תנ"ך - הוא השיב את־גבול ישראל מלבוא חמת עד־ים הערבה כדבר ה' אלהי ישראל אשר דבר ביד־עבדו יונה בן־אמתי הנביא אשר מגת החפר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

ה֗וּא הֵשִׁיב֙ אֶת־גְּב֣וּל יִשְׂרָאֵ֔ל מִלְּב֥וֹא חֲמָ֖ת עַד־יָ֣ם הָעֲרָבָ֑ה כִּדְבַ֤ר יְהוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֣ר דִּבֶּ֗ר בְּיַד־עַבְדּ֞וֹ יוֹנָ֤ה בֶן־אֲמִתַּי֙ הַנָּבִ֔יא אֲשֶׁ֖ר מִגַּ֥ת הַחֵֽפֶר: (מלכים ב פרק יד פסוק כה)

טקסט וניקוד:

הוּא הֵשִׁיב אֶת־גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד־יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד־עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן־אֲמִתַּי הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר: (מלכים ב פרק יד פסוק כה)

טקסט בלבד:

הוא השיב את־גבול ישראל מלבוא חמת עד־ים הערבה כדבר ה' אלהי ישראל אשר דבר ביד־עבדו יונה בן־אמתי הנביא אשר מגת החפר: (מלכים ב פרק יד פסוק כה)

תיקון קוראים:

הוא השיב את־גבול ישראל מלבוא חמת עד־ים הערבה כדבר יהוה אלהי ישראל אשר דבר ביד־עבדו יונה בן־אמתי הנביא אשר מגת החפר: (מלכים ב פרק יד פסוק כה)
הוּא אֲתֵיב יָת תְּחוּם יִשׂרָאֵל מִמַעֲלַנָא דַחֲמָת עַד יַמָא דְמֵישְׁרָא כְּפִתגָמָא דַייָ אֱלָהָא דְיִשׂרָאֵל דְּמַלֵיל בְּיַד עַבדֵּיהּ יוֹנָה בַר אֲמִתַּי נְבִיא דְּמִגַּת חֵפֶר :

מלבוא חמת - ל'; בן - אמתי - ל'; החפר - ל'.

הוא השיב - מיד מלכי ארם. יונה בן אמיתי - הוא שמשח את יהוא , שאמר לו "בני רבעים ישבו לך" (מ"ב י , ל). אבל רבותינו דקדקו (ראה מכיל' בא פסחא א): "ויהי דבר יי' אל יונה בן אמיתי שנית" (יונה ג , א) - ולא שלישית , לפי שתבע כבוד הבן ולא תבע כבוד האב. והוקשה להם זה המקרא , ותירצוהו: כדבר יי' אשר דבר ביד יונה , לנינוה , ונהפכה גזירה הרעה לטובה , כך נהפך לישראל בימי ירבעם בן יואש , מרעה שהיו בה , אשר "איבדם מלך ארם וישימם כעפר לדוש" (מ"ב יג , ז) , ועכשיו נהפך להם לטובה.

הוא השיב את גבול ישראל - מיד מלכי ארם. מלבוא חמת עד ים הערבה - נקוד באתנחתא , ללמדך ששם סיום המילה , ואינו דבוק לכדבר יי'... אשר דבר ביד עבדו יונה; שכדבר יי'... אשר דבר , דבר אחר הוא , ופתרונו: אעפ"י שהיה ירבעם רשע , לא הפיל הקדוש ברוך הוא את דבריו , שאמר ליהוא "בני רביעים ישבו לך על כסא ישראל" (י , ל); ודבר זה הבטיחו על ידי יונה בן אמיתי; וירבעם זה הוא הרביעי. זהו פשוטו , ומדרש רבותינו (מכיל' פסחא , א): "ויהי דבר יי' אל יונה בן אמיתי שנית" (יונה ג , א) - ולא שלישית , לפי שתבע כבוד הבן ולא תבע כבוד האב. והוקשה להם זה המקרא , ותירצו אותו: כדבר יי'... אשר דבר ביד יונה - לנינוה , ונהפכה גזירה הרעה לטובה; כך נהפכה לישראל בימי ירבעם בן יואש , מרעה שהיו בה , אשר "איבדם מלך ארם וישימם כעפר לדוש" (מ"ב יג , ז) , ועכשיו נהפך להם לטובה.

הוא השיב את גבול ישראל - והנה יואש אביו השיב ערי ישראל (ראה מ"ב יג , כה)!? אלא שיואש השיב ערי ישראל , אותם הערים שלקח מלך ארם , וירבעם בנו השיב מלבוא חמת עד ים הערבה מיד מלכי הגוים שלקחו אותם , ולא ראינו ביד מי היו. ויש מחלוקת בדברי רבותינו ז"ל בזה (אל"ז ז); יש מי שאמר: מה שכבש יהושע כבש זה; ויש מי שאומר: יותר ממה שכבש יהושע כבש זה. ואנחנו רואים , כי גבול לבוא חמת וים הערבה הוא מארץ הנכבשת בין משה ויהושע; ועוד , שהכתוב אומר: השיב , מלמד שכבר היתה נכבשת. אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי - לא נכתבה נבואה זו , ויש בדבר זה מחלוקת בדברי רבותינו ז"ל; מהם אמרו (מכיל' פסחא , א): יונה תבע כבוד הבן ולא כבוד האב; רוצה לומר: חשש לכבוד ישראל - לפיכך ברח לחוצה לארץ שאינה מקום נבואה , כדי שלא ישלחהו האל לנינוה; שידע שיהיו קרובי תשובה , ויהיה בזה עונש לישראל - ולא חשש לכבוד האל. מה נאמר בו? "ויהי דבר יי' אל יונה בן אמתי שנית" (יונה ג , א) - שנית דבר עמו , ולא שלישית. והקשו (יבמות צח , א): ולא? והכתיב: אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא!? ותרצו: על עיסקי נינוה לא דיבר עמו אלא פעם שנית , ולא שלישית; ומהם אמרו: לא דבר עמו לא בנינוה ולא בדבר אחר , אלא פעם שנית; ומה שאמר אשר דבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא , רוצה לומר: כמו שנתהפך להם בנינוה מרעה לטובה , כך בימי ירבעם בן יואש נהפך להם מרעה לטובה.

ביד עבדו יונה בן אמתי - די בזה משל שאין חובה להכתב הכל , ובאור זה הכלל 'אוצר יי'' יבא. ואולם זאת הנבואה מיונה אולי היתה אחת עם זמן נבואת נינוה (יונה א , א) , ויהיה הכל נביא אחד; אבל על כל פנים אָמְרוֹ כדבר יי' - אינו דבק ביחוד עם "ויעש הרע" וגו' (לעיל , כד) , אבל רומז על מְלֹך ירבעם שקדם (לעיל , טז) , ואל "כי ראה יי'" וגו' (להלן , כו) המאוחר; ובאור זה בכלל 'אוצר יי'' יבא.
ריכוז קישורים