תנ"ך - בשנת עשרים ושלש שנה ליואש בן־אחזיהו מלך יהודה מלך יהואחז בן־יהוא על־ישראל בשמרון שבע עשרה שנה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בִּשְׁנַ֨ת עֶשְׂרִ֤ים וְשָׁלֹשׁ֙ שָׁנָ֔ה לְיוֹאָ֥שׁ בֶּן־אֲחַזְיָ֖הוּ מֶ֣לֶךְ יְהוּדָ֑ה מָ֠לַךְ יְהוֹאָחָ֨ז בֶּן־יֵה֤וּא עַל־יִשְׂרָאֵל֙ בְּשֹׁ֣מְר֔וֹן שְׁבַ֥ע עֶשְׂרֵ֖ה שָׁנָֽה: (מלכים ב פרק יג פסוק א)

טקסט וניקוד:

בִּשְׁנַת עֶשְׂרִים וְשָׁלֹשׁ שָׁנָה לְיוֹאָשׁ בֶּן־אֲחַזְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ יְהוֹאָחָז בֶּן־יֵהוּא עַל־יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה: (מלכים ב פרק יג פסוק א)

טקסט בלבד:

בשנת עשרים ושלש שנה ליואש בן־אחזיהו מלך יהודה מלך יהואחז בן־יהוא על־ישראל בשמרון שבע עשרה שנה: (מלכים ב פרק יג פסוק א)

תיקון קוראים:

בשנת עשרים ושלש שנה ליואש בן־אחזיהו מלך יהודה מלך יהואחז בן־יהוא על־ישראל בשמרון שבע עשרה שנה: (מלכים ב פרק יג פסוק א)
בִּשׁנַת עֶסרִין וּתלָת שְׁנִין לְיוֹאָשׁ בַּר אֲחַזיָה מֶלֶך שִׁבטָא דְבֵית יְהוּדָה מְלַך יְהוֹאָחָז בַּר יֵהוּא עַל יִשׂרָאֵל בְּשׁוֹמְרוֹן שְׁבַע עֶסרֵי שְׁנִין :

בשנת עשרים ושלש - היה לו לומר: בשנת עשרים ואחת , שהרי "בשנת שבע ליהוא מלך יהואש" (מ"ב יב , ב) - שבע ועשרים ואחת , הרי עשרים ושמונה , ועשרים ושמונה שנה מלך יהוא (ראה מ"ב י , לו); אם כן בנו מלך בשנת עשרים ואחת ליואש מלך יהודה!? נֹאמַר בו , כי מה שאמר "בשנת שבע ליהוא מלך יהואש" , רוצה לומר: בתחלת שבע; ובשנת עשרים ושלש ליואש - רוצה לומר: בתחלת עשרים ושלש.

בשנת עשרים ושלש - ידוע כי שש שנים נחבא יואש , ואלו השש שנים מלך יהוא קודם מלוך יואש , ולזה יתבאר כי בראש שנת עשרים ושלש ליואש מלך יהואחז (ראה מ"ב י , לו).

יחידה ה (תשע עשרה תועלות לחלק חמישי: מ"ב יג , א - כה , ל) ואולם התועלות המגיעות מאלו הספורים הם אלו: התועלת הראשון: לבאר מדרך העדות שהשם יתברך משגיח על אישי המין האנושי , לענוש הרשעים על רשעם ולגמול טוב לצדיקים על צדקם. ולזה ספר , כי מפני שעשה יהואחז בן יהוא הרע בעיני יי' חרה אף יי' בישראל , ונתנם ביד חזאל מלך ארם וביד בנו , עד שלא השאיר חזאל ליהואחז כי אם חמשים פרשים ועשרה רכב ועשרת אלפים רגלי. ולזה גם כן ספר , כי ההצלחה שהיתה ליואש בן יהואחז על מלך ארם , לא היתה כי אם מפני ברית השם יתברך עם האבות , כי בזולת זה תופר בריתו עם האבות , כמו שזכרנו בביאורנו בזה המקום (מ"ב יג , ד); עם מה שעזר בזה אלישע על דרך המופת , במה שצוה ליואש לקחת קשת וחצים , כי מההשגחה הדבקה לנביא נמשכה אז ההשגחה לישראל בתפלתו. ולזה גם כן ספר , כי תכף שמת אלישע פשטו גדודי מואב על ארץ ישראל , כי בזכותו היו נצולים מזה בחייו. ולזה גם כן ספר , כי אמציה בעשותו הישר בעיני יי' הצליח במלחמה , והכה את אדום בגיא מלח עשרת אלפים , ומן אז עבד לאלהי אדום והשתחוה וקטר להם , נפל ביד אויביו הוא ויהודה עמו , וקשרו עליו קשר בירושלם והמיתוהו. ולזה גם כן ספר , שההצלחה שהיתה לירבעם בן יואש מלך ישראל היתה בעבור ברית השם עם האבות , שלא ימחה שם ישראל מתחת השמים. ולזה גם כן ספר , כי עוזיה נצטרע מפני החטא שעשה בגשתו אל המזבח להקטיר , כמו שנזכר בדברי הימים (דה"ב כו , יח - כא) , ובראשונה כאשר עשה הישר בעיני יי' הצליח מאד במלחמות ובכל ענינו , כמו שנזכר בדברי הימים (שם , ה ואי'). ולזה גם כן ספר , שזכריהו בן ירבעם לא מלך כי אם ששה חדשים , ונהרג מפני עשותו הרע בעיני יי' , ומפני חטא אבותיו; ולא המית אבותיו בזה האופן , כי דבר יי' היה שיהיו ליהוא בנים רִבֵּעִים על כסא ישראל. ולזה גם כן ספר , כי מנחם בן גדי מפני עשותו הרע בעיני יי' , בא מלך אשור עליו והוכרח לתת לו מס ולעבדו. ולזה גם כן ספר , כי פקחיה מפני עשותו הרע בעיני יי' , קשר עליו פקח בן רמליהו והרגו. ולזה גם כן ספר , כי פקח מפני עשותו הרע בעיני יי' , בא עליו מלך אשור ולקח הרבה מעריו , והגלה יושביהם לאשור , ומפני זה גם כן קשר עליו הושע בן אלה והרגו. ולזה גם כן ספר , מפני שעשה יותם הישר בעיני יי' , שכב עם אבותיו קודם שישלח יי' ביהודה רצין מלך ארם ופקח בן רמליהו; וזה היה בעבור חטא העם , כי עם יהודה היו משחיתים , כמו שנזכר בספר דברי הימים (דה"ב כז , ב). ולזה גם כן ספר פה ובדברי הימים (דה"ב כח) , כי מפני שעשה אחז הרע בעיני יי' , והפליג בזה , הנה בא עליו רע נפלא על יד רצין ופקח וזולתם , כמו שנזכר בספר דברי הימים (שם). ולזה גם כן ספר , כי מפני שעשה הושע בן אלה את הרע בעיני יי' , ומפני החטאים ששקדו עליהם מלכי ישראל בכללם , הנה בא קץ הכרתת ישראל מעל אדמתם , ולזה עלה עליו מלך אשור , ובאחרית הדבר לכד שומרון ויגל את ישראל אשורה. וזכר אחר זה , כי זה היה מפני החטאים הנפלאים שהתמידו בהם כל המלכים והעם , וזה שהם מאסו את ברית השם יתברך וכל עדותיו אשר העיד בהם , ועזבו כל מצותיו , ולא אבו שמוע לדברי הנביאים המוכיחים אותם , ולזה היה תכליתם לזה הרע הנפלא , כמו שיעדה התורה. ולזה גם כן ספר , שהשם יתברך שלח האריות להמית העם אשר הביא מלך אשור בערי שומרון , עד התקרבו לעבודת השם יתברך קצת התקרבות. ולזה גם כן ספר , כי מפני שהפליג חזקיה לעשות הישר בעיני יי' , ובער מן הארץ כל מה שיש בו רושם להסיר ישראל מאחרי יי' , הצליח הצלחות רבות , ועשה לו השם יתברך מופתים נפלאים; והטיב לו בזה שהוא יצא מעבודת מלך אשור , והכה את הפלשתים מכה רבה , ונמלט מסנחריב מלך אשור שהיה מולך בכל הממלכות , בזה האופן הנפלא שנזכר בזה הספור; והוסיף השם יתברך על ימיו חמש עשרה שנה , ורפאו מחליו הכבד בקלות רב עד שביום השלישי עלה בבית יי'. ולזאת הסבה ספר , כי מפני שנתן חזקיהו כבוד לעצמו במה שהראה למלאכי מלך בבל מכבוד עשרו , ולא נתן הכבוד לשם יתברך לפרסם להם גדולת השם יתברך מצד המופת שהיה בארץ אשר באו לדרוש עליו , כמו שנזכר בספר דברי הימים (דה"ב לב , לא) , הנה היה קצף יי' עליו; אלא שלא היה הרע בימיו , מפני התהלכו את השם יתברך תמיד , רק בזה הדבר לבד חטא. ולזה גם כן ספר , כי מפני שחטא מנשה זה החטא הנפלא בעבודה זרה ושפיכות דמים נגזר על מלכות יהודה לגלות מעל האדמה אשר נתן להם יי' , כמו שגלו עשרת השבטים. והנה ספר בדברי הימים שכבר עשה מנשה תשובה , אחרי נתנו יי' ביד מלך אשור , ואסר אותו , ושמהו בבית כלא , ולזה לא נהיה הרע בימיו , והאריך ימים על ממלכתו. אך אמון בנו שהלך בדרכיו הרעים , הלך בלא חמדה ולא מלך כי אם שתי שנים , וקשרו עליו והכוהו והמיתוהו , כאלו היה זה להשגחת השם יתברך על יהודה ובנימן , שלא יכשלו בחטאיו. ולזה גם כן ספר , כי יאשיה מפני שעשה הישר בעיני יי' השגיח בו השם יתברך , שלא נהיה הרע שגזר על יהודה וירושלם בימיו , אך נהיה בימי בניו , וכבר מת על ידי פרעה נכה , בעבור אשמת ישראל. ולזה גם כן ספר , מה שקרה מהרע לבני יאשיהו כלם מפני עשותם הרע בעיני יי' , עד שכבר השליך השם יתברך בחטאיהם יהודה ובנימין מעל פניו , והחריב ירושלם ובית המקדש. יהי רצון שיבנה במהרה בימינו. התועלת השני הוא: להודיע שאע"פ שישראל חוטאים לשם יתברך , הנה תדבק ההשגחה בהם מצד האבות הקדושים , באופן שלא ישמידם. ולזה ספר , כי מפני ראות השם יתברך את לחץ ישראל על יד חזאל שהיה בשיעור שֶיְכַלֵם לולא יי' שהיה להם , כי לא השאיר ליהואחז עם כי אם מתי מספר - הנה חנן השם יתברך אותם ורחמם , ופנה אליהם למען בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב , והציל אותם מכף חזאל. ובזה נתבאר , כי כמו שההשגחה הכוללת תמשך מהאב לזרעו זמן ארוך , כן הענין בהשגחה הפרטית , אבל היא יותר אמיתית בזה; ולזה נתבאר מן התורה שלא יכלה שבט מהשבטים (דב' כט , כ; ראה התועלות שם). התועלת השלישי: לפרסם דבר המופתים המתחדשים על יד הנביא , כי באמונתם קיום פנת התורה. ולזה זכר ענין הגבורה וההצלחה שנתחדשה ליואש עם הלחמו על ארם , מפני מה ששם הנביא ידיו על ידי המלך שהיו על הקשת , ומספר החצים שירה אז , כן היה מספר המלחמות שהצליח בם והכה את ארם; וביאר לו הנביא , שאם היה מכה מהחצים בארץ פעמים יותר , היה מכה ארם פעמים יותר , כאלו התבאר מזה שההצלחה שפעה לו על דרך מופת מהנביא , מפני שומו ידיו על ידיו בהכאות ההם , שהיה משל להכאתו ארם. ולזה גם כן ספר שהאיש שקברו , בנגעו בעצמות אלישע חיה וקם על רגליו , בעבור כבוד אלישע , והנה זה המופת היה נפלא מאד. ולזה גם כן ספר מה שנִגַע השם יתברך המלך עוזיהו בצרעת , בעלותו על המזבח להקטיר. ולזה גם כן ספר מה ששלח השם יתברך האריות להמית השמרונים , עד שהסכימו לעבוד את יי' באופן מה , והתקרבו קרוב מה לעבודתו. ולזה גם כן ספר המופת הנפלא שעשה השם יתברך בנגפו חיל מלך אשור , שהיה מתפאר על השם יתברך , עד שבלילה ההוא מת חיל מלך אשור על יד מלאך יי' , והוא שב לארצו , ושם סבב השם יתברך שהכוהו בניו בחרב והרגוהו , כמו שיעד על יד נביאו. ולזה גם כן ספר מה שרפא השם יתברך על דרך המופת את חזקיה מחליו אשר היה ראוי שימות בו , וענין המ ופת שעשה בהשבתו הצל אחורנית עשר מעלות. התועלת הרביעי הוא: לפרסם קיום יעודי השם יתברך על יד נביאו. ולזה ספר הרע שעשה חזאל לישראל , כמו שיעד השם יתברך לאליהו , וזכר אלישע זה הייעוד לחזאל בעת שלא היה מלך , ונתבאר מזה הספור שכן היה הענין בסוף כמו שייעד אלישע. ולזה זכר גם כן שכבר ייעד אלישע ששלש פעמים יכה יהואש את ארם , ושכן היה הענין בסוף. ולזה זכר גם כן מירבעם בן יואש שהוא השיב את גבול ישראל מלבא חמת עד ים הערבה , כמו שיעד הנביא יונה. ולזה גם כן ספר שהיו ליהוא בנים רבעים על כסא ישראל , כמו שיעד לו השם יתברך על יד נביאו. וספר גם כן רוב הרעות שבאו לישראל , שכבר יעד אותם אחיה לאשת ירבעם באמרו "והכה יי' את ישראל כאשר ינוד הקנה במים , ונתש את ישראל מעל האדמה הטובה" (מ"א יד , טו). ונתבאר גם כן מזה הספור ששבט ראובן והנטפלים אליו גלו ראשונה , ואל זה רמז בתורה באומרו "יחי ראובן ואל ימות ויהי מתיו מספר" (דב' לג , ו) , כמו שביארנו שם. ולזה גם כן זכר שכבר הסיר השם יתברך את ישראל מעל פניו , כאשר דבר ביד כל עבדיו הנביאים ולזה גם כן זכר , שכבר ייעד השם יתברך מסנחריב שכבר שמע שמועה ושב לארצו ויפול בחרב בארצו , ושלא יבוא אל ירושלם ולא יורה שם חץ ולא יקדמנה מגן ולא ישפוך עליה סוללה; וכן היה הענין בסוף. ולזה גם כן זכר , שכבר יעד הנביא שירפא יי' לחזקיה ויוסיף על ימיו חמש עשרה שנה; וכן היה. ולזה גם כן זכר , שכבר יעד ישעיה לחזקיה: הנה ימים באים ונשא כל אשר בביתו , ואשר אצרו אבותיו בבל , ומבניו אשר יוליד יהיו סריסים בהיכל מלך בבל (ראה יש' לט , ו - ז); וכן היה הענין בסוף. ולזה גם כן זכר מה שדבר השם יתברך ביד עבדיו הנביאים על חטא מנשה , שיביא מן הרעה על יהודה וירושלם; מה שנתאמת בזה הספור , שכבר באה להם הרעה ההיא. ולזה גם כן ספר ייעוד השם יתברך ליאשיהו , כי בימיו לא יביא הרעה; וכן היה , כי בימי בניו הביאה. ולזה גם כן ספר , שכבר עשה יאשיה מה שיעד הנביא אשר בא מיהודה , שכבר ישרף יאשיה על המזבח ההוא עצמות אדם. התועלת החמישי הוא: להודיע שאין ראוי שיתחבר הרשע עם הצדיק אפילו אחר המות. ולזה ספר שכאשר קברו איש בקבר אלישע , הנה תכף שנגע בעצמותיו חיה וקם על רגליו , כי לא רצה השם יתברך שיהיה רשע נקבר אצל צדיק. התועלת הששי הוא: להודיע שאין ראוי לענוש הבנים על חטא האבות , ולא האבות על הבנים. ולזה ספר שבני המכים לא המית , ככתוב בספר תורת משה "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות" (דב' כד , טז). התועלת השביעי הוא: להודיע שאין ראוי שיתגאה האדם בדבר המלחמה , ויעורר מדנים מפני ראותו שכבר הצליח במלחמה מה , כי כבר איפשר שינוצח במלחמה הזאת , אע"פ שכבר הצליח במלחמה האחרת. ולזה ספר , כי אמציה שעורר מדנים ליהואש מפני מה שראה מהצלחתו על האדומים במלחמה , נפל בידו הוא ויהודה עמו. ולזאת הסבה גם כן ספר ענין הגאוה שאמר יהואש לאמציה , שכבר אמר לו שיפול הוא ויהודה עמו , ונמשך לו מזה שכבר חיה אמציה אחר יהואש חמש עשרה שנה. התועלת השמיני הוא: להודיע שאין ראוי להתחרות במצליח דרכו. ולזה ספר מה שקרה מהרע לישראל , בעבור שמרדו מלכיהם במלכים המצליחים אשר היו נותנים מס להם , כי זה היה סבת החרבן והגלות. ולזה ספר שכבר מצא מלך אשור בהושע קשר , ולזה צר על שומרון , והגלה ישראל מעל אדמתם. ולזאת הסבה גם כן זכר כי חזקיה , בראותו כי מלך אשור תפש כל הערים הבצורות אשר ליהודה , נכנע אליו ועבדו , וזהו אמרו "חטאתי שוב מעלי את אשר תתן עלי אשא" (מ"ב יח , יד). ולזה גם כן ספר , שכבר היו ישראל בסכנה גדולה בימי חזקיה מלך יהודה מפני מרדו במלך אשור , לולי יי' שהיה לו ולזאת הסבה גם כן ספר מרד יהויקים בנבוכדנצר , שהיה סבה אל שהגלה שם כל ביתו ובנו יהויכין , ועמו גלו היותר נכבדים שבירושלם. ולזאת הסבה גם כן זכר מרד צדקיהו במלך בבל , שהיה סבה לחרבן ירושלם ולגלות יהודה מעל אדמתו. ולזאת הסבה גם כן זכר , כי יהויכין מפני ששם צוארו תחת עול מלך בבל , היתה לו נפשו לשלל , וממנו לבד נשארו בנים לבית יאשיהו; והנה היה זרובבל בן שאלתיאל מזרעו , כמו שנזכר בספר דברי הימים; (ראה דה"א ג , יט); ואחרי מות נבוכדנצר נשא אויל מדורך את ראש יהויכין. והוציאהו מבית כלא , ונתן כסאו מעל כסא המלכים אשר אתו בבבל. התועלת התשיעי הוא: להודיע כי זה הרע הנפלא שהביא השם יתברך על עשרת השבטים , לא הביאו עליהם כי אם אחרי הפליגם בעשיית הרע מאד , עד שכבר מאסו כל מצות השם יתברך ועדותיו ועזבום , ועבדו אלהים אחרים בכל מקומותיהם , ועשו פעולות היותר מגונות והיותר רעות שיכלו לעשות , ולא קבלו מוסר מדברי השם יתברך על יד נביאיו , שהעיד בהם כל הרע שהיה בא עליהם קודם בואו , מפני עזבם את ברית השם יתברך. והיה זה סבה שמאס השם יתברך בכל זרע ישראל. ויענה אותם במיני ענויים , כמו הרעב ומה שידמה לו , ואחר זה נתנם ביד שוסים ובוזזים אותם , ולבסוף השליכם מעל פניו , כמו שזכר בקללות הכתובות בתורה. התועלת העשירי הוא: להודיע כי מה שימשך ממנו רע , אע"פ שכיוון לתכלית טוב , ראוי להרחיקו , ואע"פ שסודר ענינו על יד השלם שבאנשים , וכל שכן כשהיה מביא לעבוד עבודה זרה. הלא תראה , כי נחש הנחשת שנעשה במצות השם יתברך על יד משה רבינו להציל הנשוכים כשיראו אותו , כתת אותו חזקיה בראותו שהיו ישראל טועים אחריו. התועלת האחד עשר הוא: להודיע שהוא ראוי שיקרע האדם בגדיו בשמעו חלול השם הנכבד. ולזה ספר , שקרעו בגדיהם שומעי אלו החרופין וגדופין מפי רבשקה , וגם חזקיה קרע בגדיו כששמע זה מפי שלוחיו ששלח שם אל רבשקה. התועלת השנים עשר הוא: להודיע כי אחת מן התחבולות הטובות למלחמה הוא להפחיד אנשי המלחמה. ולזה אמר רבשקה כי אדוניו שלחו בעבור האנשים אשר על החומה , ליראם ולבהלם. התועלת השלשה עשר הוא: להודיע שהמלך ימשול בעם בהטבתו להם , כי בזה ימשך רצונם אליו , וזהו אומרו "עשו אתי ברכה וצאו אלי ואכלו איש גפנו ואיש תאנתו" (מ"ב יח , לא). התועלת הארבעה עשר הוא: להודיע שאין ראוי לאדם שיענה על הדברים שיאמרו לו בעתות הרעה והצרה , אך ישבע בחרפה , אולי יתעשת האלהים לו , וירחמהו ויצילהו מהצרה ההיא. ולזה ספר שלא ענו העם דבר לרבשקה , כי מצות המלך היא לאמר: לא תענוהו. התועלת החמשה עשר הוא: להודיע כי לעתות בצרה ראוי שיכנע האדם לפני השם יתברך ויתפלל אליו , כדי שירחמהו ויראה בעניו. ולזה ספר , שכבר התפלל המלך בשק והתפלל לפני השם יתברך , ובקש מישעיה שישא תפלה בעד השארית הנמצאה. ולזאת הסבה גם כן ספר , שכבר נכנע יאשיה לפני השם יתברך וקרע את בגדיו , ובכה לפניו על דבר הרע המוכן לבא עליו ועל עמו מאת יי' על חטאת אבותיו. התועלת הששה עשר הוא: להודיע כי היות השם יתברך מגיד מראשית אחרית הוא מופת על שהוא פועֵל הדברים , כי לולא זה לא יתכן שיודיע אותם טרם היותם; כי איך ידע הוא מה שיפעלהו זולתו? התועלת השבעה עשר הוא: להודיע כי מהשגחת השם יתברך בצדיקים ימשך לדחות מעליהם הרע שכבר התחיל לבא , כאמרו "הן יקטלני לו איחל" (איוב יג , טו). ולזה ספר , שאע"פ שכבר נגזר על חזקיה שימות מאותו החולי , הנה שמע השם יתברך תפלתו ורפא אותו , והאריך ימיו חמש עשרה שנה. ולזאת הסבה גם כן ספר שאע"פ שכבר היה נגזר שיבא הרע בימי יאשיה , הנה נעתר לו השם יתברך והיה שלום ואמת בימיו. התועלת השמונה עשר הוא: להודיע כי כשנגזר שימשך רע מה מחטאים מה , הנה ראוי להנקות מהחטאים ההם כדי שיסור הרע ההוא. ולזה תמצא , כי כשידע יאשיה שהאריך השם יתברך את הרע עד אחר מותו , מפני הכנעו לפניו , רצה לנקות ישראל מהחטא ההוא; והעמיד כל העם בברית עם השם יתברך , ובער כל האלילים והמזבחות והבמות ומשמשיהם , והשבית את הכמרים , וזבח כל כהני הבמות אצל המזבחות , לא השאיר לעבודה זרה שום זכר בארץ ישראל. והנה היה כל זה כלי להסיר הרע לגמרי מישראל , כי הייעודים הרעים יסורו בסור החטאים אשר בעבורם היו , אך ישראל חטאו אז , כמו שזכר הנביא שהיה מוכיח אותם בימי יאשיהו (יר' ג , ו ואי') , ולזה לא נמשך מזה התכלית שכיוון אליו יאשיהו. התועלת התשעה עשר הוא: להודיע שכהן שעבד עבודה זרה הוא פסול לעבודה , אך הוא אוכל בקדשים עם אחיו הכהנים , וזהו אמרו "אך לא יעלו כהני הבמות אל מזבח יי' בירושלם כי אם אכלו מצות בתוך אחיהם" (מ"ב כג , ט).
ריכוז קישורים