תנ"ך - ויחזק
העם
אשר
אחרי
עמרי
את־העם
אשר
אחרי
תבני
בן־גינת
וימת
תבני
וימלך
עמרי:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֶּחֱזַ֤ק
הָעָם֙
אֲשֶׁ֣ר
אַחֲרֵ֣י
עָמְרִ֔י
אֶת־הָעָ֕ם
אֲשֶׁ֥ר
אַחֲרֵ֖י
תִּבְנִ֣י
בֶן־גִּינַ֑ת
וַיָּ֣מָת
תִּבְנִ֔י
וַיִּמְלֹ֖ךְ
עָמְרִֽי:
פ
(מלכים א פרק טז פסוק כב)
וַיֶּחֱזַק
הָעָם
אֲשֶׁר
אַחֲרֵי
עָמְרִי
אֶת־הָעָם
אֲשֶׁר
אַחֲרֵי
תִּבְנִי
בֶן־גִּינַת
וַיָּמָת
תִּבְנִי
וַיִּמְלֹךְ
עָמְרִי:
פ
(מלכים א פרק טז פסוק כב)
ויחזק
העם
אשר
אחרי
עמרי
את־העם
אשר
אחרי
תבני
בן־גינת
וימת
תבני
וימלך
עמרי:
פ
(מלכים א פרק טז פסוק כב)
ויחזק
העם
אשר
אחרי
עמרי
את־העם
אשר
אחרי
תבני
בן־גינת
וימת
תבני
וימלך
עמרי:
פ
(מלכים א פרק טז פסוק כב)
וּתקֵיף
עַמָא
דְבָתַר
עָמרִי
מִן
עַמָא
דְבָתַר
תִּבנִי
בַר
גִּינַת
וּמִית
תִּבנִי
וּמלַך
עָמְרִי
:
ויחזק
-
ה"י:
בר'
מא
,
נו;
*שמ'
ז
,
יג
,
כב;
ח
,
טו;
ט
,
לה;
ש"א
יז
,
נ;
ש"ב
יג
,
יד;
יח
,
ט;
כד
,
ד;
מ"א
טז
,
כב;
מ"ב
כה
,
ג;
יש'
לט
,
א;
יר'
נב
,
ו;
דה"ב
ח
,
ג;
כז
,
ה.
גינת
-
ב':
ראה
לעיל.
וימת
תבני
-
כשנשא
אסא
בתו
של
עמרי
ליהושפט
בנו
,
הרגו
את
תבני
,
שראו
חשיבותו
של
עמרי;
בסדר
עולם
(סע"ר
יז).
וימת
תבני
-
כשנשא
אסא
את
בתו
של
עמרי
ליהושפט
בנו
,
הרגו
את
תבני
,
שראו
חשיבותו
של
עמרי;
כך
מפורש
בסדר
עולם
(יז).
ויחזק
העם
-
אמרו
(סע"ר
יז):
לפי
שנתחתן
עם
יהושפט
,
חזק.
את
העם
-
כמו
'מן
העם';
וכן
"כצאתי
את
העיר"
(שמ'
ט
,
כט).
וימת
תבני
-
מת
מיתת
עצמו
,
וכיון
שמת
מלך
עמרי
בלא
מחלוקת.
ובסדר
עולם
אומר
(סע"ר
יז)
,
כי
הרגו
את
תבני;
כיון
שהשיא
אסא
בתו
שלעמרי
ליהושפט
,
הרגו
את
תבני.
והנה
מלך
זמרי
שבעת
ימים
,
ובאותן
הימים
הלך
בחטאת
ירבעם
,
ומת
בחטאתו
אשר
חטא
,
ותכף
המליכו
העם
את
עמרי
שהיה
שר
צבא
על
ישראל.
ואע"פ
שנתחדש
לו
אחר
זה
מחלוקת
על
המלכות
בסבת
תבני
בן
גינת
,
הנה
נחשב
המלכות
לעמרי
מעת
שהמליכוהו
עליו
תחלה
,
שהיה
בשנת
שבע
ועשרים
לאסא
,
ונחשבה
השנה
ההיא
לעמרי
,
ומת
בשנת
שלשים
ושמנה
שנה
לאסא
(ראה
להלן
,
כט)
,
ונחשבה
לו
השנה
ההיא;
ולזה
אמר
כי
מלך
עמרי
שתים
עשרה
שנה
,
ומאלו
השתים
עשרה
שנה
מלך
שש
שנים
שלמות
בתרצה
,
וזה
כי
בשנת
שלשים
ואחת
לאסא
מלך
יהודה
מת
תבני
ומלך
עמרי
על
ישראל
בכללם
,
רוצה
לומר:
עשרת
השבטים;
והנה
היה
כל
זמן
מלכותו
שתים
עשרה
שנה
כמו
שזכרנו
,
ובתרצה
מלך
שש
שנים
שלמות
,
שיש
מסוף
שלשים
ואחת
לאסא
עד
ראש
שלשים
ושמנה.