תנ"ך - למען
יקים
ה'
את־דברו
אשר
דבר
עלי
לאמר
אם־ישמרו
בניך
את־דרכם
ללכת
לפני
באמת
בכל־לבבם
ובכל־נפשם
לאמר
לא־יכרת
לך
איש
מעל
כסא
ישראל:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לְמַעַן֩
יָקִ֨ים
יְהוָ֜ה
אֶת־דְּבָר֗וֹ
אֲשֶׁ֨ר
דִּבֶּ֣ר
עָלַי֘
לֵאמֹר֒
אִם־יִשְׁמְר֨וּ
בָנֶ֜יךָ
אֶת־דַּרְכָּ֗ם
לָלֶ֤כֶת
לְפָנַי֙
בֶּאֱמֶ֔ת
בְּכָל־לְבָבָ֖ם
וּבְכָל־נַפְשָׁ֑ם
לֵאמֹ֕ר
לֹֽא־יִכָּרֵ֤ת
לְךָ֙
אִ֔ישׁ
מֵעַ֖ל
כִּסֵּ֥א
יִשְׂרָאֵֽל:
(מלכים א פרק ב פסוק ד)
לְמַעַן
יָקִים
יְהוָה
אֶת־דְּבָרוֹ
אֲשֶׁר
דִּבֶּר
עָלַי
לֵאמֹר
אִם־יִשְׁמְרוּ
בָנֶיךָ
אֶת־דַּרְכָּם
לָלֶכֶת
לְפָנַי
בֶּאֱמֶת
בְּכָל־לְבָבָם
וּבְכָל־נַפְשָׁם
לֵאמֹר
לֹא־יִכָּרֵת
לְךָ
אִישׁ
מֵעַל
כִּסֵּא
יִשְׂרָאֵל:
(מלכים א פרק ב פסוק ד)
למען
יקים
ה'
את־דברו
אשר
דבר
עלי
לאמר
אם־ישמרו
בניך
את־דרכם
ללכת
לפני
באמת
בכל־לבבם
ובכל־נפשם
לאמר
לא־יכרת
לך
איש
מעל
כסא
ישראל:
(מלכים א פרק ב פסוק ד)
למען
יקים
יהוה
את־דברו
אשר
דבר
עלי
לאמר
אם־ישמרו
בניך
את־דרכם
ללכת
לפני
באמת
בכל־לבבם
ובכל־נפשם
לאמר
לא־יכרת
לך
איש
מעל
כסא
ישראל:
(מלכים א פרק ב פסוק ד)
בְּדִיל
דִּקַיֵים
יְיָ
יָת
פִּתגָמוֹהִי
דְּמַלֵיל
עֲלַי
לְמֵימַר
אִם
יִטְרוּן
בְּנָך
יָת
אוֹרַחהוֹן
לִמהָך
קֳדָמַי
בִּקשׁוֹט
בְּכָל
לִבְּהוֹן
וּבכָל
נַפשְׁהוֹן
לְמֵימַר
לָא
יִפסוֹק
לָך
גְּבַר
מֵעַל
כֻּרסֵי
מַלכוּתָא
דְיִשׂרָאֵל
:
דבר
עלי
-
ג':
מ"א
ב
,
ד;
יד
,
ב;
נחמ'
ו
,
יב.
דבר
עלי
ג'
למען
יקים
יי'
הוא
דבר
עלי
למלך
כי
הנבואה
דבר
עלי
.
אם
ישמרו
בניך
-
אמר
לו:
בני
,
דע
שברית
שכרותה
,
שלא
יכרת
מזרעי
יושב
על
כסא
ישראל
,
על
תנאי
היא
כרותה:
אם
ישמרו
בניך
את
דרכם
-
לא
יכרת
לך
איש
,
ואם
לא
ישמרו
-
יכרת.
ובדברי
הימים
הוא
אומר
"ואתה
שלמה
בני
דע
את
אלהי
אביך
ועבדהו
בלב
שלם
ובנפש
חפצה
כי
כל
לבבות
דורש
יי'
וכל
יצר
מחשבות
מבין
אם
תדרשנו
ימצא
לך
ואם
תעזבנו
יזניחך
לעד"
(דה"א
כח
,
ט).
למען
יקים
יי'
את
דברו
וגו'
-
ביאר
לו
שכבר
יגיע
לו
משמירת
הכהונה
תועלת
אחר
,
והוא
התמדת
המלוכה
לו
ולזרעו.
לאמר
לא
יכרת
וגו'
-
זה
השנות
על
לאמר
הראשון
,
בעבור
שארכו
הדברים.