תנ"ך - הוא־הכה את־אדום בגי־המלח מלח עשרת אלפים ותפש את־הסלע במלחמה ויקרא את־שמה יקתאל עד היום הזה: פ

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הוּא־הִכָּ֨ה אֶת־אֱד֤וֹם בְּגֵי־המֶ֙לַח֙ מֶ֙לַח֙ עֲשֶׂ֣רֶת אֲלָפִ֔ים וְתָפַ֥שׂ אֶת־הַסֶּ֖לַע בַּמִּלְחָמָ֑ה וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמָהּ֙ יָקְתְאֵ֔ל עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה: פ (מלכים ב פרק יד פסוק ז)

טקסט וניקוד:

הוּא־הִכָּה אֶת־אֱדוֹם בְּגֵי־המֶלַח מֶלַח עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים וְתָפַשׂ אֶת־הַסֶּלַע בַּמִּלְחָמָה וַיִּקְרָא אֶת־שְׁמָהּ יָקְתְאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה: פ (מלכים ב פרק יד פסוק ז)

טקסט בלבד:

הוא־הכה את־אדום בגי־המלח מלח עשרת אלפים ותפש את־הסלע במלחמה ויקרא את־שמה יקתאל עד היום הזה: פ (מלכים ב פרק יד פסוק ז)

תיקון קוראים:

הוא־הכה את־אדום בגי־המלח מלח עשרת אלפים ותפש את־הסלע במלחמה ויקרא את־שמה יקתאל עד היום הזה: פ (מלכים ב פרק יד פסוק ז)
הוּא מְחָא יָת אֱנָשׁ אֱדוֹם בְּגֵי מֶלַח עַסרָא אַלפִין וּכבַשׁ יָת כַּרכָא בִּקרָבָא וּקרָא יָת שְׁמַהּ יָקתְאֵל עַד יוֹמָא הָדֵין :

בגי - ט' כתיב יו"ד (בלישנא): ש"א יג , יח; מ"ב יד , ז; כג , י; יש' כב , ה; יח' לט , יא; זכ' יד , ה; *נחמ' יא , לה; דה"ב לג , ו; וכל יהושע. (גא: יש' טז , ו. גה: יח' מז , יג; ושארא: גיא). בגי המלח - ב': מ"ב יד , ז; דה"א יח , יב. ויקרא את - שמה - ב': ש"א ז , יב; מ"ב יד , ז.

בגי - ט' כת' י'; המלח - מלח קרי; ויקרא את - שמה - ב'; יקתאל - ל'.

ויקרא את שמה יקתאל - שהיתה לו לקיהוי שיניים , כמו שכתוב בדברי הימים ובשוב "אמציה מהכות" אדום וישלח "ויבא את אלהי בני שעיר... להם ישתחוה" וגו' (ראה דה"ב כה , יד) , והוכיחו הנביא ואמר לו "ידעתי כי יעץ אלהים להשחיתך" (שם , טז); ומה היא העיצה שהשיאו? להתגרות במלך ישראל.

ותפש את הסלע - לא שתפס את הסלע , אלא "עשרת אלפים חיים שבו בני יהודה מבני שעיר ויביאום לראש הסלע וישליכום מראש הסלע וכולם נבקעו" (דה"ב כה , יא). ובדברי הימים כתוב: ובשוב "אמציה מהכות את אדומים ויבא את אלהי בני שעיר ויעמידם לו לאלהים וישתחוה לפניהם ולהם יקטר. ויחר אף יי' באמציהו וישלח אליו נביא ויאמר למה דרשת את אלהי העם אשר לא הצילו את עמם מידך" וגו' , ואומר "ידעתי כי יעץ אלהים להשחיתך" (שם , יד - טז). ומה היא העצה שהשיאו? להתגרות במלך ישראל; וכן כתיב בסמוך "ויועץ אמציה מלך יהודה וישלח אל יואש מלך ישראל" (שם , יז).

בגי המלח - כתוב , וקרי 'בגיא מלח' , והעניין אחד. עשרת אלפים - זכר המוכים בגי מלח , ולא זכר השאר שאומר בדברי הימים: עוד עשרת אלפים שבו חיים "ויביאום לראש הסלע וישליכום מראש הסלע וכולם נבקעו" (דה"ב כה , יב). ותפש את הסלע במלחמה - תרגם יונתן: "וכבש ית כרכא בקרבא" , המצודה היתה בסלע. יקתאל - אחר שלקח המצודה , שינה את שמה וקרא את שמה יקתאל , על עניין ידוע אצלם.

ויקרא את שמה יקתאל - אין ספק שזה שנוי השם היה לטעם ידוע אצלו , ואם לא פורש; כמו שהוא באמרו "ויקראו ללשם דן כשם דן אביהם" (שו' יח , כט). ויראה שזה המלך שהיה הולך אחרי יי' , ולכן נצח ותפש סלע אדום , קרא שמה יקתאל שהוראתו: קבוץ - אל , כמו "בן יקה המשא" (מש' ל , א); "ולו יקהת עמים" (בר' מט , י); כלומר: ששם נקבצו הוא ומחניהו שהם עם יי' , ולכן נצחו. ושנוי השמות וענינם 'אוצר יי'' יבא.
ריכוז קישורים