תנ"ך - ואת
אמציהו
מלך־יהודה
בן־יהואש
בן־אחזיהו
תפש
יהואש
מלך־ישראל
בבית
שמש
ויבאו
ויבא
ירושלם
ויפרץ
בחומת
ירושלם
בשער
אפרים
עד־שער
הפנה
ארבע
מאות
אמה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְאֵת֩
אֲמַצְיָ֨הוּ
מֶלֶךְ־יְהוּדָ֜ה
בֶּן־יְהוֹאָ֣שׁ
בֶּן־אֲחַזְיָ֗הוּ
תָּפַ֛שׂ
יְהוֹאָ֥שׁ
מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֖ל
בְּבֵ֣ית
שָׁ֑מֶשׁ
וַיָּבֹא֙ו
וַיָּבֹא֙
יְר֣וּשָׁלִַ֔ם
וַיִּפְרֹץ֩
בְּחוֹמַ֨ת
יְרוּשָׁלִַ֜ם
בְּשַׁ֤עַר
אֶפְרַ֙יִם֙
עַד־שַׁ֣עַר
הַפִּנָּ֔ה
אַרְבַּ֥ע
מֵא֖וֹת
אַמָּֽה:
(מלכים ב פרק יד פסוק יג)
וְאֵת
אֲמַצְיָהוּ
מֶלֶךְ־יְהוּדָה
בֶּן־יְהוֹאָשׁ
בֶּן־אֲחַזְיָהוּ
תָּפַשׂ
יְהוֹאָשׁ
מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל
בְּבֵית
שָׁמֶשׁ
וַיָּבֹאו
וַיָּבֹא
יְרוּשָׁלִַם
וַיִּפְרֹץ
בְּחוֹמַת
יְרוּשָׁלִַם
בְּשַׁעַר
אֶפְרַיִם
עַד־שַׁעַר
הַפִּנָּה
אַרְבַּע
מֵאוֹת
אַמָּה:
(מלכים ב פרק יד פסוק יג)
ואת
אמציהו
מלך־יהודה
בן־יהואש
בן־אחזיהו
תפש
יהואש
מלך־ישראל
בבית
שמש
ויבאו
ויבא
ירושלם
ויפרץ
בחומת
ירושלם
בשער
אפרים
עד־שער
הפנה
ארבע
מאות
אמה:
(מלכים ב פרק יד פסוק יג)
ואת
אמציהו
מלך־יהודה
בן־יהואש
בן־אחזיהו
תפש
יהואש
מלך־ישראל
בבית
שמש
ויבאו
ויבא
ירושלם
ויפרץ
בחומת
ירושלם
בשער
אפרים
עד־שער
הפנה
ארבע
מאות
אמה:
(מלכים ב פרק יד פסוק יג)
וְיָת
אֲמַציָה
מֶלֶך
שִׁבטָא
דְבֵית
יְהוּדָה
בַּר
יְהוֹאָשׁ
בַּר
אֲחַזיָה
אֲחַד
יְהוֹאָשׁ
מַלכָּא
דְיִשׂרָאֵל
בְּבֵית
שָׁמֶשׁ
וַאֲתָא
לִירוּשׁלֶם
וּפרַט
בְּשׁוּרָא
דִירוּשׁלֶם
מִתְּרַע
שֵׁיבַט
אֶפרַיִם
עַד
תְּרַע
זָוָיתָא
אַרבַּע
מְאָה
אַמִין
:
ויבאו
-
י"א
יתיר
ו"ו
בסוף
תיבה:
ראה
מ"א
יב
,
ג.
ויבאו
ירושלם
-
כן
כתוב
,
רוצה
לומר:
יואש
ומחנהו;
וקרי
'ויבא'
-
על
יואש
,
כי
הוא
הראש
,
כמו
שאמר:
תפש
,
ויפרץ.
בשער
אפרים
-
שער
היה
בירושלם
שהיה
נקרא
'שער
אפרים'
,
שהיה
פתוח
נכח
גבול
אפרים;
ודרך
אותו
השער
היו
נכנסים
בני
אפרים
בבואם
לירושלם.
עד
שער
הפנה
-
הוא
"שער
הפנים"
(זכ'
יד
,
ד);
ונקרא
כן
,
כי
היה
שם
פנת
החומה.
בשער
אפרים
עד
שער
הפנה
-
ידמה
,
שהיה
שם
שער
,
היה
נכנס
בו
שבט
אפרים
בבאם
לירושלם.
ושער
הפנה
היה
שער
אשר
הוא
סמוך
לבית
יי'
,
והוא
נקרא
שער
הפנה
,
כי
הוא
הפנה
והיסוד
לקדושת
ישראל.
ויפרוץ
בחומת
ירושלם
וגו'
-
זה
הפלגת
רוע
עמנו
בחלוקתם
,
ומה
יעשה
עוד
נבוכדנצר!?