תנ"ך - ויצא הרוח ויעמד לפני ה' ויאמר אני אפתנו ויאמר ה' אליו במה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֵּצֵ֣א הָר֗וּחַ וַֽיַּעֲמֹד֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה וַיֹּ֖אמֶר אֲנִ֣י אֲפַתֶּ֑נּוּ וַיֹּ֧אמֶר יְהוָ֛ה אֵלָ֖יו בַּמָּֽה: (מלכים א פרק כב פסוק כא)

טקסט וניקוד:

וַיֵּצֵא הָרוּחַ וַיַּעֲמֹד לִפְנֵי יְהוָה וַיֹּאמֶר אֲנִי אֲפַתֶּנּוּ וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו בַּמָּה: (מלכים א פרק כב פסוק כא)

טקסט בלבד:

ויצא הרוח ויעמד לפני ה' ויאמר אני אפתנו ויאמר ה' אליו במה: (מלכים א פרק כב פסוק כא)

תיקון קוראים:

ויצא הרוח ויעמד לפני יהוה ויאמר אני אפתנו ויאמר יהוה אליו במה: (מלכים א פרק כב פסוק כא)
וּנפַק רוּחָא וְקָם קֳדָם יְיָ וַאֲמַר אֲנָא אַטעֵינֵיהּ וַאֲמַר יְיָ לֵיהּ בְּמָא :

במה - ח' (בקמץ): *בר' טו , ח; שו' ו , טו; ש"א יד , לח; מ"א כב , כא; מי' ו , ו; מל' א , ב; ב , יז; דה"ב יח , כ. (ואחד: ובמה - ש"ב כא , ג).

במה - ח'.

ויצא הרוח - רוחו של נבות (ראה סנה' קב , ב).

ויצא הרוח - רוח זה איני יודע מהו; כשהוא אומר למעלה "אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו" (להלן , כב) , הוי למד: מה שסתם כאן , גילה שם , שויצא הרוח הנאמר כאן , רוח שקר היה.

ויאמר יי' מי יפתה את אחאב - הדברים האלה הם מבוכה גדולה למי שמבין אותם כמשמעם; והאמת , כי האל העיר רוח נביאי שקר לפתות את אחאב ללכת לרמות גלעד , לפי שנתחייב מיתה לשמים; לא שבאה לאחד מהם רוח נבואה , אלא הערת רוח וחפץ לדבר אל אחאב דברים אלו , והוא מה שאמר מיכיהו: הנה נתן יי' רוח שקר בפי כל נביאיך אלה ויי' דבר עליך רעה. ושאר כל הדברים , כמו: ויאמר זה בכה וזה בכה , ויצא הרוח ויאמר אצא והייתי רוח שקר , כל אלה דברי מליצה הם , אמרם מיכיהו דרך הצעת דברים , לא שראה מיכיהו דברים אלה , ולא שמעם; כי רוח הנבואה לא יהיה , רק אמת בשם יי'. ואף על פי כן אכתוב דרך הדרש , כמו שכתוב גם כן בתרגום שלתוספתא: ויצא הרוח - ונפק רוחא דנבות , וקם קדם יי' ואמר: בבעו מינך! יתקם לדמי על ידי , דאנא מצינא לאטעיותיה ולאובדא יתיה מן עלמא. ואמר ליה יי': במה את יכיל? ואמר: אפוק ואהא רוח שקרא בצדקיה בר כנענה ובשאר נביאי שקרא דיליה. ומשום דליתיה רעותיה דקודשא בריך הוא בעבדי ליאות שקר , ולא צבי בהון , אמר ליה לנבות: מדבשקרא את רחצתא , פוק ממתיבתא דידי ועבד לך רעותך , משום דלא ניחא קמאי למימר שיקרא". והרב החכם הגדול רבי משה ברבי מיימון ז"ל כתב כן (מש"ת רוצח ושמירת הנפש ד , ט): וכשנסדרו עוונותיו וזכיותיו שלאחאב לפני אלהי הרוחות , לא נמצא לו עון שחייבו כלייה , ולא היה שם דבר אחד ששקול כנגדו , אלא דמי נבות , שנאמר: ויצא הרוח ויעמד לפני יי' וגו' - זה רוח נבות.
ריכוז קישורים