תנ"ך - בימיו בנה חיאל בית האלי את־יריחה באבירם בכרו יסדה ובשגיב ובשגוב צעירו הציב דלתיה כדבר ה' אשר דבר ביד יהושע בן־נון: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בְּיָמָ֞יו בָּנָ֥ה חִיאֵ֛ל בֵּ֥ית הָאֱלִ֖י אֶת־יְרִיחֹ֑ה בַּאֲבִירָ֨ם בְּכֹר֜וֹ יִסְּדָ֗הּ וּבִשְׂג֤יּב וּבִשְׂג֤וּב צְעִירוֹ֙ הִצִּ֣יב דְּלָתֶ֔יהָ כִּדְבַ֣ר יְהוָ֔ה אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֔ר בְּיַ֖ד יְהוֹשֻׁ֥עַ בִּן־נֽוּן: ס (מלכים א פרק טז פסוק לד)

טקסט וניקוד:

בְּיָמָיו בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי אֶת־יְרִיחֹה בַּאֲבִירָם בְּכֹרוֹ יִסְּדָהּ וּבִשְׂגיּב וּבִשְׂגוּב צְעִירוֹ הִצִּיב דְּלָתֶיהָ כִּדְבַר יְהוָה אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן: ס (מלכים א פרק טז פסוק לד)

טקסט בלבד:

בימיו בנה חיאל בית האלי את־יריחה באבירם בכרו יסדה ובשגיב ובשגוב צעירו הציב דלתיה כדבר ה' אשר דבר ביד יהושע בן־נון: ס (מלכים א פרק טז פסוק לד)

תיקון קוראים:

בימיו בנה חיאל בית האלי את־יריחה באבירם בכרו יסדה ובשגיב ובשגוב צעירו הציב דלתיה כדבר יהוה אשר דבר ביד יהושע בן־נון: ס (מלכים א פרק טז פסוק לד)
בְּיוֹמוֹהִי בְּנָא חִיאֵל בֵּית מוֹמֵי יָת יְרִיחוֹ קְטַל אֲבִירָם בּוּכרֵיהּ כַּד שָׁרִי לְשַׁכלָלוּתַהּ וּסגוּב זְעֵיר בְּנוֹהִי כַּד אֲקֵים דַּשַׁהָא כְּפִתגָמָא דַייָ דְּמַלֵיל בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן :

כדבר יי' - ה' בטעמא (מונח זקף) בסיפרא: ראה מ"א טו , כט.

חיאל - ל'; האלי - ל'; יריחה - ל' כת' ה'; באבירם - ל'; ובשגיב - ובשגוב קרי; כדבר יי' - ה' בט' בסיפ'.

חיאל בית האלי - חיאל אשר מביתאל; כמו "ישי בית הלחמי" (ש"א טז , א) , ולא נאמר 'הבית לחמי'; וכן "יהושע בית השמשי" בספר שמואל (ש"א ו , יד) , ולא נאמר 'הבית שמשי'; וכן "בעפרת אבי העזרי" (שו' ו , כד) , ולא נאמר 'האבי עזרי'. ויש פותרין (ראה ר' יוסף קרא): בית האלי - על שקיבל עליו קללת יהושע "ארור האיש אשר יקום ובנה" וגו' (יהו' ו , כו). אמרו רבותינו (ראה ירוש' סנה' י , ב [כח , ב]): חיאל - משל בנימן , ויריחו משל יהושפט , ומפני מה תלאו באחאב? - שתולין את הקללה במקולל. באבירם בכורו יסדה - כשיסדה מת בנו בכור , וקבר והלך כל בניו , עד שמת האחרון בהצבת הדלתות; וכך היה קללתו של יהושע "בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה" (יהו' ו , כו).

בימיו בנה חיאל בית האלי - מוחרמות. דבר אחר: בית האָלָה , בית שניבנית באלה; על שקיבל עליו קללת יהושע , שאמר "ארור האיש אשר יקום ובנה" וגו' (יהו' ו , כו). אמרו רבותינו (ראה ירוש' סנה' י , ב): חיאל היה משבט בנימין , ויריחו - בחלק יהודה , ומפני מה תלאו באחאב? שתולין את הקללה במקולקל. באבירם בכורו יסדה - כשיסדה מת בנו הבכור , וקובר והולך כל בניו , עד שמת האחרון בהצבת הדלתות; וכך היתה קללתו של יהושע "בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה" (יהו' ו , כו).

חיאל בית האלי - מביתאל היה; כמו "בית הלחמי" (ש"א טז , א) - מבית לחם; "בית השמשי" (ש"א ו , יד) - מבית שמש. ותחת ממשלתו שלאחאב היה , ועשה דבר זה ולא מיחה בידו אחאב , כל כך הרשיע לעשות; ועד ימיו לא היה אדם שעלה בלבו לבנות יריחו , מפני השבועה שהשביע יהושע ואמר "ארור אשר יקום ובנה את העיר" (יהו' ו , כו). ותמה הוא , כי יריחו למלך יהודה היה , כי משבט בנימן היה (שם יח , כא) , ואיך נתן יהושפט רשות לבנותה? ומצינו בירושלמי (סנה' י , ח): חיאל מן יהושפט (ראה דה"ב כא , ב) , יריחו מבנימן!? אלא שמגלגלין חובה על ידי חייב , וזכות על ידי זכאי. ואחר שנבנתה לא נאסרה ישיבתה , כי החרם היה שלא תבנה , כמו 'עיר הנדחת' (ראה דב' יג , יז); והבונה אותה הוא עובר בחרם , והוא נענש כאשר דבר יהושע. ויונתן תרגם בית האלי: "בית מומי" , כלומר: שעבר על האלה שהשביע יהושע , ומפני זה נקרא בית האלי , לא מפני שהיה מביתאל; ובדברי רבותינו ז"ל (ראה רש"י סנה' קיג , א): נקרא בית האלי , שעבר על אלה שאמר יהושע "ארור האיש" וגו' (יהו' ו , כו). יריחה - כתוב בה"א וקרי בו"ו; כמו "אהלה" (בר' ט , כא) , והדומים להם. באבירם בכורו יסדה - ומת , וכן מתו כל בניו; ובעת שהציב דלתיה היה עדיין שגוב צעירו חי , ומת. ויונתן תרגם: "קטל אבירם בוכריה כד שרי לשכללותה , וקטל שגוב זעיר בנוהי כד אקים דשהא". ובשגיב - כתוב ביו"ד וקרי בו"ו; כמו "פעי" (דה"א א , נ) , "פעו" (בר' לו , לט); "עלון" (שם , כג) , "עלין" (דה"א א , מ); כי אותיות אהו"י מתחלפות.

בימיו בנה חיאל בית האלי את יריחו - רוצה לומר , כי בימיו בנה חיאל שהיה מבית אל את יריחו , ונתאמת מה שקלל יהושע אשר יבנה את יריחו (ראה יהו' ו , כו); כי כאשר יסדה מת אבירם בכורו , ומתו כל בניו עד צעירו , שמת כאשר הציב דלתיה; ואע"פ ששמע אחאב זה , לא התעורר לירא את יי' , אך שקד על חטאתיו.

באבירם בכורו יסדה - זה הלשון קצר מאד , כמו שנזכר ביהושע , ואולם על כל פנים הוא מאמר משותף סובל שני פנים: האחד - המציאות ואחר - ההעדר; אבל ממה שכתוב ביהושע מחויב מן הענין , אחר שאמר "ארור האיש" וגו' (יהו' ו , כו) , שענינו ההעדר; ובאור גם זה הכלל 'אוצר יי''.
ריכוז קישורים