תנ"ך - ובשנה
השביעית
שלח
יהוידע
ויקח׀
את־שרי
המאיות
המאות
לכרי
ולרצים
ויבא
אתם
אליו
בית
ה'
ויכרת
להם
ברית
וישבע
אתם
בבית
ה'
וירא
אתם
את־בן־המלך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וּבַשָּׁנָ֣ה
הַ֠שְּׁבִיעִית
שָׁלַ֨ח
יְהוֹיָדָ֜ע
וַיִּקַּ֣ח׀
אֶת־שָׂרֵ֣י
הַמֵּאֹ֗יות
הַמֵּא֗וֹת
לַכָּרִי֙
וְלָ֣רָצִ֔ים
וַיָּבֵ֥א
אֹתָ֛ם
אֵלָ֖יו
בֵּ֣ית
יְהוָ֑ה
וַיִּכְרֹת֩
לָהֶ֨ם
בְּרִ֜ית
וַיַּשְׁבַּ֤ע
אֹתָם֙
בְּבֵ֣ית
יְהוָ֔ה
וַיַּ֥רְא
אֹתָ֖ם
אֶת־בֶּן־הַמֶּֽלֶךְ:
(מלכים ב פרק יא פסוק ד)
וּבַשָּׁנָה
הַשְּׁבִיעִית
שָׁלַח
יְהוֹיָדָע
וַיִּקַּח׀
אֶת־שָׂרֵי
הַמֵּאֹיות
הַמֵּאוֹת
לַכָּרִי
וְלָרָצִים
וַיָּבֵא
אֹתָם
אֵלָיו
בֵּית
יְהוָה
וַיִּכְרֹת
לָהֶם
בְּרִית
וַיַּשְׁבַּע
אֹתָם
בְּבֵית
יְהוָה
וַיַּרְא
אֹתָם
אֶת־בֶּן־הַמֶּלֶךְ:
(מלכים ב פרק יא פסוק ד)
ובשנה
השביעית
שלח
יהוידע
ויקח׀
את־שרי
המאיות
המאות
לכרי
ולרצים
ויבא
אתם
אליו
בית
ה'
ויכרת
להם
ברית
וישבע
אתם
בבית
ה'
וירא
אתם
את־בן־המלך:
(מלכים ב פרק יא פסוק ד)
ובשנה
השביעית
שלח
יהוידע
ויקח׀
את־שרי
המאיות
המאות
לכרי
ולרצים
ויבא
אתם
אליו
בית
יהוה
ויכרת
להם
ברית
וישבע
אתם
בבית
יהוה
וירא
אתם
את־בן־המלך:
(מלכים ב פרק יא פסוק ד)
וּבשַׁתָּא
שְׁבִיעֵיתָא
שְׁלַח
יְהוֹיָדָע
וּדבַר
יָת
רַבָּנֵי
מָאוָתָא
לְגִבָּרַיָא
וּלרַהָטַיָא
וַאֲעֵיל
יָתְהוֹן
לְוָתֵיהּ
לְבֵית
מַקדְּשָׁא
דַייָ
וּגזַר
לְהוֹן
קַיָים
וְאוֹמִי
יָתְהוֹן
בְּבֵית
מַקדְּשָׁא
דַייָ
וְאַחזִי
יָתְהוֹן
יָת
בַּר
מַלכָּא
:
ויבא
-
נ"א:
ראה
מ"א
ב
,
מ.
וישבע
-
ד':
בר'
נ
,
כה;
יהו'
ו
,
כו;
מ"ב
יא
,
ד;
עז'
י
,
ה.
בבית
-
יי'
-
ל"ט:
ראה
מ"א
יב
,
כז.
מן
ובשנה
השביעית
עד
וישמח
כל
עם
הארץ
המאיות
כתב
בר
מן
חד
כתב
המאות
ויקח
את
שרי
המאות
כת'
.
המאיות
-
המאות
ק';
וישבע
-
ד';
בבית
יי'
-
ל"ט.
לכרי
-
שרי
המאות
לגיבורים
,
ושרי
המאות
לרצים.
ולשון
'כרי'
,
שלא
אמר
'לכרים'
,
שם
דבר
של
קבוצת
הגיבורים;
'ברניד'
בלעז.
ויכרת
להם
ברית
-
שיהו
לעזרתו
,
להמליך
את
בן
המלך.
לכרי
-
תרגומו:
"לגיבריא"
,
כלומר:
שרי
המאות
לגיבורים
,
ושרי
המאות
לרצים;
ולשון
'כרי'
,
שלא
אמר
'לכרים'
,
שם
דבר
הוא:
של
קבוצת
הגיבורים;
'ברניד'
בלעז.
ויכרת
להם
ברית
-
שיהו
לעזרתו
להמליך
את
בן
המלך.
שרי
המאיות
-
כתוב
ביו"ד
,
וקרי
בלא
יו"ד
'המאות';
וכן
כולם
אשר
בפרשה
זאת
עד
"ויכרת
יהוידע"
(להלן
,
יז)
,
כן
כתוב
וכן
קרי.
והכתוב
הוא
בהראות
היו"ד
למ"ד
הפועל
הנסתרת
ממלת
'מאה';
כי
הה"א
במאה
לנקבה
,
וה"א
השורש
נעלמת.
ואלה
שרי
המאות
כהנים
ולוים
היו
,
כי
רבים
היו
,
כי
דוד
מנה
מן
הלוים
"ארבעת
אלפים
שוערים
וארבעת
אלפים
מהללים"
(דה"א
כג
,
ה).
לכרי
ולרצים
-
כמו
'לכרים';
וכמוהו
"הרודד
עמי
תחתי"
(תה'
קמד
,
ב)
,
כמו
'עמים';
והדומים
להם
שכתבנו
ב'ספר
מכלל'
(י
,
ב).
ותרגם
יונתן
לכרי:
"לגבריא".
ופירושו:
לקח
שרי
המאות
אשר
בלוים
,
וקרא
גם
כן
לשרים
ולרצים;
לשרים
-
להתיעץ
עמהם
,
וכן
אומר
בדברי
הימים
"וראשי
האבות
לישראל"
(דה"ב
כג
,
ב);
וקרא
לרצים
גם
כן
,
להכינם
למשמרת
המלך.
וירא
אותם
-
מבנין
'הפעיל'
,
בתשלומו
'ויראה'
,
בפתח
היו"ד.
שלח
יהוידע
ויקח
את
שרי
המאות
לכרי
ולרצים
-
הרצון
באומרו:
לכרי:
לכרים
,
והרצון
בו:
לשרים
,
והם
ראשי
האבות
לישראל
,
כמו
שנזכר
בספר
דברי
הימים
(דה"ב
כג
,
ב).
והנה
הרצון
בזה
,
שכבר
לקח
יהוידע
שרי
המאות
לכהנים
וללויים
,
ושלח
בידם
לראשי
אבות
ישראל
ולרצים
שיבאו
אליו.
והנה
הביא
אותם
אליו
בית
יי'
,
וכרת
להם
ברית
עם
יי'
ועם
המלך
,
כמו
שזכר
אחר
זה
,
שלא
יגלה
סודם;
והשביע
אותם
בבית
יי'
-
לעשות
מצותו
,
להקים
את
בן
המלך
על
כסא
אביו;
ואחר
זה
הראה
אותם
את
בן
המלך
-
והוא
יואש.