תנ"ך - מלכים א פרק כב פסוק כב - ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל־נביאיו ויאמר תפתה וגם־תוכל צא ועשה־כן:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֗אמֶר אֵצֵא֙ וְהָיִ֙יתִי֙ ר֣וּחַ שֶׁ֔קֶר בְּפִ֖י כָּל־נְבִיאָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר תְּפַתֶּה֙ וְגַם־תּוּכָ֔ל צֵ֖א וַעֲשֵׂה־כֵֽן: (מלכים א פרק כב פסוק כב)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר אֵצֵא וְהָיִיתִי רוּחַ שֶׁקֶר בְּפִי כָּל־נְבִיאָיו וַיֹּאמֶר תְּפַתֶּה וְגַם־תּוּכָל צֵא וַעֲשֵׂה־כֵן: (מלכים א פרק כב פסוק כב)

טקסט בלבד:

ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל־נביאיו ויאמר תפתה וגם־תוכל צא ועשה־כן: (מלכים א פרק כב פסוק כב)

תיקון קוראים:

ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל־נביאיו ויאמר תפתה וגם־תוכל צא ועשה־כן: (מלכים א פרק כב פסוק כב)
וַאֲמַר אַפּוֹק וְאֵיהֵי לְרוּחַ דִּשׁקַר בְּפוֹם כָּל נְבִיוֹהִי וַאֲמַר תַּטעֵי וְאַף תִּכּוֹל פּוֹק וַעֲבֵיד כֵּין :

תוכל - ב' בקמץ וזקף: מ"א כב , כב; דה"ב יח , כא.

תוכל - ב' זקפ'.

תפתה וגם תוכל - לפי שיש לך מפתה הבא לפתות את חבירו , פעמים שהמפותה אינו מבין שזה רוצה לפתותו , ושומע לו , ופעמים שמבין שרוצה לפתותו , ואינו שומע לו , אבל כאן: תפתה וגם תוכל.

ויאמר יי' מי יפתה את אחאב - הדברים האלה הם מבוכה גדולה למי שמבין אותם כמשמעם; והאמת , כי האל העיר רוח נביאי שקר לפתות את אחאב ללכת לרמות גלעד , לפי שנתחייב מיתה לשמים; לא שבאה לאחד מהם רוח נבואה , אלא הערת רוח וחפץ לדבר אל אחאב דברים אלו , והוא מה שאמר מיכיהו: הנה נתן יי' רוח שקר בפי כל נביאיך אלה ויי' דבר עליך רעה. ושאר כל הדברים , כמו: ויאמר זה בכה וזה בכה , ויצא הרוח ויאמר אצא והייתי רוח שקר , כל אלה דברי מליצה הם , אמרם מיכיהו דרך הצעת דברים , לא שראה מיכיהו דברים אלה , ולא שמעם; כי רוח הנבואה לא יהיה , רק אמת בשם יי'. ואף על פי כן אכתוב דרך הדרש , כמו שכתוב גם כן בתרגום שלתוספתא: ויצא הרוח - ונפק רוחא דנבות , וקם קדם יי' ואמר: בבעו מינך! יתקם לדמי על ידי , דאנא מצינא לאטעיותיה ולאובדא יתיה מן עלמא. ואמר ליה יי': במה את יכיל? ואמר: אפוק ואהא רוח שקרא בצדקיה בר כנענה ובשאר נביאי שקרא דיליה. ומשום דליתיה רעותיה דקודשא בריך הוא בעבדי ליאות שקר , ולא צבי בהון , אמר ליה לנבות: מדבשקרא את רחצתא , פוק ממתיבתא דידי ועבד לך רעותך , משום דלא ניחא קמאי למימר שיקרא". והרב החכם הגדול רבי משה ברבי מיימון ז"ל כתב כן (מש"ת רוצח ושמירת הנפש ד , ט): וכשנסדרו עוונותיו וזכיותיו שלאחאב לפני אלהי הרוחות , לא נמצא לו עון שחייבו כלייה , ולא היה שם דבר אחד ששקול כנגדו , אלא דמי נבות , שנאמר: ויצא הרוח ויעמד לפני יי' וגו' - זה רוח נבות.

תפתה וגם תוכל - בזה באר , כי היה אמצעי בינו ובין השם יתברך רוח; ונזכר בלא אמצעי , באומרו "אני יי' פתיתי את הנביא ההוא" (יח' יד , ט); ואין ספק שהכל על ידי אמצעי , וגם זה 'אוצר יי'' יבא.