תנ"ך - וידבר
שלשת
אלפים
משל
ויהי
שירו
חמשה
ואלף:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיְדַבֵּ֕ר
שְׁלֹ֥שֶׁת
אֲלָפִ֖ים
מָשָׁ֑ל
וַיְהִ֥י
שִׁיר֖וֹ
חֲמִשָּׁ֥ה
וָאָֽלֶף:
(מלכים א פרק ה פסוק יב)
וַיְדַבֵּר
שְׁלֹשֶׁת
אֲלָפִים
מָשָׁל
וַיְהִי
שִׁירוֹ
חֲמִשָּׁה
וָאָלֶף:
(מלכים א פרק ה פסוק יב)
וידבר
שלשת
אלפים
משל
ויהי
שירו
חמשה
ואלף:
(מלכים א פרק ה פסוק יב)
וידבר
שלשת
אלפים
משל
ויהי
שירו
חמשה
ואלף:
(מלכים א פרק ה פסוק יב)
וּמַלֵיל
תְּלָתָא
אַלפִין
מַתלִין
וַהֲוַאָה
תֻשׁבְּחָתֵיהּ
אֶלֶף
וַחֲמֵישׁ
:
שירו
-
ב'
,
חד
כתיב
רו
וחד
כתיב
ה"א:
מ"א
ה
,
יב;
תה'
מב
,
ט.
ואלף
-
ב'
(בקמץ):
במ'
כו
,
נא;
מ"א
ה
,
יב.
שירו
ב'
ויהי
שירו
ובלילה
שירה
עמי.
בתר'
כת'
ה'
.
ואָלף
ב'
קמצ'
אלה
פקודי
ויהי
שירו
.
שירו
-
ב'
חד
כת'
כן
וחד
כת'
ה';
ואלף
-
ב'.
שלשת
אלפים
משל
-
שלשת
לימודי
משלות:
שלש
פעמים
כתיב
"משלי
שלמה"
בספר
משלי
(א
,
א;
י
,
א;
כה
,
א).
ויהי
שירו
חמשה
-
שלשה
אלה
,
ושיר
השירים
,
וקהלת.
ואלף
-
בכל
אחד
כדיי
הוא
לתלמוד.
ומדרש
אגדה
(ראה
פר"כ
ד
,
ג):
שהיה
אומר
בכל
פסוק
שלשת
אלפים
משל
,
ועל
כל
משל
אלף
וחמשה
טעמים.
וידבר
שלשת
אלפים
משל
-
לסבב
על
כל
משל
ומשל
חכמה
בפני
עצמה
,
שעל
ידי
המשל
אדם
מוציא
את
החכמה;
נמצאו
אילו
שלשת
אלפים
משל
מביאים
שלשת
אלפים
דברי
חכמה.
ויש
לנו
מהם
אותן
הכתובים
בספר
משלי
ובספר
קהלת
,
והנשארים
לא
נכתבו
לדורות.
ויהי
שירו
חמשה
ואלף
-
לכל
אחד
ואחד
קול
ניגון
בפני
עצמו;
שלא
תאמר:
מה
שבחו
לשורר
שירים
הרבה?
זהו
שבחו
,
שלכל
אחד
ואחד
מצא
קול
וניגון
בפני
עצמו
,
שאין
קול
שיר
זה
דומה
לקולו
של
שיר
זה;
ושיר
השירים
מהן.
וזהו
לפי
פשוטו
ומשמעו
של
מקרא.
ורבי
מנחם
הזקן
בר
חלבו
פתר
בו:
שלשת
אלפים
משל
-
שלשה
לימודי
משל;
זה
ספר
משלי
,
שנכללו
בו
שלשה
ספרים
,
וכולן
מתחילין
במשלי:
"משלי
שלמה
בן
דוד"
(מש'
א
,
א)
,
"משלי
שלמה
בן
חכם"
וגו'
(שם
י
,
א)
,
"וגם
אלה
משלי
שלמה"
(שם
כה
,
א);
ויהי
שירו
חמשה
-
מכל
הספרים
שעשה
,
כשאתה
כוללן
נמצאו
כולן
חמשה
ספרים
,
בין
קהלת
ושיר
השירים;
ואלף
-
ומכולם
אתה
למד.
דבר
אחר:
ויהי
שירו
חמשה
ואלף
-
זה
ספר
משלי
שיש
בו
חמש
מאות
ואלף
פסוקים
,
ובקהלת
ושיר
השירים
אלף
וחמשה.
טעם
אחר:
וידבר
שלשת
הספרים
לאלף
משולות
,
מהן
ויהי
שירו
חמשה
,
ותוכל
לאלף
עוד;
הסתכל
במשלי
,
ותמצא
בין
'משולות'
ובין
'דברי'
חמשה
משלים:
"משלי
שלמה
בן
דוד"
-
אחד;
"משלי
שלמה
בן
חכם"
וגו'
-
שנים;
"גם
אלה
משלי
שלמה"
-
שלשה;
"דברי
אגור
בן
יקה"
(מש'
ל
,
א);
ארבעה
(מש'
ל
,
א)
,
"דברי
למואל
מלך"
(שם
לא
,
א)
וגו'
-
חמישה.
שלשת
אלפים
משל
-
אינם
נמצאים
אצלינו
,
וכן
ויהי
שירו
חמשה
ואלף
,
כי
רבים
ספרים
מישראל
אבדו
בגלותם;
וכן
מה
שחבר
בחכמת
הטבע
,
כמו
שאומר:
וידבר
על
העצים
-
שהודיע
טבעם
ורפואתם;
וכן
על
הבהמה
ועל
העוף
ועל
הרמש
ועל
הדגים;
בכל
מה
שתחת
הגלגל
גברה
חכמתו
,
וחבר
בהם
ספרים
ואינם
נמצאים
אצלינו.
ובדרש
(פר"כ
ד
,
ג):
חזרנו
על
כל
המקראות
,
ולא
מצאנו
שדבר
אלא
קרוב
לשמונה
מאות
פסוקים!?
אלא
מהו
וידבר
שלשת
אלפים
משל?
מלמד
שעל
כל
פסוק
ופסוק
שאמר
,
יש
בו
שנים
ושלשה
טעמים
,
כמה
דאת
אמר
"נזם
זהב
וחלי
כתם"
(מש'
כה
,
יב):
וידבר
על
העצים
-
מפני
מה
מצורע
נטהר
בגבוה
שבגבוהים
ובנמוך
שבנמוכים
,
בעץ
ארז
ואזוב
(וי'
יד
,
ד)?
על
ידי
שהגביה
עצמו
כארז
,
לקה
בצרעת;
כיון
שהשפיל
עצמו
כאזוב
,
נתרפא.
על
הבהמה
ועל
העוף
-
מפני
מה
בהמה
ניתרת
בשני
סימנין
ועוף
בסימן
אחד?
כתוב
אחד
אומר:
מן
היבשה
נברא
העוף
,
דכתיב
"וייצר
יי'
אלהים
מן
האדמה
את
כל
חית
השדה
ואת
כל
עוף
השמים"
(בר'
ב
,
ט)
,
וכתוב
אחד
אומר:
מן
המים
נברא
,
דכתיב
"ישרצו
המים
שרץ
נפש
חיה
ועוף
יעופף"
(בר'
א
,
ב);
אלא
מן
הרקק
נברא.
ועל
הרמש
-
מפני
מה
שמונה
שרצים
שבתורה
,
הצדן
והחובל
בהן
חייב
,
ושאר
שרצים
פטור?
מפני
שיש
להם
עורות.
ועל
הדגים
-
מפני
מה
בהמה
חיה
ועוף
טעונין
שחיטה
,
ואין
הדגים
טעונין
שחיטה?
שנאמר
"ואם
את
כל
דגי
הים
יאסף
להם
ומצא
להם"
(במ'
יא
,
כב)
-
באסיפה
בעלמא.
ויונתן
תרגם
הפסוק
כן:
"ואתנבי
על
מלכי
בית
דוד
,
דעתידין
למישלט
בעלמא
הדין
ובעלמא
דמשיחא
,
ואיתנבי
על
בעירא
ועל
עופא
ועל
ריחשא
ועל
נוניא".
וידבר
שלשת
אלפים
משל
-
ידמה
,
שמאלו
המשלים
שכלל
אותם
ספר
משלי
,
ומאותם
השירים
נבחר
השיר
אשר
כלל
אותו
ספר
שיר
השירים.
ולזה
אמר
בראש
ספר
משלי
"משלי
שלמה
בן
דוד
מלך
ישראל...
לדעת
חכמה
ומוסר"
וגו'
(א
,
א
-
ב)
,
רוצה
לומר
,
שאלו
המשלים
לבד
יהיה
תועלתם
באלו
הענינים
שזכר
פה
,
ואולם
שאר
המשלים
שדבר
שלמה
לא
היה
תועלתם
לאלו
הדברים
,
ולזה
לא
נכתבו
באלו
הספרים
הנכתבים
ברוח
הקדש;
ולזאת
הסבה
אמר
גם
כן
בראש
ספר
שיר
השירים
"שיר
השירים
אשר
לשלמה"
(א
,
א)
,
רוצה
לומר
,
שזה
השיר
הוא
הנבחר
שבשירים
אשר
לשלמה.
משל
-
משלי
הפלוסופים.
וכן
שירו
-
כמו
שיר
השירים
והדומה
לזה
ממלאכת
השיר
,
ובתוכם
סודות
נפלאות.
וכן
"וידבר
על
העצים"
וגו'
(להלן
,
יג)
-
מבואר
שהוא
ענין
חכמת
הטבע
,
ובכלל:
באור
מעשה
בראשית
מעשה
מרכבה
,
הנמאסים
אצל
המונינו
בעונותם.
וכן
בעונותינו
אבדנו
ספרי
שלמה
וספרי
יותר
חכמינו
,
ונשארו
עניני
החכמות
מיוחסים
לאפלטון
וארסטו.
וידבר
שלשת
אלפים
משל
-
שתיקן
משלים
בחכמתו
על
כל
דבר
ודבר;
וגם
עשה
אלף
וחמשה
שירים.
וכל
אלה
לא
נכתבו
,
כי
לא
עשאן
ברוח
הקודש
,
ואילו
שנכתבו
-
עשאן
ברוח
הקודש.