תנ"ך - ויאמר לו גם־אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי בדבר ה' לאמר השבהו אתך אל־ביתך ויאכל לחם וישת מים כחש לו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ גַּם־אֲנִ֣י נָבִיא֘ כָּמוֹךָ֒ וּמַלְאָ֡ךְ דִּבֶּ֣ר אֵלַי֩ בִּדְבַ֨ר יְהוָ֜ה לֵאמֹ֗ר הֲשִׁבֵ֤הוּ אִתְּךָ֙ אֶל־בֵּיתֶ֔ךָ וְיֹ֥אכַל לֶ֖חֶם וְיֵ֣שְׁתְּ מָ֑יִם כִּחֵ֖שׁ לֽוֹ: (מלכים א פרק יג פסוק יח)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר לוֹ גַּם־אֲנִי נָבִיא כָּמוֹךָ וּמַלְאָךְ דִּבֶּר אֵלַי בִּדְבַר יְהוָה לֵאמֹר הֲשִׁבֵהוּ אִתְּךָ אֶל־בֵּיתֶךָ וְיֹאכַל לֶחֶם וְיֵשְׁתְּ מָיִם כִּחֵשׁ לוֹ: (מלכים א פרק יג פסוק יח)

טקסט בלבד:

ויאמר לו גם־אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי בדבר ה' לאמר השבהו אתך אל־ביתך ויאכל לחם וישת מים כחש לו: (מלכים א פרק יג פסוק יח)

תיקון קוראים:

ויאמר לו גם־אני נביא כמוך ומלאך דבר אלי בדבר יהוה לאמר השבהו אתך אל־ביתך ויאכל לחם וישת מים כחש לו: (מלכים א פרק יג פסוק יח)
וַאֲמַר לֵיהּ אַף אֲנָא נְבִיָיא כְּוָתָך וּמַלאֲכָא מַלֵיל עִמִי בְפִתגָמָא דַייָ לְמֵימַר אֲתֵיבהִי עִמָך לְבֵיתָך וְיֵיכוֹל לַחמָא וְיִשׁתֵּי מַיָא כַּדֵּיב לֵיהּ :

ויאכל - ה': בר' כז , לא; שמ' ב , כ; י , יב; מ"א יג , יח; שה"ש ד , טז.

ויאכל ה' רפ' וסימנהון קם עשבא דלחמא וכפר בגנתא .

השבהו - ל' חס'; ויאכל - ה'; וישת - ל'.

כיחש לו - כי נביא שקר היה. והוא האמין לדבריו , ונענש בזה , כי היה לו לחקור ולשאול עליו אם הוא נביא אמת. והוא עבר על דברי עצמו , לפיכך היה מיתתו בידי שמים , שנאמר "אשר לא ישמע אל דברי הנביא אשר ידבר בשמי אנכי אדרוש מעמו" (דב' יח , יט) - כל שכן אם לא ישמע אל דברי עצמו אשר דבר בשם יי'.

כחש לו - ראוי שיפל ספק: איך לא נענש זה הנביא אשר השיבו , שאמר לו בשם יי' אשר לא צוהו לדבר , וכבר נתבאר בתורה (ראה דב' יח , כ) שהעושה זה חייב מיתה בידי שמים? ועוד יפל ספק: למה נענש הנביא אשר בא מיהודה , והנה חשב שיהיה דבר יי' אליו שישוב בבית אל ויאכל שם לחם? כי כן מצאנו באברהם , שצוהו השם יתברך שיעלה את בנו לעולה , ואחר כן צוהו שנית שלא ישלח ידו אל הנער. ואולם התשובה בזה הספק השני לא תקשה מאד , לפי מה שביארנו אנחנו בענין עקידת יצחק (בר' כב , ב) , וזה שהשם יתברך לא שב מצוויו הראשון , אבל ביאר לו שרצונו היה באמרו "והעלהו שם לעולה" (בר' כב , ב) , שיעלהו שם בעבור עולה , כדי שיתחנך יצחק בעבודת השם יתברך; כמו שביארנו שם; ואמנם בזה המקום יהיה שב השם יתברך מצוויו הראשון , וזה לא יתכן שיהיה , ומפני זה היה ראוי שיתן אל לבו הנביא אשר מיהודה כי נביא שקר הוא , ולא יאמין לדבריו; ובכאן הותר זה הספק. ואולם הספק השני יש בהתרו מהקושי; וידמה כי לרוב עונותיהם שם הסתיר השם יתברך פניו מהם , ולא ענשם על חטאיהם , כדרך אמרו "לא אפקוד על בנותיכם כי תזנינה ועל כלותיכם כי תנאפנה" (הו' ד , יד). הלא תראה , כי לאהבת השם יתברך יהודה וירושלם , ענש את רחבעם והעלה עליו מלך מצרים בשנה החמישית למלכו , ולא התחיל לחטא עד השנה הרביעית , כמו שנזכר בספר דברי הימים (דה"ב יב , ב); ואולם ירבעם לא שמע קול נוגש.
ריכוז קישורים