד
,
עד
שכבר
בנה
לה
בית
,
באופן
הנזכר
במה
שקדם
(מ"א
ט
,
כד).