תנ"ך - ויוצא
את־בן־המלך
ויתן
עליו
את־הנזר
ואת־העדות
וימלכו
אתו
וימשחהו
ויכו־כף
ויאמרו
יחי
המלך:
ס
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיּוֹצִ֣א
אֶת־בֶּן־הַמֶּ֗לֶךְ
וַיִּתֵּ֤ן
עָלָיו֙
אֶת־הַנֵּ֙זֶר֙
וְאֶת־הָ֣עֵד֔וּת
וַיַּמְלִ֥כוּ
אֹת֖וֹ
וַיִּמְשָׁחֻ֑הוּ
וַיַּ֨כּוּ־כָ֔ף
וַיֹּאמְר֖וּ
יְחִ֥י
הַמֶּֽלֶךְ:
ס
(מלכים ב פרק יא פסוק יב)
וַיּוֹצִא
אֶת־בֶּן־הַמֶּלֶךְ
וַיִּתֵּן
עָלָיו
אֶת־הַנֵּזֶר
וְאֶת־הָעֵדוּת
וַיַּמְלִכוּ
אֹתוֹ
וַיִּמְשָׁחֻהוּ
וַיַּכּוּ־כָף
וַיֹּאמְרוּ
יְחִי
הַמֶּלֶךְ:
ס
(מלכים ב פרק יא פסוק יב)
ויוצא
את־בן־המלך
ויתן
עליו
את־הנזר
ואת־העדות
וימלכו
אתו
וימשחהו
ויכו־כף
ויאמרו
יחי
המלך:
ס
(מלכים ב פרק יא פסוק יב)
ויוצא
את־בן־המלך
ויתן
עליו
את־הנזר
ואת־העדות
וימלכו
אתו
וימשחהו
ויכו־כף
ויאמרו
יחי
המלך:
ס
(מלכים ב פרק יא פסוק יב)
וְאַפֵּיק
יָת
בַּר
מַלכָּא
וִיהַב
עֲלוֹהִי
יָת
כְּלִילָא
וְיָת
סָהֲדוּתָא
וְאַמלִיכוּ
יָתֵיהּ
וּמַשׁחוּהִי
וּטפַחוּ
יַד
וַאֲמַרוּ
יַצלַח
מַלכָּא
:
ויוצא
-
ד':
*דב'
ד
,
כ;
מ"ב
יא
,
יב;
תה'
עח
,
טז;
קה
,
מג.
ואת
-
העדות
-
ב':
מ"ב
יא
,
יב;
דה"ב
כג
,
יא.
וימלכו
-
ה'
חסר:
ראה
מ"א
טז
,
טז.
וימשחהו
-
ב'
וחסר:
מ"ב
יא
,
יב;
דה"ב
כג
,
יא.
ויוצא
-
ד';
ואת
-
העדות
-
ב';
וימלכו
-
ה'
חס';
וימשחהו
-
ב'
וחס';
כף
-
ל'
זק'
קמ'.
את
הנזר
ואת
העדות
-
ספר
התורה
,
כמו
שכתוב
"והיתה
עמו"
וגו'
(דב'
יז
,
יט).
ורבותינו
אמרו
(ראה
ע"ז
מד
,
א):
הנזר
הוא
העדות
,
שכל
הראוי
למלכות
-
הולמתו
,
ושאינו
ראוי
למלכות
-
אינה
הולמתו.
את
הנזר
-
זה
העטרת
שלקח
דוד
מרבת
בני
עמון
,
דכתיב
בספר
שמואל
"ויקח
את
עטרת
מלכם"
וגו'
(ש"ב
יב
,
ל);
מיכאן
ואילך
,
מלכי
בית
דוד
מניחין
אותו
נזר
על
ראשם.
ואת
העדות
-
זה
ספר
תורה
,
וכן
הוא
אומר
"והיתה
עמו
וקרא
בו
כל
ימי
חייו"
(דב'
יז
,
יט).
את
הנזר
ואת
העדות
-
בגדי
מלכות
,
מן
"ועדית
עדי"
(יח'
כג
,
מ);
עדות
-
בשקל
"גאות"
(תה'
צג
,
א).
ויונתן
תרגם:
"ית
כלילא
וית
סהדותא".
ובדברי
רבותינו
ז"ל
(ע"ז
מד
,
א):
כי
הנזר
היה
עדות
לכל
מלכי
בית
דוד:
מי
שראוי
למלכות
,
הולמתו;
מי
שאינו
ראוי
למלכות
,
אינה
הולמתו;
ואדניה
ביקש
להלמו
,
ולא
הלמתו.
וימשחוהו
-
יהוידע
ובניו
,
וכן
כתוב
בדברי
הימים
"וימשחוהו
יהוידע
ובניו"
(דה"ב
כג
,
יא).
ומפני
מה
משחוהו
,
והלא
אין
מושחין
מלך
בן
מלך?
מפני
מחלקתה
שלעתליה;
כמו
שמשחו
שלמה
מפני
מחלקתו
שלאדניה
(ראה
הוריות
יא
,
ב).
יחי
המלך
-
תרגם
יונתן:
"יצלח
מלכא".
את
הנזר
ואת
העדות
-
רוצה
לומר:
הכתר.
ואחשב
שנתן
אצלו
התורה
שנקראת
'עדות'
,
שיקרא
בה
כל
ימי
חייו
,
"והיתה
עמו"
,
כמו
שנזכר
בתורה
(דב'
יז
,
יט).
וימשחוהו
-
מפני
מחלוקת
עתליהו
הוצרכו
למשחו
,
מצורף
לזה
שלא
היה
מפורסם
מאד
שיהיה
בן
המלך.