תנ"ך - עשרה בקר בראים ועשרים בקר רעי ומאה צאן לבד מאיל וצבי ויחמור וברברים אבוסים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עֲשָׂרָ֨ה בָקָ֜ר בְּרִאִ֗ים וְעֶשְׂרִ֥ים בָּקָ֛ר רְעִ֖י וּמֵ֣אָה צֹ֑אן לְ֠בַד מֵאַיָּ֤ל וּצְבִי֙ וְיַחְמ֔וּר וּבַרְבֻּרִ֖ים אֲבוּסִֽים: (מלכים א פרק ה פסוק ג)

טקסט וניקוד:

עֲשָׂרָה בָקָר בְּרִאִים וְעֶשְׂרִים בָּקָר רְעִי וּמֵאָה צֹאן לְבַד מֵאַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וּבַרְבֻּרִים אֲבוּסִים: (מלכים א פרק ה פסוק ג)

טקסט בלבד:

עשרה בקר בראים ועשרים בקר רעי ומאה צאן לבד מאיל וצבי ויחמור וברברים אבוסים: (מלכים א פרק ה פסוק ג)

תיקון קוראים:

עשרה בקר בראים ועשרים בקר רעי ומאה צאן לבד מאיל וצבי ויחמור וברברים אבוסים: (מלכים א פרק ה פסוק ג)
עַשׂרָה תוֹרִין דְּפִטמָא וְעַסרִין תּוֹרִין דְּרִעיָא וּמאָה עָנָא בָּר מֵאַיָלִין וְטַביָן וְיַחמוּרִין וְעוֹפָא פַּטִימָא :

וצבי - ג': דב' יד , ה; מ"א ה , ג; יח' ז , כ. ויחמור - ב': דב' יד , ה; מ"א ה , ג.

וצבי ג' איל וצבי לבד מאיל וצבי וצבי עדיו. ואינון בתרין לשנין .

בראים - ל' וחס'; רעי - ל'; וצבי - ג'; ויחמור - ב'; וברברים - ל'; אבוסים - ל'.

בריאים - פטומים על האבוס. רעי - מן האחו. וברבורים אבוסים - יש מרבותינו אומרים (ראה ב"מ פו , ב): תרנגולים פטומים.

בריאים - פטומים על האבוס. רעי - רועים באפר. ברבורים אבוסים - תרגומו: "עופא פטימיא". ורבינו רבי יצחק ברבי אלעזר הלוי זצ"ל פתר בו: שור הבר שמפטמין אותו על האבוס; ונראין דבריו , לפי שכל המקרא אינו מדבר כי אם בבהמה ובחיה.

בריאים - שמנים ומפוטמים , וכן תרגם יונתן: "פטימיא"; וכן "ועגלון איש בריא" (שו' ג , יז); "להבריאכם" (ש"א ב , כט). רעי - מן המרעה; אבל הבריאים הם מפוטמים בבית. וברבורים אבוסים - תרגם יונתן: "ועופיא פטימיא" , ולא פירש איזה עוף הם; ויש מפרשים כי הם העופות המסורסים , כי הם שמנים מהאחרים. ובדברי רבותינו ז"ל (קה"ר ב , י): עוף הבא מברבריא; נקראים ברבורים על שם מקומם.

עשרה בקר בריאים - רוצה לומר: שמנים. וברבורים אבוסים - הם עופות שמנים.

בריאים - אין הטעם שְלֵמֵי השומן לבד , אבל גם הבשר והעצמות , ובכלל: שְלֵמֵי התבנית; ובאור זה הכלל 'אוצר יי'' יבא.

וברבורים אבוסים - תרגומו: "ועופא פטימא".
ריכוז קישורים