תנ"ך - ויבא
אליקים
בן־חלקיה
אשר־על־הבית
ושבנא
הספר
ויואח
בן־אסף
המזכיר
אל־חזקיהו
קרועי
בגדים
ויגדו
לו
דברי
רבשקה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיָּבֹ֣א
אֶלְיָקִ֣ים
בֶּן־חִלְקִיָּ֣ה
אֲשֶׁר־עַל־הַ֠בַּיִת
וְשֶׁבְנָ֨א
הַסֹּפֵ֜ר
וְיוֹאָ֨ח
בֶּן־אָסָ֧ף
הַמַּזְכִּ֛יר
אֶל־חִזְקִיָּ֖הוּ
קְרוּעֵ֣י
בְגָדִ֑ים
וַיַּגִּ֣דוּ
ל֔וֹ
דִּבְרֵ֖י
רַבְשָׁקֵֽה:
(מלכים ב פרק יח פסוק לז)
וַיָּבֹא
אֶלְיָקִים
בֶּן־חִלְקִיָּה
אֲשֶׁר־עַל־הַבַּיִת
וְשֶׁבְנָא
הַסֹּפֵר
וְיוֹאָח
בֶּן־אָסָף
הַמַּזְכִּיר
אֶל־חִזְקִיָּהוּ
קְרוּעֵי
בְגָדִים
וַיַּגִּדוּ
לוֹ
דִּבְרֵי
רַבְשָׁקֵה:
(מלכים ב פרק יח פסוק לז)
ויבא
אליקים
בן־חלקיה
אשר־על־הבית
ושבנא
הספר
ויואח
בן־אסף
המזכיר
אל־חזקיהו
קרועי
בגדים
ויגדו
לו
דברי
רבשקה:
(מלכים ב פרק יח פסוק לז)
ויבא
אליקים
בן־חלקיה
אשר־על־הבית
ושבנא
הספר
ויואח
בן־אסף
המזכיר
אל־חזקיהו
קרועי
בגדים
ויגדו
לו
דברי
רבשקה:
(מלכים ב פרק יח פסוק לז)
וַאֲתָא
אֶליָקִים
בַּר
חִלקִיָה
דִּמְמֻנַא
עַל
בֵּיתָא
וְשֶׁבנָא
סָפְרָא
וְיוֹאָח
בַּר
אָסָף
דִּמְמֻנַא
עַל
דֻּכרָנַיָא
לְוָת
חִזקִיָה
כַּד
מְבַזְעִין
לְבוּשֵׁיהוֹן
וְחַוִיאוּ
לֵיהּ
יָת
פִּתגָמֵי
רַבשָׁקֵי
:
חלקיה
-
י':
מ"ב
יח
,
לז;
כב
,
ח
,
י
,
יב;
יר'
כט
,
ג;
דה"א
ה
,
לט
(פעמיים);
ו
,
ל;
ט
,
יא;
דה"ב
לה
,
ח.
וכל
עזרא
דכותהון.
ויגדו
-
ד'
חסר:
*בר'
כו
,
לב;
מה
,
כו;
מ"ב
ז
,
טו;
יח
,
לז.
וכל
שופטים
ושמואל
דכותהון
בר
מן
ב':
ש"א
יא
,
ט;
יד
,
לג.
חלקיה
-
י'
וכל
עזרא
דכות';
ויגדו
-
ד'
חס'
וכל
שפט'
ושמו'
דכות'
ב'
מ'
ב'.
קרועי
בגדים
-
על
ששמעו
גדופי
השם.
קרועי
בגדים
-
על
שמיעת
חרוף
אלהים.
קרועי
בגדים
-
רבותינו
ז"ל
פירשו
(סנה'
ס
,
א)
,
כי
בעבור
ששמעו
ברכת
השם
קרעו
בגדיהם.
וסמכו
מזה
הפסוק
,
כי
כל
השומע
ברכת
השם
חייב
לקרוע
,
ואותו
קרע
אינו
מתאחה
לעולם.
ואינו
חייב
לקרוע
אלא
אם
כן
שומע
הגידוף
מישראל;
והם
שקרעו
,
ששמעו
מרבשקה
,
לפי
שקבלה
היתה
בידם
כי
רבשקה
ישראל
משומד
היה.
ומה
חירוף
אמר
רבשקה
שקרעו
בגדיהם
כששמעו?
שאמר
"מי
בכל
אלהי
הארצות
אשר
הצילו
את
ארצם
מידי
כי
יציל
יי'
את
ירושלים
מידי"
(לעיל
,
לה)
-
אין
לך
גידוף
גדול
מזה
,
שהשוה
בורא
הכל
לאלהי
עץ
ואבן
,
והסיר
היכולת
מהבורא;
וכן
האל
יתברך
חשב
לו
דבריו
לחרוף
וגידוף
,
ואמר
עליו
"את
מי
חרפת
וגידפת"
(מ"ב
יט
,
כב)
,
ואמר
"ביד
מלאכיך
חרפת
יי'"
(שם
,
כג).
חמת
ארפד
,
ספרוים
,
הנע
ועוה
-
הם
שמות
מדינות;
ויעיד
על
זה
מה
שאמר
אחר
זה
"ומלך
לעיר
ספרוים
הנע
ועוה"
(מ"ב
יט
,
יג).
כי
הצילו
את
שומרון
מידי
-
הנה
קצר
בזה
המאמר:
בהתחלתו
קצר
הנשוא
,
ובסופו
קצר
הנושא;
והרצון
בו:
איה
אלהי
חמת
וארפד?
האם
הצילו
חמת
וארפד
מידי?
איה
אלהי
ספרוים
הנע
ועוה?
האם
הצילו
אלו
המדינות
מידי?
איה
אלהי
שומרון
כי
הצילו
את
שומרון
מידי?
והנה
הקיש
ודמה
השם
יתברך
לאלו
האלילים
,
אשר
הם
הבל
ואין
בם
מועיל
,
ועל
זה
קרעו
בגדיהם
השומעים
דבריו
(להלן
,
לז)
,
מפני
מה
שחרף
וגדף
רבשקה
השם
יתברך.