תנ"ך - וזה
הדבר
אשר־הרים
יד
במלך
שלמה
בנה
את־המלוא
סגר
את־פרץ
עיר
דוד
אביו:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְזֶ֣ה
הַדָּבָ֔ר
אֲשֶׁר־הֵרִ֥ים
יָ֖ד
בַּמֶּ֑לֶךְ
שְׁלֹמֹה֙
בָּנָ֣ה
אֶת־הַמִּלּ֔וֹא
סָגַ֕ר
אֶת־פֶּ֕רֶץ
עִ֖יר
דָּוִ֥ד
אָבִֽיו:
(מלכים א פרק יא פסוק כז)
וְזֶה
הַדָּבָר
אֲשֶׁר־הֵרִים
יָד
בַּמֶּלֶךְ
שְׁלֹמֹה
בָּנָה
אֶת־הַמִּלּוֹא
סָגַר
אֶת־פֶּרֶץ
עִיר
דָּוִד
אָבִיו:
(מלכים א פרק יא פסוק כז)
וזה
הדבר
אשר־הרים
יד
במלך
שלמה
בנה
את־המלוא
סגר
את־פרץ
עיר
דוד
אביו:
(מלכים א פרק יא פסוק כז)
וזה
הדבר
אשר־הרים
יד
במלך
שלמה
בנה
את־המלוא
סגר
את־פרץ
עיר
דוד
אביו:
(מלכים א פרק יא פסוק כז)
וְדֵין
פִּתגָמָא
דַּאֲרֵים
יְדָא
בְּמַלכָּא
שְׁלֹמֹה
בְּנָא
יָת
מִלֵיתָא
אֲחַד
יָת
תִּרעֲתָא
קַרתָּא
דְּדָוִיד
אֲבוּהִי
:
וזה
-
כ"ג
ראשי
פסוקים:
ראה
מ"א
ז
,
כח.
וזה
הדבר
-
ד':
*שמ'
כט
,
א;
יהו'
ה
,
ד;
שו'
כא
,
יא;
מ"א
יא
,
כז.
וזה
הדבר
אשר
הוכיחו
עליו:
שלמה
בנה
את
המלא
,
ובבניין
זה
סגר
את
פרץ
עיר
דוד
,
שהיה
הפרץ
אחורי
המלוא;
אמר
לו:
אביך
פרץ
פרצות
בחומה
כדי
ליכנס
עולי
רגלים
,
ואתה
גדרת
אותם
לעשות
אנגריא
לבת
פרעה
,
להושיב
שם
עבדיה
ומשרתיה!?
(ראה
שם)
וירם
יד
במלך
-
הוכיחו
ברבים.
וזה
הדבר
אשר
הוכיח
עליו:
שלמה
בנה
את
המלוא
סגר
את
פרץ
עיר
דוד
אביו
-
אביו
הניח
מקום
המלוא
פתוח
לכל
ישראל
,
שיכנסו
שם
לדרוש
את
אלהים
בציון
לפני
הארון
,
וזה
סגרו
,
שיהא
נסגר
שם
עם
בת
פרעה.
אמרו
רבותינו
(ראה
ויק"ר
יב
,
ה):
כל
אותן
שבע
שנים
שבנה
שלמה
את
בית
המקדש
,
לא
טעם
טעם
יין;
כיון
שהשלים
מלאכת
הבית
,
אותו
הלילה
עשו
לו
משתה
יין.
וגם
באותו
הלילה
העלה
את
בת
פרעה
אל
עיר
דוד
,
היא
עיר
ציון
,
אל
ביתה
אשר
בנה
לה;
אז
בנה
לה
את
המלוא.
והניח
מפתחות
של
בית
המקדש
תחת
מראשותיו
,
וישן
לו
עד
ארבע
שעות
,
והיה
נסגר
שם
עם
בת
פרעה
,
והיו
יריאים
להקיצו.
נמצא
תמיד
,
שהיה
קרב
בשעה
ראשונה
,
היה
קרב
באותו
היום
בארבע
שעות;
ועל
אותו
היום
הוא
אומר
"כי
על
אפי
ועל
חמתי
היתה
לי
העיר
הזאת
למן
היום
אשר
בנו
אותה"
(יר'
לב
,
לא).
מה
עשה
ירבעם?
כינס
אלף
משבטו
,
ובא
לו
להר
הבית
אצל
חכמי
ישראל.
אמר
להם:
דוד
הניח
לו
ציון
פתוחה
לכל
ישראל
,
וזה
שלמה
בנאו
,
ונסגר
שם
עם
בת
פרעה!?
ובזה
הדבר
הרים
יד
במלך.
ענין
אחר:
וירם
יד
במלך
-
שהיה
מושל
בעבדות
המלך
,
כמדתמר
"ובלעדיך
לא
ירים
איש
את
ידו"
(בר'
מא
,
מד).
שלמה
בנה
את
המלוא
-
המלוא
היה
מקום
בעיר
ירושלם
סמוך
לחומה
,
והיה
רחבה
להתאסף
העם
שם;
מעניין
"קראו
אחריך
מלא"
(יר'
יב
,
י)
,
שהוא
עניין
אסיפה.
ושלמה
בנה
אותו
המקום
,
כי
הוצרך
לו
כשבנה
בית
לבת
פרעה;
ואף
על
פי
כן
מן
הנראה
,
לא
היה
טוב
בעיני
העם
מה
שעשה
שלמה
,
והיו
יראים
ממנו
לומר:
כך
וכך
עשה
שלמה;
וזה
ירבעם
גבה
לבו
,
והעיז
פניו
ואמר:
שלמה
בנה
את
המלוא
,
כלומר:
ראו
רעה
שעשה.
ועוד
,
שאמר
שלמה
,
ולא
אמר
המלך
שלמה
,
וזה
היה
מרד
במלך.
ועוד
אמר:
סגר
את
פרץ
עיר
דוד
אביו
-
פרשו
בו
,
כי
דוד
עשה
פרץ
בחומת
ציון
,
שאם
ימרדו
בו
ישראל
יצא
ויברח
משם
בלא
דעתם;
כמו
שהוא
מנהג
היום
במלכי
ישמעאל
שיעשו
פרץ
במבצריהם
,
שאם
יקומו
על
המלך
בני
העיר
,
שיברח
משם
,
ויקראו
שמו
'שער
הבגד'.
ושלמה
סגר
אותו
הפרץ
,
ואמר
ירבעם:
ראו
גבהות
לבו
,
שסגר
הפרץ
,
כלומר:
שהוא
בוטח
,
שאינו
ירא
ממרד.
ובדברי
רבותינו
ז"ל
(סנה'
קא
,
ב):
מפני
מה
זכה
ירבעם
למלכות?
מפני
שהוכיח
את
שלמה;
ומפני
מה
נענש?
מפני
שהוכיחו
ברבים;
אמר
לו:
דוד
אביך
פרץ
פרצות
בחומה
כדי
שיעלו
ישראל
לרגל
,
ואתה
גדרת
אותם
כדי
לעשות
אנגריא
לבת
פרעה!
אמרו:
מאי
וזה
הדבר
אשר
הרים
יד
במלך?
שחלץ
תפילין
בפניו.
וירבעם
בן
נבט
אפרתי
-
רוצה
לומר
,
שהוא
משבט
אפרים.
עבד
לשלמה
וירם
יד
במלך
-
רוצה
לומר
,
כי
מפני
ששמהו
שלמה
מעבדיו
ושריו
גבה
לבו
,
עד
שכבר
הרים
יד
במלך
,
כאלו
היתה
מעלתו
למעלה
ממדרגת
המלך;
וזאת
ההרמת
יד
היתה
מה
שלקחו
לבו
לגנות
מעשיו
ולהוכיחו
עליהם
,
כמו
שיספר
אחר
זה
(להלן
,
כז).
והנה
אחר
זה
יספר
,
באיזה
מינוי
שמהו
שלמה
(להלן
,
כח);
וסבה
אחרת
לגובה
לבו
יספר
גם
כן
,
והוא
מה
שיעד
אותו
אחיה
השילוני
,
שיהיה
מלך
על
עשרת
השבטים
(להלן
,
כט
-
לא).
אך
קודם
זה
ספר
מה
היא
הרמת
ידו
,
והוא
שהוא
אמר
מגנה
אותו:
ראו
מה
עשה!
הנה
שלמה
בנה
את
המלוא
-
אשר
לא
רצה
לבנותו
דוד
אביו
,
למען
יהיה
בו
תועלת
להאסף
שם
ישראל
ועולי
רגלים;
ועוד
עשה
דבר
מגונה
אחר:
סגר
את
עיר
פרץ
דוד
אביו
-
שהיה
שָם
מקום
,
היתה
החומה
בו
פרוצה
,
כדי
שיוכלו
ישראל
לבא
אל
המלך
כשירצו
להגיש
לפניו
דברי
ריבותיהם.
כן
נראה
זה
בעיני.
וכבר
פירשו
בו
(ראה
רד"ק)
,
שכבר
הניח
דוד
שם
מקום
פרוץ
,
שיוכל
לברוח
ממנו
אם
ימרדו
בו
ישראל.
וכאלו
אמר
ששלמה
,
לגובה
לבו
,
לא
ירא
שימרדו
בו
ישראל
,
והנה
בזה
חטא
ירבעם
לשלמה
בשני
צדדין:
האחד
,
מפני
שגנהו
על
מעשיו
והוכיחו
עליהם;
והשנית
,
שלא
חלק
לו
כבוד
,
אך
קראו
בשמו
ואמר:
שלמה
בנה
את
המלוא;
וכן
קרא
דוד
בשמו
,
ולא
קרא
אחד
מהם
'מלך'.
וזה
הדבר
אשר
הרים
במלך
וגו'
-
כבר
העירותיך
על
שתוף
שם
'דבר'
,
כמו
שהתבאר
ב'מה
שאחר
הטבע'
(ראה
תיבון
ע' 52
);
לכן
מבואר
שאין
הכרח
שיהיה
זה
מגע
ופעל
ביד
,
ודי
אם
יהיה
פועל
בלשון
ובדבור
,
וכבר
קדם
לנו
פירוש
'שם'
'מעשה'
ו'פעל';
והענין
שעשה
ירבעם
בכאן
היה
דבור
לעג
ובוז
כנגד
שלמה
,
כלומר:
לא
עשה
מימיו
גבורות
,
רק
מעשים
של
הבל;
ואולם
ראה
,
כי
אמרו
בנה
את
המלוא
נזכר
זה
לפנים
(מ"א
ט
,
טו
,
כד)
,
אבל
לא
קָדַם
שסגר...
עיר
דוד
-
כלומר:
ציון;
והקש
על
זה
,
וגם
באור
זה
הכלל
'אוצר
יי''
יבא.