תנ"ך - והשמעה באה עד־יואב כי יואב נטה אחרי אדניה ואחרי אבשלום לא נטה וינס יואב אל־אהל ה' ויחזק בקרנות המזבח:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהַשְּׁמֻעָה֙ בָּ֣אָה עַד־יוֹאָ֔ב כִּ֣י יוֹאָ֗ב נָטָה֙ אַחֲרֵ֣י אֲדֹנִיָּ֔ה וְאַחֲרֵ֥י אַבְשָׁל֖וֹם לֹ֣א נָטָ֑ה וַיָּ֤נָס יוֹאָב֙ אֶל־אֹ֣הֶל יְהוָ֔ה וַֽיַּחֲזֵ֖ק בְּקַרְנ֥וֹת הַמִּזְבֵּֽחַ: (מלכים א פרק ב פסוק כח)

טקסט וניקוד:

וְהַשְּׁמֻעָה בָּאָה עַד־יוֹאָב כִּי יוֹאָב נָטָה אַחֲרֵי אֲדֹנִיָּה וְאַחֲרֵי אַבְשָׁלוֹם לֹא נָטָה וַיָּנָס יוֹאָב אֶל־אֹהֶל יְהוָה וַיַּחֲזֵק בְּקַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ: (מלכים א פרק ב פסוק כח)

טקסט בלבד:

והשמעה באה עד־יואב כי יואב נטה אחרי אדניה ואחרי אבשלום לא נטה וינס יואב אל־אהל ה' ויחזק בקרנות המזבח: (מלכים א פרק ב פסוק כח)

תיקון קוראים:

והשמעה באה עד־יואב כי יואב נטה אחרי אדניה ואחרי אבשלום לא נטה וינס יואב אל־אהל יהוה ויחזק בקרנות המזבח: (מלכים א פרק ב פסוק כח)
וּבסוֹרְתָא מְטָת עַד יוֹאָב אֲרֵי יוֹאָב אִתפְּנִי בָּתַר אֲדֹנִיָה וּבָתַר אַבשָׁלוֹם לָא אִתפְּנִי וַאֲפַך יוֹאָב לְמַשׁכְּנָא דַייָ וְאַתקֵיף בְּקַרנָת מַדבְּחָא :

והשמעה - ה' חסר (בלישנא): ש"א ב , כד; ש"ב יג , ל; מ"א ב , כח; יר' מט , כג; יח' ז , כו. באה - כל מלכים ויחזקאל מלרע בר מן ב': מ"א ב , כח; יח' ז , ז. עד - יואב - ד' זוגין מן ב' מיחדין חד 'על' וחד 'עד' (זוגות מלים המתיחדים בתופעה הנזכרת): בר' מט , כו; תה' י , ג. - במ' כא , ל; יהו' יג , טז. - מ"א ב , כח; דה"א כא , ד. - יח' מא , יז , כ. אדניה - ח': ראה מ"א א , ה.

והשמעה - ה' חס'; עד - יואב - ל'; אדניה - ח'; לא נטה - ל'.

והשמועה באה עד יואב - שמועת מצות דוד שצוה להורגו , וידע ששלמה שונאו. כי יואב נטה אחרי אדוניה ואחרי אבשלום לא נטה סוף דבר , אבל בקש לנטות , אלא נתיירא , שעדיין ליחלוחית של דוד קיימת (ראה סנה' מט , א).

והשמועה באה עד יואב - מה היא השמועה? שמע שגירש שלמה את אביתר , לפי שנטה לו אחרי אדוניה; ולפי שאף יואב נטה אחרי אדוניה , ששמע שציוה המלך דוד להורגו - נטה אחרי אדוניה כדי שיאהבנו , כסבור לינצל על ידו; כי נטה אחרי אדוניה , לפי שהיה יודע שבלבו של דוד לצוות את בנו המולך תחתיו להורגו , על שהרג את אבנר ועמשא בן יתר ואבשלום; לפיכך נטה יואב אחרי אדוניה , שרצה שימלוך על ידו ויאהבנו , ואחרי אבשלום לא נטה - שעדיין לא היה דבר שיהיה בו חטא משפט מות , שיתירא ממנו; ומפני אותו דבר ינטה לו אחרי אדוניה , כדי להמלט מפני דוד , שהרי כשמרד אבשלום , עדיין לא הרג לאבנר ולעמשא.

והשמועה - שמועה שהומת אדניהו וגורש אביתר. פחד על עצמו , לפי שהוא נטה אחרי אדניהו (בנוסחנו: אדניה) , ואחרי אבשלום לא נטה; כי אלו נטה אחרי אבשלום ולא נטה אחרי אדניה , לא היה לו לפחד , שכיון שכל ישראל היו רוצים להמליכו , לא היה מרד שיתחייב מיתה; שאם כן היה עמשא חייב מיתה , והנה דוד אמר לו לשומו שר הצבא (ש"ב יט , יב) , ובקש דמו עתה מיד יואב. אבל במרד הזה היה חייב מיתה , שהרי היה יודע כי בלב דוד להמליך שלמה , ומרד בדוד ובשלמה ונטה אחרי אדניהו. וטרם שהרג שלמה אדניהו לא היה מפחד , כי לא שמע מה שצוה דוד את שלמה; ומהמרד לא היה ירא , כי אמר: הנה אדניהו מרד , והנה מחל לו שלמה , ואמר לו "לא יפול משערת ראשו ארצה" (מ"א א , נב) - כן מחל גם כן לעוזריו. וכאשר שמע כי הרג אדניהו וגרש אביתר מהיות כהן גדול , פחד על עצמו , וינס אל אהל יי' ששם היה הארון בירושלים , והחזיק בקרנות המזבח להמלט שם; כי מזבח היה שם , כמו שכתוב , כי שם העלה דוד עולות ושלמים לפני הארון (ש"ב ו , יז). ושלמה לא הרגו עד עתה , כי אמר עד שימצא לו קצת עילה , כי כן צוה לו דוד "ועשית כחכמתך" (לעיל , ו) , והיה ממתין לו עד שימצא לו עילה להמיתו. וכיון שהוגד לשלמה כי הלך והחזיק בקרנות המזבח , אמר: זהו קצת מרד , שחושב להנצל מידי , והנה הוא עדיין בדעתו ובמרדו , כיון שנס מפני ואני לא אמרתי להמיתו; לפיכך צוה את בניהו שיפגע בו. ורבותינו ז"ל נתנו טעם אחר באחרי אבשלום לא נטה , אמרו (סנה' מט , א): בקש לנטות , ולא נטה; כלומר: גם בדבר אבשלום מרד יואב בלבו ובקש לנטות , אלא שלא נטה אחריו; אמר: עדיין לחלוחית של דוד קיימת , כלומר: גבורתו; אבל בדבר אדניהו שהיה דוד זקן ומוטל במטה , נטה אחרי אדניהו בגלוי. והחכם רבי אברהם אבן עזרא אמר , כי יואב לא נטה אחרי אבשלום , בעבור שהיה יודע כי איננו ראוי להיות לו המלוכה; גם כן חשב על שלמה.

יואב נטה אחרי אדניה ואחרי אבשלום לא נטה - הרצון בזה , כי יואב הרגיש היותו אשם משני צדדים: האחד - כי נטה אחרי אדניהו להמליכו בזולת עצת דוד , והשני - כי לא נטה אחרי אבשלום להצילו מן המות כמו שצוהו דוד. ויחזק בקרנות המזבח - ראוי שתדע כי לא הועיל לו אחוז בקרנות המזבח , מפני שהרג נפשות במזיד ובערמה , ולזה הסכים המלך שימות שם. ואע"פ שלא היתה שם התראה , הנה המלך יוכל לענוש ביותר ממשפטי התורה ליסר העם; וזה נלמד אותו מזה המקום וממקומות רבים: ממה שצוה דוד להרוג המבשר במיתת שאול (ראה ש"ב א , טו) , ורכב ובענה על הודאתם שהמיתו איש בשת (ראה ש"ב ד , יב). גם לא היה מועיל ליואב אחוז בקרנות המזבח , כי לא היה כהן ועבודה בידו; אבל ראוי שנלמד מזה , שזאת ההחזקה בקרנות המזבח היתה מועילה לו שלא ימסרוהו למלך להמיתו , אם לא היה מחוייב מיתה בבית דין; וזה נלמד מזה המקום , כמו שהתבאר בשלשה עשר מסנהדרין (מכות יב , א).

ואחרי אבשלום לא נטה - חלילה , כמו שאמרנו פעמים רבות , שיהיה בכל ספרי הקדש שם תמורת שם , כמו שאמר אבן גנאח (רקמה ע' שט) שהכונה בכאן שלמה , והביא ראיה מפיוט משורר שכור. ואולם האמת בכאן , כי אמרו והשמועה באה עד יואב , כלומר: מה שעשה שלמה לאדניה ואביתר , והוא דבק עם וינס וגו' , כלומר: כי בעבור זאת השמועה נס יואב. ואמרו כי נטה וגו' , הוא מאמר כותב הספר , נכנס בנתים להפלגת נחץ וזריזות וזיווג הענינים , להראותינו סכלות יואב , ואיך סיכל יי' את עצתו למען הביא עליו ענש אבנר ועמשא. וזה כי אדניה ואבשלום היו אחי שלמה ונשמר יואב מנטות אחרי אבשלום ולא נשמר מנטות אחרי אדניה , וכבר היה ידוע אצלם בחירת שלמה מאת יי' קודם צמיחת מלכות אבשלום. וכמה וכמה מאלה בתורה ובנביאים , ובאור כלל זה 'אוצר יי'' יבא.

והשמועה באה עד יואב - שמלך שלמה , ונתפחד ממנו; כי יואב נטה אחרי אדוניה שעמד כנגד שלמה. ואחרי אבשלום לא נטה כשמרד בדוד; אבל אחרי אדוניה נטה ולא חשש משלמה , ובעבור זה נתפחד ממנו , והחזיק בקרנות המזבח - אולי ימחול לו.
ריכוז קישורים