תנ"ך - ויאמר
אצא
והייתי
רוח
שקר
בפי
כל־נביאיו
ויאמר
תפתה
וגם־תוכל
צא
ועשה־כן:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֗אמֶר
אֵצֵא֙
וְהָיִ֙יתִי֙
ר֣וּחַ
שֶׁ֔קֶר
בְּפִ֖י
כָּל־נְבִיאָ֑יו
וַיֹּ֗אמֶר
תְּפַתֶּה֙
וְגַם־תּוּכָ֔ל
צֵ֖א
וַעֲשֵׂה־כֵֽן:
(מלכים א פרק כב פסוק כב)
וַיֹּאמֶר
אֵצֵא
וְהָיִיתִי
רוּחַ
שֶׁקֶר
בְּפִי
כָּל־נְבִיאָיו
וַיֹּאמֶר
תְּפַתֶּה
וְגַם־תּוּכָל
צֵא
וַעֲשֵׂה־כֵן:
(מלכים א פרק כב פסוק כב)
ויאמר
אצא
והייתי
רוח
שקר
בפי
כל־נביאיו
ויאמר
תפתה
וגם־תוכל
צא
ועשה־כן:
(מלכים א פרק כב פסוק כב)
ויאמר
אצא
והייתי
רוח
שקר
בפי
כל־נביאיו
ויאמר
תפתה
וגם־תוכל
צא
ועשה־כן:
(מלכים א פרק כב פסוק כב)
וַאֲמַר
אַפּוֹק
וְאֵיהֵי
לְרוּחַ
דִּשׁקַר
בְּפוֹם
כָּל
נְבִיוֹהִי
וַאֲמַר
תַּטעֵי
וְאַף
תִּכּוֹל
פּוֹק
וַעֲבֵיד
כֵּין
:
תוכל
-
ב'
בקמץ
וזקף:
מ"א
כב
,
כב;
דה"ב
יח
,
כא.
תפתה
וגם
תוכל
-
לפי
שיש
לך
מפתה
הבא
לפתות
את
חבירו
,
פעמים
שהמפותה
אינו
מבין
שזה
רוצה
לפתותו
,
ושומע
לו
,
ופעמים
שמבין
שרוצה
לפתותו
,
ואינו
שומע
לו
,
אבל
כאן:
תפתה
וגם
תוכל.
ויאמר
יי'
מי
יפתה
את
אחאב
-
הדברים
האלה
הם
מבוכה
גדולה
למי
שמבין
אותם
כמשמעם;
והאמת
,
כי
האל
העיר
רוח
נביאי
שקר
לפתות
את
אחאב
ללכת
לרמות
גלעד
,
לפי
שנתחייב
מיתה
לשמים;
לא
שבאה
לאחד
מהם
רוח
נבואה
,
אלא
הערת
רוח
וחפץ
לדבר
אל
אחאב
דברים
אלו
,
והוא
מה
שאמר
מיכיהו:
הנה
נתן
יי'
רוח
שקר
בפי
כל
נביאיך
אלה
ויי'
דבר
עליך
רעה.
ושאר
כל
הדברים
,
כמו:
ויאמר
זה
בכה
וזה
בכה
,
ויצא
הרוח
ויאמר
אצא
והייתי
רוח
שקר
,
כל
אלה
דברי
מליצה
הם
,
אמרם
מיכיהו
דרך
הצעת
דברים
,
לא
שראה
מיכיהו
דברים
אלה
,
ולא
שמעם;
כי
רוח
הנבואה
לא
יהיה
,
רק
אמת
בשם
יי'.
ואף
על
פי
כן
אכתוב
דרך
הדרש
,
כמו
שכתוב
גם
כן
בתרגום
שלתוספתא:
ויצא
הרוח
-
ונפק
רוחא
דנבות
,
וקם
קדם
יי'
ואמר:
בבעו
מינך!
יתקם
לדמי
על
ידי
,
דאנא
מצינא
לאטעיותיה
ולאובדא
יתיה
מן
עלמא.
ואמר
ליה
יי':
במה
את
יכיל?
ואמר:
אפוק
ואהא
רוח
שקרא
בצדקיה
בר
כנענה
ובשאר
נביאי
שקרא
דיליה.
ומשום
דליתיה
רעותיה
דקודשא
בריך
הוא
בעבדי
ליאות
שקר
,
ולא
צבי
בהון
,
אמר
ליה
לנבות:
מדבשקרא
את
רחצתא
,
פוק
ממתיבתא
דידי
ועבד
לך
רעותך
,
משום
דלא
ניחא
קמאי
למימר
שיקרא".
והרב
החכם
הגדול
רבי
משה
ברבי
מיימון
ז"ל
כתב
כן
(מש"ת
רוצח
ושמירת
הנפש
ד
,
ט):
וכשנסדרו
עוונותיו
וזכיותיו
שלאחאב
לפני
אלהי
הרוחות
,
לא
נמצא
לו
עון
שחייבו
כלייה
,
ולא
היה
שם
דבר
אחד
ששקול
כנגדו
,
אלא
דמי
נבות
,
שנאמר:
ויצא
הרוח
ויעמד
לפני
יי'
וגו'
-
זה
רוח
נבות.
תפתה
וגם
תוכל
-
בזה
באר
,
כי
היה
אמצעי
בינו
ובין
השם
יתברך
רוח;
ונזכר
בלא
אמצעי
,
באומרו
"אני
יי'
פתיתי
את
הנביא
ההוא"
(יח'
יד
,
ט);
ואין
ספק
שהכל
על
ידי
אמצעי
,
וגם
זה
'אוצר
יי''
יבא.