תנ"ך - הוא
השיב
את־גבול
ישראל
מלבוא
חמת
עד־ים
הערבה
כדבר
ה'
אלהי
ישראל
אשר
דבר
ביד־עבדו
יונה
בן־אמתי
הנביא
אשר
מגת
החפר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
ה֗וּא
הֵשִׁיב֙
אֶת־גְּב֣וּל
יִשְׂרָאֵ֔ל
מִלְּב֥וֹא
חֲמָ֖ת
עַד־יָ֣ם
הָעֲרָבָ֑ה
כִּדְבַ֤ר
יְהוָה֙
אֱלֹהֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
אֲשֶׁ֣ר
דִּבֶּ֗ר
בְּיַד־עַבְדּ֞וֹ
יוֹנָ֤ה
בֶן־אֲמִתַּי֙
הַנָּבִ֔יא
אֲשֶׁ֖ר
מִגַּ֥ת
הַחֵֽפֶר:
(מלכים ב פרק יד פסוק כה)
הוּא
הֵשִׁיב
אֶת־גְּבוּל
יִשְׂרָאֵל
מִלְּבוֹא
חֲמָת
עַד־יָם
הָעֲרָבָה
כִּדְבַר
יְהוָה
אֱלֹהֵי
יִשְׂרָאֵל
אֲשֶׁר
דִּבֶּר
בְּיַד־עַבְדּוֹ
יוֹנָה
בֶן־אֲמִתַּי
הַנָּבִיא
אֲשֶׁר
מִגַּת
הַחֵפֶר:
(מלכים ב פרק יד פסוק כה)
הוא
השיב
את־גבול
ישראל
מלבוא
חמת
עד־ים
הערבה
כדבר
ה'
אלהי
ישראל
אשר
דבר
ביד־עבדו
יונה
בן־אמתי
הנביא
אשר
מגת
החפר:
(מלכים ב פרק יד פסוק כה)
הוא
השיב
את־גבול
ישראל
מלבוא
חמת
עד־ים
הערבה
כדבר
יהוה
אלהי
ישראל
אשר
דבר
ביד־עבדו
יונה
בן־אמתי
הנביא
אשר
מגת
החפר:
(מלכים ב פרק יד פסוק כה)
הוּא
אֲתֵיב
יָת
תְּחוּם
יִשׂרָאֵל
מִמַעֲלַנָא
דַחֲמָת
עַד
יַמָא
דְמֵישְׁרָא
כְּפִתגָמָא
דַייָ
אֱלָהָא
דְיִשׂרָאֵל
דְּמַלֵיל
בְּיַד
עַבדֵּיהּ
יוֹנָה
בַר
אֲמִתַּי
נְבִיא
דְּמִגַּת
חֵפֶר
:
מלבוא
חמת
-
ל';
בן
-
אמתי
-
ל';
החפר
-
ל'.
הוא
השיב
-
מיד
מלכי
ארם.
יונה
בן
אמיתי
-
הוא
שמשח
את
יהוא
,
שאמר
לו
"בני
רבעים
ישבו
לך"
(מ"ב
י
,
ל).
אבל
רבותינו
דקדקו
(ראה
מכיל'
בא
פסחא
א):
"ויהי
דבר
יי'
אל
יונה
בן
אמיתי
שנית"
(יונה
ג
,
א)
-
ולא
שלישית
,
לפי
שתבע
כבוד
הבן
ולא
תבע
כבוד
האב.
והוקשה
להם
זה
המקרא
,
ותירצוהו:
כדבר
יי'
אשר
דבר
ביד
יונה
,
לנינוה
,
ונהפכה
גזירה
הרעה
לטובה
,
כך
נהפך
לישראל
בימי
ירבעם
בן
יואש
,
מרעה
שהיו
בה
,
אשר
"איבדם
מלך
ארם
וישימם
כעפר
לדוש"
(מ"ב
יג
,
ז)
,
ועכשיו
נהפך
להם
לטובה.
הוא
השיב
את
גבול
ישראל
-
מיד
מלכי
ארם.
מלבוא
חמת
עד
ים
הערבה
-
נקוד
באתנחתא
,
ללמדך
ששם
סיום
המילה
,
ואינו
דבוק
לכדבר
יי'...
אשר
דבר
ביד
עבדו
יונה;
שכדבר
יי'...
אשר
דבר
,
דבר
אחר
הוא
,
ופתרונו:
אעפ"י
שהיה
ירבעם
רשע
,
לא
הפיל
הקדוש
ברוך
הוא
את
דבריו
,
שאמר
ליהוא
"בני
רביעים
ישבו
לך
על
כסא
ישראל"
(י
,
ל);
ודבר
זה
הבטיחו
על
ידי
יונה
בן
אמיתי;
וירבעם
זה
הוא
הרביעי.
זהו
פשוטו
,
ומדרש
רבותינו
(מכיל'
פסחא
,
א):
"ויהי
דבר
יי'
אל
יונה
בן
אמיתי
שנית"
(יונה
ג
,
א)
-
ולא
שלישית
,
לפי
שתבע
כבוד
הבן
ולא
תבע
כבוד
האב.
והוקשה
להם
זה
המקרא
,
ותירצו
אותו:
כדבר
יי'...
אשר
דבר
ביד
יונה
-
לנינוה
,
ונהפכה
גזירה
הרעה
לטובה;
כך
נהפכה
לישראל
בימי
ירבעם
בן
יואש
,
מרעה
שהיו
בה
,
אשר
"איבדם
מלך
ארם
וישימם
כעפר
לדוש"
(מ"ב
יג
,
ז)
,
ועכשיו
נהפך
להם
לטובה.
הוא
השיב
את
גבול
ישראל
-
והנה
יואש
אביו
השיב
ערי
ישראל
(ראה
מ"ב
יג
,
כה)!?
אלא
שיואש
השיב
ערי
ישראל
,
אותם
הערים
שלקח
מלך
ארם
,
וירבעם
בנו
השיב
מלבוא
חמת
עד
ים
הערבה
מיד
מלכי
הגוים
שלקחו
אותם
,
ולא
ראינו
ביד
מי
היו.
ויש
מחלוקת
בדברי
רבותינו
ז"ל
בזה
(אל"ז
ז);
יש
מי
שאמר:
מה
שכבש
יהושע
כבש
זה;
ויש
מי
שאומר:
יותר
ממה
שכבש
יהושע
כבש
זה.
ואנחנו
רואים
,
כי
גבול
לבוא
חמת
וים
הערבה
הוא
מארץ
הנכבשת
בין
משה
ויהושע;
ועוד
,
שהכתוב
אומר:
השיב
,
מלמד
שכבר
היתה
נכבשת.
אשר
דבר
ביד
עבדו
יונה
בן
אמתי
-
לא
נכתבה
נבואה
זו
,
ויש
בדבר
זה
מחלוקת
בדברי
רבותינו
ז"ל;
מהם
אמרו
(מכיל'
פסחא
,
א):
יונה
תבע
כבוד
הבן
ולא
כבוד
האב;
רוצה
לומר:
חשש
לכבוד
ישראל
-
לפיכך
ברח
לחוצה
לארץ
שאינה
מקום
נבואה
,
כדי
שלא
ישלחהו
האל
לנינוה;
שידע
שיהיו
קרובי
תשובה
,
ויהיה
בזה
עונש
לישראל
-
ולא
חשש
לכבוד
האל.
מה
נאמר
בו?
"ויהי
דבר
יי'
אל
יונה
בן
אמתי
שנית"
(יונה
ג
,
א)
-
שנית
דבר
עמו
,
ולא
שלישית.
והקשו
(יבמות
צח
,
א):
ולא?
והכתיב:
אשר
דבר
ביד
עבדו
יונה
בן
אמתי
הנביא!?
ותרצו:
על
עיסקי
נינוה
לא
דיבר
עמו
אלא
פעם
שנית
,
ולא
שלישית;
ומהם
אמרו:
לא
דבר
עמו
לא
בנינוה
ולא
בדבר
אחר
,
אלא
פעם
שנית;
ומה
שאמר
אשר
דבר
ביד
עבדו
יונה
בן
אמתי
הנביא
,
רוצה
לומר:
כמו
שנתהפך
להם
בנינוה
מרעה
לטובה
,
כך
בימי
ירבעם
בן
יואש
נהפך
להם
מרעה
לטובה.
ביד
עבדו
יונה
בן
אמתי
-
די
בזה
משל
שאין
חובה
להכתב
הכל
,
ובאור
זה
הכלל
'אוצר
יי''
יבא.
ואולם
זאת
הנבואה
מיונה
אולי
היתה
אחת
עם
זמן
נבואת
נינוה
(יונה
א
,
א)
,
ויהיה
הכל
נביא
אחד;
אבל
על
כל
פנים
אָמְרוֹ
כדבר
יי'
-
אינו
דבק
ביחוד
עם
"ויעש
הרע"
וגו'
(לעיל
,
כד)
,
אבל
רומז
על
מְלֹך
ירבעם
שקדם
(לעיל
,
טז)
,
ואל
"כי
ראה
יי'"
וגו'
(להלן
,
כו)
המאוחר;
ובאור
זה
בכלל
'אוצר
יי''
יבא.