תנ"ך - לבד משרי הנצבים לשלמה אשר על־המלאכה שלשת אלפים ושלש מאות הרדים בעם העשים במלאכה: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לְ֠בַד מִשָּׂרֵ֨י הַנִּצָּבִ֤ים לִשְׁלֹמֹה֙ אֲשֶׁ֣ר עַל־הַמְּלָאכָ֔ה שְׁלֹ֥שֶׁת אֲלָפִ֖ים וּשְׁלֹ֣שׁ מֵא֑וֹת הָרֹדִ֣ים בָּעָ֔ם הָעֹשִׂ֖ים בַּמְּלָאכָֽה: ס (מלכים א פרק ה פסוק ל)

טקסט וניקוד:

לְבַד מִשָּׂרֵי הַנִּצָּבִים לִשְׁלֹמֹה אֲשֶׁר עַל־הַמְּלָאכָה שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת הָרֹדִים בָּעָם הָעֹשִׂים בַּמְּלָאכָה: ס (מלכים א פרק ה פסוק ל)

טקסט בלבד:

לבד משרי הנצבים לשלמה אשר על־המלאכה שלשת אלפים ושלש מאות הרדים בעם העשים במלאכה: ס (מלכים א פרק ה פסוק ל)

תיקון קוראים:

לבד משרי הנצבים לשלמה אשר על־המלאכה שלשת אלפים ושלש מאות הרדים בעם העשים במלאכה: ס (מלכים א פרק ה פסוק ל)
בָּר מֵרַבָּנֵי אִסטַרטֵיגַיָא דִּמְמֻנַן עַל עֲבִידְתָא דְּלִשׁלֹמֹה תְּלָתָא אַלפִין וּתלָת מְאָה דְּמַפלְחִין בְּעַמָא דְּעָבְדִין בַּעֲבִידְתָא :

שרי הנצבים - נוגשים ונציבים על עושי המלאכה. שלשת אלפים ושלש מאות - ובדברי הימים הוא אומר "ושש מאות" (דה"ב ב , יז)!? אומר אני: שלשת אלפים ושלש מאות היו ממונים על מאה וחמשים אלף , שכל אחד ממונה על ארבעים וחמשה ויותר; והשלשת מאות שנוספים בדברי הימים היו ממונים על כולן , שכל אחד ואחד ממונה על חמש מאות ויותר. ותדע , שהרי יש עוד שני כתובים בדבר זה מכחישין זה את זה , שנאמר בספר זה "ואלה שרי הנצבים אשר... לשלמה חמש מאות וחמישים" (מ"א ט , כג) , ובדברי הימים הוא אומר "מאתים וחמשים" (דה"ב ח , י) , הרי ארבע מקראות מכחישין זה את זה; אבל יש לנו לפרש שני מקראות האחרונים בממונים על כולן: ולשלמה היו אילו הגרים למשא סבל ולחצוב בהר , והיו לו שאר עושי מלאכה לערי מסכנות , שהם אזרחיים , שאילו הכתובים אמורים שם; ובספר מלכים מנה את נציבי הגרים שני מיניינים: שרי הארבעים וחמשה לבדם , והשלש מאות החשובים צירף עם מאתים וחמשים שהיו ממונים על עושי ערי המסכנות , ומנה חמש מאות וחמשים שרים; ודברי הימים מנה כל נציבי הגרים לעצמן , הגדולים עם הקטנים , שלשת אלפים ושש מאות , וכולם גרים , ונציבי ערי המסכנות שהיו ישראל , מאתים וחמשים , מנה לעצמן. הרודים בעם העושים במלאכה - הנוגשים את העם עושי המלאכה.

לבד משרי הניצבים אשר לשלמה - נוגשים ונציבים על עושי המלאכה שלשת אלפים ושלש מאות , ובדברי הימים הוא אומר "שלשת אלפים ושש מאות" (דה"ב ב , יז)!? ואומר אני ששלשת אלפים ושלש מאות האמורים כאן , היו ממונים על מאה וחמשים אלף האנשים הגרים נושאי סבל וחוצבי בהר , ומגיע לכל אחד מאילו שלשת אלפים ושלש מאות להיות ממונה על ארבעים וחמשה מן הגרים; והשלשת מאות שנוספים בדברי הימים , היו ממונים על אילו שלשת אלפים ושלש מאות הממונים על הגרים; נמצא שכל מאה ממונה על אלף ומאה מן הממונים. וכל הניצבים האלה ועושי המלאכה , כולם גרים היו , כדכתיב בדברי הימים "ויספר שלמה כל האנשים הגרים אשר בארץ ישראל אחרי הספר אשר ספרם דוד אביו וימצאו מאה וחמשים אלף ושלשת אלפים ושש מאות. ויעש מהם שבעים אלף נשא סבל ושמנים אלף חוצב בהר ושלשת אלפים ושש מאות מנצחים להעביד את העם" (דה"ב ב , טז - יז). ותדע שהרי יש עוד כתובים בדבר זה מכחישין זה את זה , שנאמר בספר זה "אלה שרי הנצבים אשר לשלמה חמשים וחמש מאות" (מ"א ט , כג) , ובדברי הימים הוא אומר "חמשים ומאתים" (דה"ב ח , י) , הרי ארבעה מקראות מכחישים זה את זה. וכבר פירשנו השנים הראשונים , ויש לנו לפרש שני מקראות האחרונים בממונים על כולם; ולשלמה היו אילו הגרים למשא סבל ולחצוב בהר , ולבד מאילו היו לו שאר עושי המלאכה לערי המסכנות , שהם אזרחיים מן "העם הנותר מן החתי האמורי הפרזי והחוי והיבוסי אשר לא מישראל המה" , שהעלם "שלמה למס" , כמו שכתוב בדברי הימים (דה"ב ח , ח - ט); שאילו השני כתובים האחרונים , אותו שמנה בספר מלכים "חמשים וחמש מאות" , ואותו שמנה בדברי הימים "חמשים ומאתים" , אמורים שם אצל ערי מסכנות. ואגיד לך מפני מה מנה בספר מלכים שלשת אלפים ושלש מאות , מן הרודים בעם העושים במלאכה , ובדברי הימים מנאם "שלשת אלפים ושש מאות" , וכשהוא מגיע אצל שרי הנצבים על המלאכה אשר לערי המסכנות , הוא מונה אותם בספר מלכים 'חמש מאות וחמשים'; זהו הטעם: ספר מלכים מנה נציבי הגרים בשני מיניינים: שרי הארבעים וחמשה לבדם , והשלש מאות החשובים , הממונים על אותם שלשת אלפים ושלש מאות הממונים על הגרים , צירף עם מאתים וחמשים שהיו ממונים על עושי מלאכת ערי המסכנות; לפיכך מנה אותם אצל ערי המסכנות 'חמש מאות וחמשים שרי הנצבים'; ודברי הימים , שמנה אצל בניין הבית שלש מאות יותר , לפי שמנה כל נציבי הגרים בפני עצמן - הגדולים עם הקטנים - לכך כתוב שם "שלשת אלפים ושש מאות" , וכולם גרים היו; ואת נציבי ערי המסכנות שהיו ישראלים , והם מאתים וחמשים , מנה לבדם; ועושי מלאכת ערי המסכנות עצמן , לא היו לא ישראלים ולא גרים , אלא מן העם הנותר בארץ: החתי והחוי ושאר עממים , אשר לא יכלו בני ישראל להורישם , ויעלם שלמה למס עובד; אבל הנצבים הממונים עליהם היו מאתים וחמשים ישראלים.

ויהי לשלמה שבעים אלף נושא סבל - 'סבל' הוא משא , או הוא תאר לסובל המשא. והנה היה מספר החוצבים בהר יותר רב , מפני קושי החציבה בהר ההוא , עם שמירתם באבנים שחצבו שיהיו בכמות המוגבל להם. והנה אלו העושים במלאכה עם הרודים בהם לעשות אותם לעשות המלאכה , היו כלם גרים , כמו שנזכר בספר דברי הימים (דה"ב ב , טז - יז); ושם זכר כי מנינם היה "מאה וחמשים אלף ושלשת אלפים ושש מאות" , לפי מה שמנה אותם שלמה אחרי המנין שמנאם דוד. ואחשב שאלו הגרים היו מהגבעונים , כי הם היו גרים תושבים , לא גרי צדק , והשמידם שאול מפני זה מהתיצב בכל גבול ישראל; ועל זה מתו שבעה מבני שאול (ראה שמ"ב כא , א - ט) , ואז שבו בארץ ישראל. ולפי שהיו מחוייבים לחטוב עצים ולשאוב מים לבית השם יתברך , כמו שמבואר בספר יהושע (ט , כז) , היו מוכרחים מפני זה לעשות זאת המלאכה. והנה השלש מאות הנשארים הם הנצבים , שהיו כל אחד מהשוטרים הרודים בעם העושים במלאכה , והשוטרים ההם היו שרי הנצבים , רוצה לומר , שימנום הנצבים שרים ורודים בעם העושים במלאכה.
ריכוז קישורים