תנ"ך - ויהי אחרי אכלו לחם ואחרי שתותו ויחבש־לו החמור לנביא אשר השיבו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְהִ֗י אַחֲרֵ֛י אָכְל֥וֹ לֶ֖חֶם וְאַחֲרֵ֣י שְׁתוֹת֑וֹ וַיַּחֲבָשׁ־ל֣וֹ הַחֲמ֔וֹר לַנָּבִ֖יא אֲשֶׁ֥ר הֱשִׁיבֽוֹ: (מלכים א פרק יג פסוק כג)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי אַחֲרֵי אָכְלוֹ לֶחֶם וְאַחֲרֵי שְׁתוֹתוֹ וַיַּחֲבָשׁ־לוֹ הַחֲמוֹר לַנָּבִיא אֲשֶׁר הֱשִׁיבוֹ: (מלכים א פרק יג פסוק כג)

טקסט בלבד:

ויהי אחרי אכלו לחם ואחרי שתותו ויחבש־לו החמור לנביא אשר השיבו: (מלכים א פרק יג פסוק כג)

תיקון קוראים:

ויהי אחרי אכלו לחם ואחרי שתותו ויחבש־לו החמור לנביא אשר השיבו: (מלכים א פרק יג פסוק כג)
וַהֲוָה בָּתַר דַּאֲכַל לַחמָא וּבָתַר דִּשׁתִי וְזָרֵיז לֵיהּ חֲמָרָא לִנבִיָיא דַּאֲתִיבֵיהּ :

לנביא - ב': ש"א ט , ט; מ"א יג , כג.

שתותו - ל'; לנביא - ב'.

לנביא אשר השיבו - זה לרכוב עליו איש האלהים.

לנביא אשר השיבו - הוא בעצמו.

ויחבוש לו החמור - הנביא הזקן חבש החמור לנביא יי' אשר השיבו מן הדרך. ואמר הידיעה אחר הכינוי , כמו "ותראהו את הילד" (שמ' ב , ו) , והדומים לו.

ויהי אחרי אשר אכלו לחם וגו' - אין ספק שאחרי הדבור הרמוז לא אכל ושתה כלל , אבל קודם זה כבר אכל ושתה מה שהיה , ואולי כלה לאכול. ויחבוש לו החמור לנביא אשר השיבו - הטעם: אשר לנביא וגו' , כאלו אמר: חמור הנביא וגו'. וזה , כי איש האלהים בא ברגליו , והיו לנביא חמור וחמורים , והשאיל אחד מהם לאיש האלהים ללכת לו לדרכו , ואליו רומז כנוי 'לו' , רוצה לומר: אמרו ויחבש לו; ולכן אין תמה מאמרו אחר כן "חבשו לי את החמור" (להלן , כז) , שאין בעולם רק חמור , אבל כמו שאמרנו; גם נכון שהיו לנביא בביתו חמורים , ואם לא היו בביתו , היו בעירו; וכן "ושמת משענתי על פני הנער" וגו' (מ"ב ד , כט).
ריכוז קישורים