תנ"ך - וידבר על־העצים מן־הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יצא בקיר וידבר על־הבהמה ועל־העוף ועל־הרמש ועל־הדגים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְדַבֵּר֘ עַל־הָעֵצִים֒ מִן־הָאֶ֙רֶז֙ אֲשֶׁ֣ר בַּלְּבָנ֔וֹן וְעַד֙ הָאֵז֔וֹב אֲשֶׁ֥ר יֹצֵ֖א בַּקִּ֑יר וַיְדַבֵּר֙ עַל־הַבְּהֵמָ֣ה וְעַל־הָע֔וֹף וְעַל־הָרֶ֖מֶשׂ וְעַל־הַדָּגִֽים: (מלכים א פרק ה פסוק יג)

טקסט וניקוד:

וַיְדַבֵּר עַל־הָעֵצִים מִן־הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר וַיְדַבֵּר עַל־הַבְּהֵמָה וְעַל־הָעוֹף וְעַל־הָרֶמֶשׂ וְעַל־הַדָּגִים: (מלכים א פרק ה פסוק יג)

טקסט בלבד:

וידבר על־העצים מן־הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יצא בקיר וידבר על־הבהמה ועל־העוף ועל־הרמש ועל־הדגים: (מלכים א פרק ה פסוק יג)

תיקון קוראים:

וידבר על־העצים מן־הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יצא בקיר וידבר על־הבהמה ועל־העוף ועל־הרמש ועל־הדגים: (מלכים א פרק ה פסוק יג)
וְאִתנַבִּי עַל מַלכֵי בֵית דָּוִיד דַּעֲתִידִין לְמִשׁלַט בְּעָלְמָא הָדֵין וּבעָלְמָא דִמשִׁיחָא וְאִתנַבִּי עַל בְּעִירָא וְעַל עוֹפָא וְעַל רִחשָׁא וְעַל נוּנַיָא :

וידבר על העצים - מה רפואת כל אחד , ועץ פלוני יפה לבניין פלוני , וליטע בקרקע פלונית; וכן על הבהמה - מה רפואתה , והיאך עיקר גידוליה ומאכלה. ומדרש אגדה (ראה פר"כ ד , ג): מה ראה מצורע ליטהר בגבוה שבגבוהים ובנמוך שבנמוכים? ועל הבהמה ועל העוף - מה ראה זה להיות כשר בשחיטת סימן אחד וזה שני סימנין , ודגים וחגבים בלא כלום?

וידבר על העצים - למד מכל עץ ועץ לאיזו מכה רפואתו של כל אחד ואחד; ומה טעם עץ פרי זה מקדים את פריו וזה מאחר את פריו; ומה נשתנה זה שראוי לביניין וזה אינו ראוי לביניין; ומה דבר גורם לאילני מאכל שטוענין פרי ולאילני סרק שאין טוענין פרי , וזה גדל בארץ זה ואינו גדל בארץ אחרת. מן הארז אשר בלבנון ועד האזוב אשר יצא בקיר - כלומר: מן הגדול שבעצים עד הקטן שבכולם , נתן טעם בכל אחד ואחד מפני מה מנהגו בכך. וידבר על הבהמה - מה טעם זו גדילה ביישוב וזו גדילה במדבר; והגדילה במדבר , מה טעם אינה ראויה להיות גדילה ביישוב; והגדילה ביישוב , מה טעם אינה ראויה להיות גדילה במדבר; ומה טעם נשתלח פרא חפשי , "ומוסרות ערוד מי פתח" (איוב לט , ה) , ומפני מה לא נקשר "ראם בתלם עבותו" (שם , י) - שאינו מקבל מרות; הרי השור והראם גדולים מן האריה ומן הזאב ומן הנמר , ואילו מושלים בהם; מה טעם אילו עצומי כח ואילו תשושי כח. ועל העוף - כגון "חסידה בשמים ידעה מועדיה ותור וסוס ועגור שמרו את עת בואנה" (יר' ח , ז) , ומה טעם בחורף גדילין על שפת הים , ובימות החמה בָּאִין להם ליישוב; זה מועיל לאכילה בזה הזמן , ובזה הזמן מזיק; ופירש לכל אחד ואחד מפני מה מנהגו בכך. וכמו כן על הרמש - נתן טעם על כל אחד ואחד , מה דבר גורם שמנהגו בכך , כגון הנחש שנושך וממית ועקרב שעוקץ וממית; העכביש שאורג קורים ומטיל ארס וממית; וכן בכל אחד ואחד פירש מפני מה מנהגו בכך. ועל הדגים כמו כן נתן טעם , מפני מה זה מצוי בימות החמה וזה מצוי בימות הגשמים; ויש לך שמצוי בימות הגשמים ואינו מצוי בימות החמה; ומה נשתנה זה מזה , שאין טעמו של זה דומה לטעמו של זה , הואיל ושניהן גדילין בנהר אחד; זהו לפי פשוטו ומשמע האוזן. ומדרש רבותינו (פר"כ ד , יא): וידבר על העצים מן הארז ועד האזוב - מה ראה מצורע ליטהר בגבוה שבגבוהים ובנמוך שבנמוכים. ועל הבהמה ועל העוף - מה ראה זה להיות כשר בסימן אחד , וזה בשני סימנין , ודגים וחגבים בלא כלום.

שלשת אלפים משל - אינם נמצאים אצלינו , וכן ויהי שירו חמשה ואלף , כי רבים ספרים מישראל אבדו בגלותם; וכן מה שחבר בחכמת הטבע , כמו שאומר: וידבר על העצים - שהודיע טבעם ורפואתם; וכן על הבהמה ועל העוף ועל הרמש ועל הדגים; בכל מה שתחת הגלגל גברה חכמתו , וחבר בהם ספרים ואינם נמצאים אצלינו. ובדרש (פר"כ ד , ג): חזרנו על כל המקראות , ולא מצאנו שדבר אלא קרוב לשמונה מאות פסוקים!? אלא מהו וידבר שלשת אלפים משל? מלמד שעל כל פסוק ופסוק שאמר , יש בו שנים ושלשה טעמים , כמה דאת אמר "נזם זהב וחלי כתם" (מש' כה , יב): וידבר על העצים - מפני מה מצורע נטהר בגבוה שבגבוהים ובנמוך שבנמוכים , בעץ ארז ואזוב (וי' יד , ד)? על ידי שהגביה עצמו כארז , לקה בצרעת; כיון שהשפיל עצמו כאזוב , נתרפא. על הבהמה ועל העוף - מפני מה בהמה ניתרת בשני סימנין ועוף בסימן אחד? כתוב אחד אומר: מן היבשה נברא העוף , דכתיב "וייצר יי' אלהים מן האדמה את כל חית השדה ואת כל עוף השמים" (בר' ב , ט) , וכתוב אחד אומר: מן המים נברא , דכתיב "ישרצו המים שרץ נפש חיה ועוף יעופף" (בר' א , ב); אלא מן הרקק נברא. ועל הרמש - מפני מה שמונה שרצים שבתורה , הצדן והחובל בהן חייב , ושאר שרצים פטור? מפני שיש להם עורות. ועל הדגים - מפני מה בהמה חיה ועוף טעונין שחיטה , ואין הדגים טעונין שחיטה? שנאמר "ואם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם" (במ' יא , כב) - באסיפה בעלמא. ויונתן תרגם הפסוק כן: "ואתנבי על מלכי בית דוד , דעתידין למישלט בעלמא הדין ובעלמא דמשיחא , ואיתנבי על בעירא ועל עופא ועל ריחשא ועל נוניא".

וידבר על העצים מן הארז אשר בלבנון וגומר - הנה זה הדבור היה להודיע סבותיהם ויסודותיהם ומשיגיהם העצמיים , וזהו העיון הטבעי בהם; וידמה , שהודיע עם זה תועלותיהם ברפואות האדם ומזונותיו; והנה כלל עיונו כל הצמחים , מהיותר נכבד עד היותר פחות; והנה יבחן ענינם בכבוד וזולת כבוד מצד פעולותיהם ואבריהם , ומצד טבע המזון שיזונו ממנו; וזה שכאשר תהינה פעולותיהם יותר שלימות , תהיה צורתם אשר סודרו ממנה אותם הפעולות יותר נכבדות , וגם כן הנה מה שממנו יותר מתיחס לטבע הדומם ויותר גס החומר , הוא יותר מעט בכבוד - כי המזון דומה באופן מה לנזון - ולזה הוא מבואר כי הארז אשר בלבנון הוא יותר נכבד ההרכבה מהאזוב אשר בקיר , כי פעלות הצמח ההוא יותר שלמות מאד ואיבריו יותר רבים , ומזון האזוב הוא יותר גס , ולזה היה שיצא בקיר. ובכלל הנה נתבאר מזה המקום , שהוא דבר בכל הצמחים , מן היותר גדול ועד היותר קטן ומן היותר נכבד ועד היותר פחות. ודבר גם כן בזה האופן על החי ההולך ועל המעופף ועל הרומש על הארץ ועל הדגים; והנה זכרם בהדרגה: החי ההולך הוא יותר נכבד מהעוף , ולזה הוא עושה בעל חיים בגופו; והעוף לא יעשה כן , אבל יעשה ביצה שלימה; ואולם רמש הארץ יעשה ביצה חסרה; התבאר גם כן מענין אחר כי הוא יותר פחות מצד המזונות שיזונו מהם , יותר קרובים לטבע הדומם , וזה כלל לכל מיני השרצים האלו. והנה רמש הארץ יותר נכבד מהדגים , כי הדגים יעשו ביצה בלתי שלימה , ויעשו מהם רבוי מופלג לחולשת החום היסודי אשר יצטרך ביצירתם. והנה ביאור אלו הדברים כלם הוא ראוי בספר הצמחים ובספר בעלי חיים , ושם ביארנו הרבה מאלו הדברים.

וידבר על העצים ועל האבנים - שידע טבעם ולאי זה חולי הם מועילים.
ריכוז קישורים