תנ"ך - אז
יכה־מנחם
את־תפסח
ואת־כל־אשר־בה
ואת־גבוליה
מתרצה
כי
לא
פתח
ויך
את
כל־ההרותיה
בקע:
פ
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אָ֣ז
יַכֶּֽה־מְ֠נַחֵם
אֶת־תִּפְסַ֨ח
וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּ֤הּ
וְאֶת־גְּבוּלֶ֙יהָ֙
מִתִּרְצָ֔ה
כִּ֛י
לֹ֥א
פָתַ֖ח
וַיַּ֑ךְ
אֵ֛ת
כָּל־הֶהָ֥רוֹתֶ֖יהָ
בִּקֵּֽעַ:
פ
(מלכים ב פרק טו פסוק טז)
אָז
יַכֶּה־מְנַחֵם
אֶת־תִּפְסַח
וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּהּ
וְאֶת־גְּבוּלֶיהָ
מִתִּרְצָה
כִּי
לֹא
פָתַח
וַיַּךְ
אֵת
כָּל־הֶהָרוֹתֶיהָ
בִּקֵּעַ:
פ
(מלכים ב פרק טו פסוק טז)
אז
יכה־מנחם
את־תפסח
ואת־כל־אשר־בה
ואת־גבוליה
מתרצה
כי
לא
פתח
ויך
את
כל־ההרותיה
בקע:
פ
(מלכים ב פרק טו פסוק טז)
אז
יכה־מנחם
את־תפסח
ואת־כל־אשר־בה
ואת־גבוליה
מתרצה
כי
לא
פתח
ויך
את
כל־ההרותיה
בקע:
פ
(מלכים ב פרק טו פסוק טז)
בְּכֵין
מְחָא
מְנַחֵם
יָת
תִּפסַח
וְיָת
כָּל
דְּבַהּ
וְיָת
תְּחוּמַהָא
מִתִּרצָה
אֲרֵי
לָא
פְּתַחַת
תַּרעַהּ
לְאַשׁלָמָא
וּמחַהּ
יָת
כָּל
מְעַדְּיָתַהָא
בַּזַע
:
גבוליה
-
ג':
ש"א
ה
,
ו;
מ"ב
טו
,
טז;
יח
,
ח.
ההרותיה
-
ח'
בטעמא
(מרכא
וטפחא
במלה
אחת):
*וי'
כג
,
כא;
מ"ב
טו
,
טז;
יר'
ח
,
יח;
יח'
לו
,
כה;
מד
,
ו;
שה"ש
ו
,
ה;
*דנ'
ה
,
יז;
דה"א
טו
,
יג.
גבוליה
-
ג';
ההרותיה
-
ל'.
כי
לא
פתח
-
שר
העיר
לא
פתח
לו
את
העיר
,
לקבלו
למלך
עליהם.
ההרותיה
-
אף
הנשים
ההרות
שבה
בקע.
כי
לא
פתח
-
שר
העיר
לא
פתח
לו
את
העיר
,
לקבלו
למלך
עליהם.
את
תפסח
ואת
כל
אשר
בה
-
תפסח
לא
היתה
מארץ
ישראל
,
אלא
מעבר
הנהר
,
מארם;
וכן
כתוב
"כי
הוא
רודה
בכל
עבר
הנהר
מתפסח
ועד
עזה"
(מ"א
ה
,
ד).
ונראה
כי
היתה
לגבול
ארץ
ישראל
נוכח
תרצה
,
ותרצה
היתה
מארץ
ישראל
,
מקומו
שלמנחם.
ומנחם
בא
להלחם
על
תפסח
,
וקרא
אליה
לשלום
להיותה
לו
למס
(ראה
דב'
ב
,
י
-
יא);
ולא
פתח
לו
עם
העיר
,
וזהו
שאמר:
כי
לא
פתח
ויך
-
והכה
אותה
ואת
כל
גבוליה
מתרצה;
כלומר:
מגבול
תרצה
ואילך
,
כל
הנמצא
בכל
גבוליה
הכה;
ועוד
,
כי
כל
ההרות
שבה
בקע
,
דרך
נקמה
ובזיון.
ההרותיה
-
בשתי
ידיעות
,
כמו
"בתוך
האהלי"
(יהו'
ז
,
כא).
ואת
גבוליה
מתרצה
כי
לא
פתח
-
ידמה
שתפסח
לא
היתה
מארץ
ישראל
,
וקרא
לה
מנחם
לשלום
,
ולא
הסכימה
להשלים
עמו
ולא
פתחה
לו
,
ולזה
הכה
אותה
ואת
כל
אשר
בה
ואת
גבוליה
אשר
מחוץ
לעיר
מתרצה
ואילך
,
וגם
כל
המגדלים
החזקים
הבנויים
בהרים
אשר
בה
בקע.
כי
לא
פתח
-
רמז
לעם
היושב
בה
,
והטעם:
כי
לא
פתחו
לו
הנכרים
,
להכנס
דרך
שלום.