תנ"ך - ויאמר
אליהם
רבשקה
העל
אדניך
ואליך
שלחני
אדני
לדבר
את־הדברים
האלה
הלא
על־האנשים
הישבים
על־החמה
לאכל
את־חריהם
צואתם
ולשתות
את־שניהם
מימי
רגליהם
עמכם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֨אמֶר
אֲלֵיהֶ֜ם
רַבְשָׁקֵ֗ה
הַעַ֨ל
אֲדֹנֶ֤יךָ
וְאֵלֶ֙יךָ֙
שְׁלָחַ֣נִי
אֲדֹנִ֔י
לְדַבֵּ֖ר
אֶת־הַדְּבָרִ֣ים
הָאֵ֑לֶּה
הֲלֹ֣א
עַל־הָאֲנָשִׁ֗ים
הַיֹּֽשְׁבִים֙
עַל־הַ֣חֹמָ֔ה
לֶאֱכֹ֣ל
אֶת־חֹרָיהָ֗ם
צוֹאָתָ֗ם
וְלִשְׁתּ֛וֹת
אֶת־שֵֵׁ֥נַיְֵהֶ֖ם
מֵימֵ֥י
רַגְלֵיהֶ֖ם
עִמָּכֶֽם:
(מלכים ב פרק יח פסוק כז)
וַיֹּאמֶר
אֲלֵיהֶם
רַבְשָׁקֵה
הַעַל
אֲדֹנֶיךָ
וְאֵלֶיךָ
שְׁלָחַנִי
אֲדֹנִי
לְדַבֵּר
אֶת־הַדְּבָרִים
הָאֵלֶּה
הֲלֹא
עַל־הָאֲנָשִׁים
הַיֹּשְׁבִים
עַל־הַחֹמָה
לֶאֱכֹל
אֶת־חֹרָיהָם
צוֹאָתָם
וְלִשְׁתּוֹת
אֶת־שֵֵׁנַיְֵהֶם
מֵימֵי
רַגְלֵיהֶם
עִמָּכֶם:
(מלכים ב פרק יח פסוק כז)
ויאמר
אליהם
רבשקה
העל
אדניך
ואליך
שלחני
אדני
לדבר
את־הדברים
האלה
הלא
על־האנשים
הישבים
על־החמה
לאכל
את־חריהם
צואתם
ולשתות
את־שניהם
מימי
רגליהם
עמכם:
(מלכים ב פרק יח פסוק כז)
ויאמר
אליהם
רבשקה
העל
אדניך
ואליך
שלחני
אדני
לדבר
את־הדברים
האלה
הלא
על־האנשים
הישבים
על־החמה
לאכל
את־חריהם
צואתם
ולשתות
את־שניהם
מימי
רגליהם
עמכם:
(מלכים ב פרק יח פסוק כז)
וַאֲמַר
לְהוֹן
רַבשָׁקֵי
הַעַל
רִבּוֹנָך
וַעֲלָך
שַׁלחַנִי
רִבּוֹנִי
לְמַלָלָא
יָת
פִּתגָמַיָא
הָאִלֵין
הֲלָא
עַל
גֻּברַיָא
דְּיָתְבִין
עַל
שׁוּרָא
לְמֵיכַל
יָת
מַפַּקתְּהוֹן
וּלמִשׁתֵּי
יָת
מֵימֵי
רַגלֵיהוֹן
בִּציָרָא
עִמְכוֹן
:
העל
-
ב'
מלרע:
מ"ב
יח
,
כז;
נחמ'
ב
,
יט.
ואליך
-
ג':
*בר'
ד
,
ז;
מ"ב
יח
,
כז;
יש'
לו
,
יב.
על
-
האנשים
-
ה':
שמ'
ה
,
ט;
מ"ב
יח
,
כז;
יש'
לו
,
יב;
צפ'
א
,
יב;
דה"א
יט
,
ה.
ואליך
ג'
תשוקתו
העל
אדניך
האל
אדניך
.
העל
-
ב'
מלרע;
ואליך
-
ג';
על
-
האנשים
-
ה';
חריהם
-
צואתם
קרי;
ֵשניֵ
הם
-
מימי
רגליהם
קרי.
לאכול
את
צואתם
-
ברעב
המצור.
חוריהם
-
רעי
היוצא
דרך
חור
פי
הטבעת
,
ורבותינו
(ראה
מגילה
כה
,
ב)
תקנו
לכנותו
לשון
נאה:
צואתם.
מימי
שניהם
-
צואה
לחה;
(ראה
שבת
פב
,
א):
'שיני
דכרכשא'
,
'דקיימא
אתלת
שיני';
או
לשון
'גלל'
(ראה
מ"א
יד
,
י)
-
שבא
על
ידי
לעיסת
השינים.
לאכל
את
צואתם
-
ברעב
המצור.
חריהם
-
היוצא
דרך
החור
פי
טבעת.
ורבותינו
(מגילה
כה
,
ב)
תיקנו
לכנותו
לשון
נאה:
'צואתם'.
מימי
שיניהם
-
צואה
לחה;
(שבת
פב
,
א):
'שיני
דכרכשתא'
,
'דקיימא
אתלת
שיני';
או
לשון
'גלל'
(ראה
מ"א
יד
,
י)
,
שבא
על
ידי
לעיסת
השיניים.
העל
אדניך
-
כמו
'האל'
,
וכן
הוא
בישעיה
(יש'
לו
,
יב);
וכן:
על
האנשים
-
כמו
'אל'.
ולאליקים
אמר
,
שהוא
הגדול
,
וכן
הוא
אומר
"ויאמר
אליקים"
(לעיל
,
כו).
חריהם
-
כן
כתוב
,
וקרי
'צואתם';
ועניין
אחד
הוא
,
והקרי
הוא
לשון
נקייה.
שניהם
-
כן
כתוב
,
וקרי
'מימי
רגליהם'.
והכתוב
הוא
רמז
לתחתוניות;
וכן
בדברי
רבותינו
ז"ל
(שבת
פב
,
א):
המקנח
בדבר
שהאור
שולט
בו
,
שיניו
התחתוניות
נושרות.
ועניין
לאכול
את
צואתם
-
שחושבים
להיות
במצור
עד
שיאכלו
צואתם;
וכן
הוסיף
יונתן:
"בציירא
עימכון".
העל
אדניך
ואליך
-
רוצה
לומר:
האם
בעבור
אדוניך
ובעבורך
שלחני
מלך
אשור?
לאכול
את
צואתם
ולשתות
את
מימי
רגליהם
עמכם
-
כאלו
אמר
,
שאם
ישמרו
החומה
שלא
יכנסו
חיל
מלך
אשור
,
הנה
יבנה
עליה
מלך
אשור
מצור
,
עד
שמרוב
הרעב
יאכלו
צואתם
וישתו
מימי
רגליהם
-
והוא
השתן.
לאכול...
ולשתות
-
האנשים
יהיו
האוכלים
והשותים.