תנ"ך - וישלח יהואש מלך־ישראל אל־אמציהו מלך־יהודה לאמר החוח אשר בלבנון שלח אל־הארז אשר בלבנון לאמר תנה־את־בתך לבני לאשה ותעבר חית השדה אשר בלבנון ותרמס את־החוח:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיִּשְׁלַ֞ח יְהוֹאָ֣שׁ מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵ֗ל אֶל־אֲמַצְיָ֣הוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה֘ לֵאמֹר֒ הַח֜וֹחַ אֲשֶׁ֣ר בַּלְּבָנ֗וֹן שָׁ֠לַח אֶל־הָאֶ֜רֶז אֲשֶׁ֤ר בַּלְּבָנוֹן֙ לֵאמֹ֔ר תְּנָה־אֶת־בִּתְּךָ֥ לִבְנִ֖י לְאִשָּׁ֑ה וַֽתַּעֲבֹ֞ר חַיַּ֤ת הַשָּׂדֶה֙ אֲשֶׁ֣ר בַּלְּבָנ֔וֹן וַתִּרְמֹ֖ס אֶת־הַחֽוֹחַ: (מלכים ב פרק יד פסוק ט)

טקסט וניקוד:

וַיִּשְׁלַח יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ־יִשְׂרָאֵל אֶל־אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ־יְהוּדָה לֵאמֹר הַחוֹחַ אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן שָׁלַח אֶל־הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן לֵאמֹר תְּנָה־אֶת־בִּתְּךָ לִבְנִי לְאִשָּׁה וַתַּעֲבֹר חַיַּת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן וַתִּרְמֹס אֶת־הַחוֹחַ: (מלכים ב פרק יד פסוק ט)

טקסט בלבד:

וישלח יהואש מלך־ישראל אל־אמציהו מלך־יהודה לאמר החוח אשר בלבנון שלח אל־הארז אשר בלבנון לאמר תנה־את־בתך לבני לאשה ותעבר חית השדה אשר בלבנון ותרמס את־החוח: (מלכים ב פרק יד פסוק ט)

תיקון קוראים:

וישלח יהואש מלך־ישראל אל־אמציהו מלך־יהודה לאמר החוח אשר בלבנון שלח אל־הארז אשר בלבנון לאמר תנה־את־בתך לבני לאשה ותעבר חית השדה אשר בלבנון ותרמס את־החוח: (מלכים ב פרק יד פסוק ט)
וּשׁלַח יְהוֹאָשׁ מַלכָּא דְיִשׂרָאֵל לַאֲמַציָה מֶלֶך שִׁבטָא דְבֵית יְהוּדָה לְמֵימַר חוֹחָא דִּבלִבנָן שְׁלַח לְאַרזָא דִּבלִבנָן לְמֵימַר הַב יָת בְּרַתָּך לִברִי לְאִתּוּ וַעֲבַרַת חַיַת בָּרָא דִּבלִבנָן וְדַשַׁת יָת חוֹחָא :

החוח אשר בלבנון - שכם בן חמור. שלח אל הארז - יעקב. ותעבר חית השדה - "בני יעקב באו על החללים" (בר' לד , כז); אף כאן אתה בא להתמשל אלי. ומשל בזיון הוא , שדימהו לחוח ואת עצמו לארז. ותעבר חית השדה... ותרמוס וגו' - לפי שנתגאה; אף אתה ירמסוך גדודי חיילותיי.

החוח אשר בלבנון - שכם בן חמור. שלח אל הארז - יעקב. ותעבר חית השדה - "בני יעקב באו על החללים" (בר' לד , כז); אף כאן אתה בא להתמשל אלי. ומשל של בזיון הוא , שדימהו לחוח ואת עצמו לארז. ותעבר חית השדה... ותרמוס - לפי שנתגאת , אף אתה ירמסוך גדודי חיילותיי.

החוח אשר בלבנון - משל לו משל זה , וקרא מלך יהודה חוח , וקרא עצמו ארז. ומשל תנה את בתך לבני , כלומר: אפילו רצה להתחבר עמו דרך שלום , היה נבזה בעיניו להתחבר עמו; כל שכן דרך מלחמה.

החוח אשר בלבנון - קרא עצמו ארז , וקרא מלך יהודה חוח על צד הבוז; ואמר ממשל , שאפילו שאל ממנו להתחבר עמו כדי שיהיה שלום ביניהם , אף על פי כן יהיה דבר זה "נבזה בעיניו נמאס" (תה' טו , ד) , ומהפלגת הבוז תעבור חית השדה אשר בלבנון ותרמוס את החוח , כל שכן כשרצה להלחם עמו. והנה היה מבזה אותו כל כך , מפני היותו מזרע אחזיהו אשר היה מבית אחאב , שהרגוהו אבותיו , והרגו כל בית אחאב. ולזאת הסבה תמצא בזה המקום כשנצחהו יואש , שייחס אותו אל אחזיה , וזהו אמרו "ואת אמציהו מלך יהודה בן יהואש בן אחזיהו תפש יהואש מלך ישראל" (להלן , יג); עם שזה היתה סבת נצחו אותו , כי הוא הלך בדרך אחזיהו , וגם יהואש אביו אחרי מות יהוידע; וכבר ספר בדברי הימים (דה"ב כה , יד) , כי אמציה הביא "אלהי בני שעיר... ולפניהם ישתחוה" , ובסבת זה החטא נפל ביד יואש הוא ויהודה עמו.

תנה את בתך לבני לאשה - כן הוא מנהג הארץ ההיא גם היום , רוצה לומר: שהזכר תובע החתון , הפך ארצנו זאת.
ריכוז קישורים