תנ"ך - ויאמר
ה'
מי
יפתה
את־אחאב
ויעל
ויפל
ברמת
גלעד
ויאמר
זה
בכה
וזה
אמר
בכה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֣אמֶר
יְהוָ֗ה
מִ֤י
יְפַתֶּה֙
אֶת־אַחְאָ֔ב
וְיַ֕עַל
וְיִפֹּ֖ל
בְּרָמֹ֣ת
גִּלְעָ֑ד
וַיֹּ֤אמֶר
זֶה֙
בְּכֹ֔ה
וְזֶ֥ה
אֹמֵ֖ר
בְּכֹֽה:
(מלכים א פרק כב פסוק כ)
וַיֹּאמֶר
יְהוָה
מִי
יְפַתֶּה
אֶת־אַחְאָב
וְיַעַל
וְיִפֹּל
בְּרָמֹת
גִּלְעָד
וַיֹּאמֶר
זֶה
בְּכֹה
וְזֶה
אֹמֵר
בְּכֹה:
(מלכים א פרק כב פסוק כ)
ויאמר
ה'
מי
יפתה
את־אחאב
ויעל
ויפל
ברמת
גלעד
ויאמר
זה
בכה
וזה
אמר
בכה:
(מלכים א פרק כב פסוק כ)
ויאמר
יהוה
מי
יפתה
את־אחאב
ויעל
ויפל
ברמת
גלעד
ויאמר
זה
בכה
וזה
אמר
בכה:
(מלכים א פרק כב פסוק כ)
וַאֲמַר
יְיָ
מַן
יַטעֵי
יָת
אַחאָב
וְיִסַק
וְיִפּוֹל
בְּרָמוֹת
גִּלעָד
וַאֲמַר
דֵּין
בִּכדֵין
וְדֵין
אָמַר
בִּכדֵין
:
יפתה
-
ד':
*שמ'
כב
,
טו;
מ"א
כב
,
כ;
מש'
טז
,
כט;
דה"ב
יח
,
יט.
ויעל
-
ז'
(רפין):
*שמ'
י
,
יב;
ש"ב
כד
,
כב;
מ"א
כב
,
כ;
יח'
יד
,
ז;
עז'
א
,
ג;
דה"ב
יח
,
יט;
לו
,
כג.
ויפל
-
ג'
(רפין):
מ"א
כב
,
כ;
יח'
יג
,
יא;
דה"ב
יח
,
יט.
בכה
-
ב':
בפסוק
זה.
יפתה
ד'
וכי
יפתה
איש
מי
יפתה
את
אחאב
וחבירו
איש
חמס
יפתה
רעהו
.
יפתה
-
ד';
ויעל
-
ז';
ויפל
-
ג';
בכה
-
ב'.
ויאמר
יי'
מי
יפתה
את
אחאב
-
הדברים
האלה
הם
מבוכה
גדולה
למי
שמבין
אותם
כמשמעם;
והאמת
,
כי
האל
העיר
רוח
נביאי
שקר
לפתות
את
אחאב
ללכת
לרמות
גלעד
,
לפי
שנתחייב
מיתה
לשמים;
לא
שבאה
לאחד
מהם
רוח
נבואה
,
אלא
הערת
רוח
וחפץ
לדבר
אל
אחאב
דברים
אלו
,
והוא
מה
שאמר
מיכיהו:
הנה
נתן
יי'
רוח
שקר
בפי
כל
נביאיך
אלה
ויי'
דבר
עליך
רעה.
ושאר
כל
הדברים
,
כמו:
ויאמר
זה
בכה
וזה
בכה
,
ויצא
הרוח
ויאמר
אצא
והייתי
רוח
שקר
,
כל
אלה
דברי
מליצה
הם
,
אמרם
מיכיהו
דרך
הצעת
דברים
,
לא
שראה
מיכיהו
דברים
אלה
,
ולא
שמעם;
כי
רוח
הנבואה
לא
יהיה
,
רק
אמת
בשם
יי'.
ואף
על
פי
כן
אכתוב
דרך
הדרש
,
כמו
שכתוב
גם
כן
בתרגום
שלתוספתא:
ויצא
הרוח
-
ונפק
רוחא
דנבות
,
וקם
קדם
יי'
ואמר:
בבעו
מינך!
יתקם
לדמי
על
ידי
,
דאנא
מצינא
לאטעיותיה
ולאובדא
יתיה
מן
עלמא.
ואמר
ליה
יי':
במה
את
יכיל?
ואמר:
אפוק
ואהא
רוח
שקרא
בצדקיה
בר
כנענה
ובשאר
נביאי
שקרא
דיליה.
ומשום
דליתיה
רעותיה
דקודשא
בריך
הוא
בעבדי
ליאות
שקר
,
ולא
צבי
בהון
,
אמר
ליה
לנבות:
מדבשקרא
את
רחצתא
,
פוק
ממתיבתא
דידי
ועבד
לך
רעותך
,
משום
דלא
ניחא
קמאי
למימר
שיקרא".
והרב
החכם
הגדול
רבי
משה
ברבי
מיימון
ז"ל
כתב
כן
(מש"ת
רוצח
ושמירת
הנפש
ד
,
ט):
וכשנסדרו
עוונותיו
וזכיותיו
שלאחאב
לפני
אלהי
הרוחות
,
לא
נמצא
לו
עון
שחייבו
כלייה
,
ולא
היה
שם
דבר
אחד
ששקול
כנגדו
,
אלא
דמי
נבות
,
שנאמר:
ויצא
הרוח
ויעמד
לפני
יי'
וגו'
-
זה
רוח
נבות.