תנ"ך - ביד מלאכיך חרפת ׀ אדני ותאמר ברכב ברב רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחור ברשיו ואבואה מלון קצה קצו יער כרמלו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

בְּיַ֣ד מַלְאָכֶיךָ֘ חֵרַ֣פְתָּ ׀ אֲדנָי֒ וַתֹּ֗אמֶר בְּרֹ֥כב בְּרֹ֥ב רִכְבִּ֛י אֲנִ֥י עָלִ֛יתִי מְר֥וֹם הָרִ֖ים יַרְכְּתֵ֣י לְבָנ֑וֹן וְאֶכְרֹ֞ת קוֹמַ֤ת אֲרָזָיו֙ מִבְח֣וֹר בְּרֹשָׁ֔יו וְאָב֙וֹאָה֙ מְל֣וֹן קִצֹּ֔ה קִצּ֔וֹ יַ֖עַר כַּרְמִלּֽוֹ: (מלכים ב פרק יט פסוק כג)

טקסט וניקוד:

בְּיַד מַלְאָכֶיךָ חֵרַפְתָּ ׀ אֲדנָי וַתֹּאמֶר בְּרֹכב בְּרֹב רִכְבִּי אֲנִי עָלִיתִי מְרוֹם הָרִים יַרְכְּתֵי לְבָנוֹן וְאֶכְרֹת קוֹמַת אֲרָזָיו מִבְחוֹר בְּרֹשָׁיו וְאָבוֹאָה מְלוֹן קִצֹּה קִצּוֹ יַעַר כַּרְמִלּוֹ: (מלכים ב פרק יט פסוק כג)

טקסט בלבד:

ביד מלאכיך חרפת ׀ אדני ותאמר ברכב ברב רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחור ברשיו ואבואה מלון קצה קצו יער כרמלו: (מלכים ב פרק יט פסוק כג)

תיקון קוראים:

ביד מלאכיך חרפת ׀ אדני ותאמר ברכב ברב רכבי אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחור ברשיו ואבואה מלון קצה קצו יער כרמלו: (מלכים ב פרק יט פסוק כג)
בְּיַד אִזגַּדָּך חַסֵידתָּא עַמָא דַייָ וַאֲמַרתָּא בְּסַגִּיאוּת רְתִכִּי אֲנָא סְלֵיקִית לִתקוֹף כַּרכֵיהוֹן אַף אֵיחוֹת בֵּית מַקדְּשֵׁיהוֹן וְאַקטוֹל שְׁפַר גִּבָּרֵיהוֹן מִבחַר שִׁלטוֹנֵיהוֹן וַאֲכַבֵּישׁ קִריַת תֻּקפְּהוֹן וַאֲשֵׁיצֵי סְגֵי מַשׁרְיָתְהוֹן :

אדני - קל"ד (בלישנא): ראה מ"א ג , י. ואכרת - ב': מ"ב יט , כג; יש' לז , כד. מבחור - ב' ומלא: מ"ב ג , יט; יט , כג. ואבואה - ד': *בר' כט , כא; מ"ב יט , כג; תה' מג , ד; דה"ב א , י. (וחד: אבאה - שו' טו , א.) מלון - ב': מ"ב יט , כג; יר' ט , א. קצה - ג' (בלישנא): מ"ב יט , כג; יש' לז , כד; דנ' יא , מה. כרמלו - ג' (בלישנא): מ"ב יט , כג; יש' י , יח; לז , כד.

מלון ב' ואבואה דמלכי' מי יתנני במדבר .

ברכב - ברב ק'; מבחור - ב' ומל'; ואבואה - ד'; מלון - ב'; קצה - ו' ק'; כרמלו - ג'.

מרום הרים - הר הבית. ירכתי לבנון - בית המקדש שמלבין עונות (ראה ספ"ד כח). ואכרות קומת ארזיו - לא אשוב עד אחריבנו. קצו - סופו. יער כרמילו - מליאת ארצו ויופי הדרו.

מרום הרים - ארץ ישראל שהיא גבוהה מכל הארצות. כזה שעולה למרום הרים , ונכנס לירכתי לבנון מצד זה , וכורת והולך קומת ארזיו ומבחר ברושיו , עד שבא למלון קיצו וליער כרמילו; כך נכנסתי לארץ ישראל מצד זה , והולך ומגלה אותה , עד שהגעתי לירושלים , שהוא מלון קיצו. יער כרמילו - מליאת ארצו.

מרום הרים - ארץ ישראל שהיא גבוהה מכל הארצות (ראה ספ"ד כג). והמשילה ללבנון , לפי שלבנון הוא יער העצים בארץ ישראל , נקרא כן; ולפי שהמשיל גדולי ישראל שריו וגיבוריו לברושים ולארזים , המשיל הארץ ללבנון; רוצה לומר: עליתי על כל הארץ וכבשתי אותה , ועתה אבוא לירושלם. ומפני שהיא טובה ונכבדת מכל הארץ , קראה מלון קצו יער כרמלו; כי הכרמל הוא טוב מן היער , וכי הכרמל הוא מקום זרע ואילני פירות , ויער לבנון הוא אילני סרק. ומה שקראה מלון , בעבור בית המקדש שבה , שהוא משכן האל ומלונו. ובישעיה "מרום קצו" (יש' לז , כד) , והעניין אחד , כי בית המקדש במקום גבוה בהר המוריה. ומה שאמר קצו , כאלו היתה ירושלם קץ לכל ארץ ישראל , לפי שכבש כל ארץ ישראל זולתי ירושלם; כלומר: מלון קצו הוא , שאין לו עוד; על דרך "ובא עד קצו ואין עוזר לו" (דנ' יא , מה). ויונתן תרגם: "סליקית לתקוף כרכיהון ואף איחוד בית מקדשהון , ואקטול שפר גבריהון מבחר שלטוניהון , ואכבוש קרית תקפיהון ואישיצי סגי משרייתהון". ובדברי רבותינו ז"ל (סנה' צד , ב): כתוב מלון קצו , וכתוב "מרום קצו"!? אמר אותו רשע: בתחילה אחריב דירה שלמטה , ואחר כך אחריב דירה שלמעלה. מבחור - בחולם; ובישעיה (לז , כד) "מבחר" בפתח , והעניין אחד.

הנה ביד מלאכיך חרפת יי' , ואמרת כי בגבורתך ורוב רכבך עלית לכבוש מרום הרים - והם המקומות החזקים הבנויים בהרים. ירכתי לבנון - הם קצות יער הלבנון. וכל זה משל לארץ ישראל שהיא גבוהה מכל הארצות; והיה מתפאר על שכבש רוב ארץ ישראל , ולזה אמר ירכתי , כי ירושלם היתה באמצע ולא כבש אותה. והנה התפאר שיכרות קומת הארזים אשר באמצע היער , ובמקום היותר גבוה ממנו. והנה קרא 'ארזים' ו'ברושים' המלכים והשרים , או העיירות היותר חזקות. ואבואה מלון קצו - ובישעיה כתוב "מרום קצו". והנה קרא מלון קצו בית המקדש , כי הוא קץ וסוף המעלה והרוממות אשר בארץ ישראל; ורצה לומר; שכבר יחריב בית המקדש , ואחר כך יחריב יער המישור אשר לפניו , אשר מגדל פירות וצמחים לרוב , והם בני ירושלם.

קומת וגו' ומבחר וגו' - אע"פ שאלה שמות הדמיונים ראשונים שענינם לקוח מופשט מנושא אמת , שאין ראוי לפי דקדוק ההגיון שיאמר עליהם כלל דקדוקים , כמו שיאמר 'שיכרתו' , רק שהנה כן הוא הסכמת לשון העברי; וכזה בעברי למאות ולאלפים , וכן מנהג שאר הלשונות , ולכן לחנם טרח אבן גנאח (השרשים: קום).
ריכוז קישורים