תנ"ך - ויהי הם׀ קברים איש והנה ראו את־הגדוד וישליכו את־האיש בקבר אלישע וילך ויגע האיש בעצמות אלישע ויחי ויקם על־רגליו: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיְהִ֞י הֵ֣ם׀ קֹבְרִ֣ים אִ֗ישׁ וְהִנֵּה֙ רָא֣וּ אֶֽת־הַגְּד֔וּד וַיַּשְׁלִ֥יכוּ אֶת־הָאִ֖ישׁ בְּקֶ֣בֶר אֱלִישָׁ֑ע וַיֵּ֜לֶךְ וַיִּגַּ֤ע הָאִישׁ֙ בְּעַצְמ֣וֹת אֱלִישָׁ֔ע וַיְחִ֖י וַיָּ֥קָם עַל־רַגְלָֽיו: פ (מלכים ב פרק יג פסוק כא)

טקסט וניקוד:

וַיְהִי הֵם׀ קֹבְרִים אִישׁ וְהִנֵּה רָאוּ אֶת־הַגְּדוּד וַיַּשְׁלִיכוּ אֶת־הָאִישׁ בְּקֶבֶר אֱלִישָׁע וַיֵּלֶךְ וַיִּגַּע הָאִישׁ בְּעַצְמוֹת אֱלִישָׁע וַיְחִי וַיָּקָם עַל־רַגְלָיו: פ (מלכים ב פרק יג פסוק כא)

טקסט בלבד:

ויהי הם׀ קברים איש והנה ראו את־הגדוד וישליכו את־האיש בקבר אלישע וילך ויגע האיש בעצמות אלישע ויחי ויקם על־רגליו: פ (מלכים ב פרק יג פסוק כא)

תיקון קוראים:

ויהי הם׀ קברים איש והנה ראו את־הגדוד וישליכו את־האיש בקבר אלישע וילך ויגע האיש בעצמות אלישע ויחי ויקם על־רגליו: פ (מלכים ב פרק יג פסוק כא)
וַהֲוָה עַד דְּאִנוּן קָבְרִין גֻּברָא וְהָא חֲזוֹ יָת מַשׁרִיתָא וּרמוֹ יָת גֻּברָא בְּקַברָא דֶאֱלִישָׁע וַאֲזַל וּקרֵיב גֻּברָא בְּגַרמֵי אֱלִישָׁע וַחיָא וְקָם עַל רַגלוֹהִי :

ויהי - ט' בטעמא בסיפרא (גרשיים): ראה מ"א יב , ב. וישליכו - ד' מלא: *שמ' ז , יב; יהו' ח , כט; שו' ח , כה; מ"ב יג , כא. וכל כתובים דכותהון בר מן א': נחמ' ט , כו.

ויהי - ט' בטע' בסיפ'; וישליכו - ד' מל' וכל כתיב' דכות' ב' מ' א'.

וישליכו את האיש - מרוב חפזם מפחד הגדוד , השליכוהו בקבר אלישע , כלומר: במערת אלישע שנקבר בה; ולא היה להם אלא לפתוח פי המערה ולהשליכו בתוכה , והיה נקל לעשות זה מלחפור קבר לאיש - ופירוש ויהי הם קוברים איש: רוצים לקברו , מתעסקים בקבורתו - וכיון שפתחו פי המערה השליכוהו שם , ונתגלגל האיש עד שנגע בעצמות אלישע; וזהו וילך ויגע האיש בעצמות אלישע. ויחי ויקם על רגליו - מרבותינו ז"ל שאמרו (סנה' מז , א) , כי חיה והוליד בנים; והטעם שחיה , לקיים ברכת אליהו שנתן לו פי שנים ברוחו (ראה מ"ב ב , ט) , ואליהו החיה מת אחד , והוא החיה שנים: אחד בחייו - בן השונמית (ראה מ"ב ב , לב - לה) , ואחד במותו - זה האיש. ואמרו (פר"א לג) כי הוליד בן; והאיש הזה היה שלום בן תקוה (ראה מ"ב כב , יד) , והוא מגדולי הדור , והיה עושה צדקות בכל יום. ומה צדקות היה עושה? היה ממלא את החמת מים והיה יושב על פתח העיר , וכל אדם שהיה בא מן הדרך , היה משקה אותו ומשיב נפשו; ובזכות הצדקות שרתה רוח הקודש על אשתו , שנאמר "אל חולדה הנביאה אשת שלום בן תקות" (דה"ב לד , כב); וכשמת , גמלו כל ישראל עמו חסד ויצאו עמו לקברו , וראו את הגדוד והשליכו האיש בקבר אלישע , ונגע בעצמות אלישע וחיה; ואחר כן הוליד את חנמאל , שנאמר "הנה חנמאל בן שלום דודך" (יר' לב , ז). וכן אומר בתרגום שלתוספתא: "דין הוא שלום בן תקות , ואוליד ית חנמאל בתר כן". ומהם אמרו (שו"ט כו , ז) שלא חיה , אלא כדי שלא יקבר עם אלישע הצדיק , והאיש הזה היה רשע; הדא הוא דכתיב "אל תאסוף עם חטאים נפשי" (תה' כו , ט); ודקדקו: ויקם על רגליו - על רגליו עמד , ואל ביתו לא הלך; אם כן לא חיה אלא כדי שלא יהיה נקבר אצל אלישע , וכאשר יצא מן המערה , מת ונקבר במקום אחר; וברכת "פי שנים" (מ"ב ב , ט) נתקיימה כשריפא צרעת נעמן (מ"ב ה) , כי המצורע חשוב כמת (ראה סנה' מז , א).

ויחי ויקם על רגליו - ירצה בזה , שחיה תחיה שלמה עד שכבר קם על רגליו , לא כמו שהיה הענין בבן השונמית , שהיתה תחיתו מעט מעט , אך זה שב תכף לכחו לעמוד על רגליו. או איפשר שיהיה הרצון בזה , שכבר חיה לקום על רגליו , לא ללכת לביתו לענינו הראשון , אך היה זה להוציאו מהקבר ההוא לכבוד אלישע.

ויחי ויקם על רגליו - "היפלא מיי' דבר" (בר' יח , יד) , ואם בעינינו יפלא , "ונקל זאת בעיני יי'" (מ"ב ג , יח); וגם תכף זמן שנגע האיש בעצמות אלישע , ודעתי שהוא מופלג; והכל 'אוצר יי'' יבא.
ריכוז קישורים