תנ"ך - ויקשר־קשר
הושע
בן־אלה
על־פקח
בן־רמליהו
ויכהו
וימיתהו
וימלך
תחתיו
בשנת
עשרים
ליותם
בן־עזיה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיִּקְשָׁר־קֶ֜שֶׁר
הוֹשֵׁ֣עַ
בֶּן־אֵלָ֗ה
עַל־פֶּ֙קַח֙
בֶּן־רְמַלְיָ֔הוּ
וַיַּכֵּ֙הוּ֙
וַיְמִיתֵ֔הוּ
וַיִּמְלֹ֖ךְ
תַּחְתָּ֑יו
בִּשְׁנַ֣ת
עֶשְׂרִ֔ים
לְיוֹתָ֖ם
בֶּן־עֻזִּיָּֽה:
(מלכים ב פרק טו פסוק ל)
וַיִּקְשָׁר־קֶשֶׁר
הוֹשֵׁעַ
בֶּן־אֵלָה
עַל־פֶּקַח
בֶּן־רְמַלְיָהוּ
וַיַּכֵּהוּ
וַיְמִיתֵהוּ
וַיִּמְלֹךְ
תַּחְתָּיו
בִּשְׁנַת
עֶשְׂרִים
לְיוֹתָם
בֶּן־עֻזִּיָּה:
(מלכים ב פרק טו פסוק ל)
ויקשר־קשר
הושע
בן־אלה
על־פקח
בן־רמליהו
ויכהו
וימיתהו
וימלך
תחתיו
בשנת
עשרים
ליותם
בן־עזיה:
(מלכים ב פרק טו פסוק ל)
ויקשר־קשר
הושע
בן־אלה
על־פקח
בן־רמליהו
ויכהו
וימיתהו
וימלך
תחתיו
בשנת
עשרים
ליותם
בן־עזיה:
(מלכים ב פרק טו פסוק ל)
וּמרֵיד
מִרדָּא
הוֹשֵׁעַ
בַּר
אֵלָה
עַל
פֶּקַח
בַּר
רְמַליָה
וּמחָהִי
וְקַטלֵיהּ
וּמלַך
תְּחוֹתוֹהִי
בִּשׁנַת
עֶסרִין
לְיוֹתָם
בַּר
עֻזִיָה
:
וימיתהו
-
ח'
מלא:
ראה
מ"א
יג
,
כד.
וימיתהו
-
ה'
מלא
בסיפרא:
ראה
מ"א
יג
,
כד.
עזיה
-
ד'
(בלישנא
,
חד
באל"ף):
מ"ב
טו
,
יג
,
ל;
דה"א
ו
,
ט;
יא
,
מד.
וכל
תרי
עשר
ועזרא
דכותהון.
וימיתהו
ח'
מל'
וילך
וימצאהו
ויבא
זמרי
שלום
בן
יביש
ב'
בו
ויקשר
קשר
וימיתהו
במגדו
ויהי
ער
ולא
דרש
ביי'
.
וימיתהו
-
ח'
מל';
בשנת
עשרים
ליותם
-
ל';
עזיה
-
ד'
וכל
תרי
עש'
ועזרא
דכות'.
בשנת
עשרים
ליותם
-
היה
לו
לומר
'בשנת
ארבע
לאחז'
,
שהרי
כל
ימי
מלכות
יותם
"שש
עשרה
שנה"
(להלן
,
לג)!?
אלא
לפי
שהיה
אחז
רשע
,
רצה
הכתוב
למנות
ליותם
בקבר
,
ולא
לאחז
בחיים.
כך
היא
בסדר
עולם
(סע"ר
כב).
בשנת
עשרים
ליותם
-
היה
לו
לומר
'בשנת
ארבע
לאחז'
,
שהרי
כל
ימי
מלכות
יותם
"שש
עשרה
שנה"
(להלן
,
לג)!?
אלא
לפי
שהיה
אחז
רשע
,
רצה
הכתוב
למנות
ליותם
בקבר
,
ולא
לאחז
בחיים;
כך
הוא
בסדר
עולם
(כב).
בשנת
עשרים
ליותם
-
והיאך
היה
זה?
והלא
יותם
לא
מלך
אלא
שש
עשרה
(ראה
להלן
,
לג)
,
והיאך
מונה
לו
עשרים?
ועשרים
שנה
שלפקח
שלמו
בשנת
ארבע
לאחז
,
אם
כן
היה
לו
לומר:
בשנת
ארבע
לאחז!?
ואומר
בסדר
עולם
(סע"ר
כב):
וכי
אפשר
לומר
כן?
אלא
שהיתה
גזירה
גזורה
בימי
יותם;
דבר
אחר:
שרצה
הכתוב
למנות
ליותם
בקבר
,
ולא
לאחז
בחיים.