תנ"ך - עבדי ירדו מן־הלבנון ימה ואני אשימם דברות בים עד־המקום אשר־תשלח אלי ונפצתים שם ואתה תשא ואתה תעשה את־חפצי לתת לחם ביתי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עֲ֠בָדַי יֹרִ֨דוּ מִן־הַלְּבָנ֜וֹן יָ֗מָּה וַ֠אֲנִי אֲשִׂימֵ֨ם דֹּבְר֤וֹת בַּיָּם֙ עַֽד־הַמָּק֞וֹם אֲשֶׁר־תִּשְׁלַ֥ח אֵלַ֛י וְנִפַּצְתִּ֥ים שָׁ֖ם וְאַתָּ֣ה תִשָּׂ֑א וְאַתָּה֙ תַּעֲשֶׂ֣ה אֶת־חֶפְצִ֔י לָתֵ֖ת לֶ֥חֶם בֵּיתִֽי: (מלכים א פרק ה פסוק כג)

טקסט וניקוד:

עֲבָדַי יֹרִדוּ מִן־הַלְּבָנוֹן יָמָּה וַאֲנִי אֲשִׂימֵם דֹּבְרוֹת בַּיָּם עַד־הַמָּקוֹם אֲשֶׁר־תִּשְׁלַח אֵלַי וְנִפַּצְתִּים שָׁם וְאַתָּה תִשָּׂא וְאַתָּה תַּעֲשֶׂה אֶת־חֶפְצִי לָתֵת לֶחֶם בֵּיתִי: (מלכים א פרק ה פסוק כג)

טקסט בלבד:

עבדי ירדו מן־הלבנון ימה ואני אשימם דברות בים עד־המקום אשר־תשלח אלי ונפצתים שם ואתה תשא ואתה תעשה את־חפצי לתת לחם ביתי: (מלכים א פרק ה פסוק כג)

תיקון קוראים:

עבדי ירדו מן־הלבנון ימה ואני אשימם דברות בים עד־המקום אשר־תשלח אלי ונפצתים שם ואתה תשא ואתה תעשה את־חפצי לתת לחם ביתי: (מלכים א פרק ה פסוק כג)
עַבדַּי יַחֲתוּן מִן לִבנָן לְיַמָא וַאֲנָא אֲשַׁוֵינוּן תֻּרגֵּסִין בְּיַמָא עַד אַתרָא דְּתִשׁלַח לִי וְאַרמֵינוּן תַּמָן וְאַתּ תִּטוֹל וְאַתּ תְּסוֹפֵיק יָת צֻרכַּי לְמִתַּן מָזוֹן לֶאֱנָשׁ בֵּיתִי :

דברות - ב' (בתרי לשנין , מלא וחסר): במ' כז , ז; מ"א ה , כג. דברות - ג' בתרי לשנין ב' מלא וחד חסר (בלישנא): במ' כז , ז; מ"א ה , כג; תה' לא , יט. עד - המקום - ה': בר' יג , ג; דב' א , לא; ט , ז; יא , ה; מ"א ה , כג. ונפצתים - ב': מ"א ה , כג; יר' יג , יד.

דברות ג' בתר' לשנ' ב' מל' וחד חס' כן בנות צלפחד ואני אשימם תאלמנה . ונפצתים ב' עבדי ירדו מן הלבנון ונפצתים איש אל אחיו . אבנים גדלות ב' בעינינה ויסעו קדמיה דפסו' ומיסד תינ' דפסוק'. ושארא אבנים יקרות .

ירדו - ל' חס'; אשימם - ל'; דברות - ב'; עד - המקום - ה'; ונפצתים - ב'.

אשימם דוברות - "רפסודות" קורא להם בדברי הימים (דה"ב ב , טו); ובלשון אשכנז 'וילוס' , ובלעז 'ריץ': קושרין העצים זה עם זה , ומציפין אותם על פני המים , ומוליכין אותם כמו שמוליכין ספינה. עד המקום אשר תשלח אלי - אשר תודיעני להביאם שם. ונפצתים שם - כשמתיר אגודן ומוציאן אל היבשה כל עץ ועץ לעצמו , הוא קרוי 'ניפוץ'. כל דבר שלם שמחלקין אותו לפרקים , קרוי 'ניפוץ'; 'דיפציד' בלעז.

אשימם דוברות - בדברי הימים קורא להם "רפסודות" (דה"ב ב , טו); ובלשון אשכנז 'וולוס' , ובלעז 'ריץ'; קושרין העצים זה עם זה , ומציפין אותם על פני המים , ומנהיגים אותם כמו שמנהיגין את הספינה; ועל שם כך קורא אותם דוברות , כמו "וינהג" (שמ' ג , א) , שתרגומו: "ודבר" (ת"א). עד המקום אשר תשלח אלי - אשר תודיעני להביאם שם. ונפצתים שם - כשמתיר איגודן , ומוציאן אל היבשה כל עץ ועץ לעצמו , הוא קרוי 'נפוץ'; 'דיפיציד' בלעז. ואתה תעשה את חפצי לתת לחם ביתי - לפי שצור יושבת על מבואות ים , אינה מקום תבואה.

דוברות - הם הקורות הגדולות שקושרין ראשיהן ביחד , ומוליכין אותן בים , לכך נקראו דוברות; תרגום "וינהג" (שמ' ג , א): "ודבר" (ת"א). ונפצתים - אתירם ואשליכם שם; וכן תרגם יונתן: "וארמינון תמן". ואמר בו לשון 'ניפוץ' , שהוא עניין פיזור עם השבר , לפי שהדוברות כשמוליכין אותם בים הם קשורות בראשיהן , וכשמוציאין אותן ליבשה , מתירין הקשרים ומנפצים הקורות הנה והנה. לחם ביתי - בשכר עבדי שיכרתו העצים , ויוליכום עד המקום אשר תרצה. ופירוש ביתי: האוכלים על שולחני. ומה שזכר בדברי הימים (דה"ב ב , ט) , הוא למאכל החוטבים כורתי העצים.

והנה הוסיף חירם ואמר שהוא יעשה כל חפצו בעצי ארזים ובעצי ברושים , ויעבירם לו הים ויוציאם אל היבשה אל המקום אשר יבחר שלמה , ושם יתיר הקשרים אשר נקשרים בהם העצים קצתם בקצת. והנה הרצון בדוברות: קשירת העצים קצתם בקצת באופן שיוכלו החובלים להעבירם הים; 'ראדילץ' בלעז. ונפצתים - רוצה לומר: אתיר הקשרים בדרך שיהיו מוכנים לנשאם עץ עץ בפני עצמו. וידמה , שהים היה מגבול מלכות חירם , ולזה רצה חירם להעביר העצים לשלמה עד גבול מלכות שלמה.

דוברות - נהוגות.

ונפצתים שם - הולכים מחוברים זה עם זה , ומשיגיע ליבשה מתיר חיבורם ומנפצם ומעלה אחד אחד.
ריכוז קישורים