תנ"ך - הלא־שמעת
למרחוק
אתה
עשיתי
למימי
קדם
ויצרתיה
עתה
הביאתיה
ותהי
להשות
גלים
נצים
ערים
בצרות:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הֲלֹֽא־שָׁמַ֤עְתָּ
לְמֵֽרָחוֹק֙
אֹתָ֣הּ
עָשִׂ֔יתִי
לְמִ֥ימֵי
קֶ֖דֶם
וִיצַרְתִּ֑יהָ
עַתָּ֣ה
הֲבֵיאתִ֔יהָ
וּתְהִ֗י
לַהְשׁ֛וֹת
גַּלִּ֥ים
נִצִּ֖ים
עָרִ֥ים
בְּצֻרֽוֹת:
(מלכים ב פרק יט פסוק כה)
הֲלֹא־שָׁמַעְתָּ
לְמֵרָחוֹק
אֹתָהּ
עָשִׂיתִי
לְמִימֵי
קֶדֶם
וִיצַרְתִּיהָ
עַתָּה
הֲבֵיאתִיהָ
וּתְהִי
לַהְשׁוֹת
גַּלִּים
נִצִּים
עָרִים
בְּצֻרוֹת:
(מלכים ב פרק יט פסוק כה)
הלא־שמעת
למרחוק
אתה
עשיתי
למימי
קדם
ויצרתיה
עתה
הביאתיה
ותהי
להשות
גלים
נצים
ערים
בצרות:
(מלכים ב פרק יט פסוק כה)
הלא־שמעת
למרחוק
אתה
עשיתי
למימי
קדם
ויצרתיה
עתה
הביאתיה
ותהי
להשות
גלים
נצים
ערים
בצרות:
(מלכים ב פרק יט פסוק כה)
הֲלָא
שְׁמַעתָּא
מִלְקַדמִין
מָא
דַעֲבַדִית
לְפַרעֹה
מַלכָּא
דְמִצרַיִם
עַל
דְּשַׁלִיט
בְּהוֹן
אַף
עֲלָך
אִתנַבִּיוּ
נְבִיֵי
יִשׂרָאֵל
וְלָא
תַבתָּא
וְדָא
חָזיָא
קֳדָמַי
מִיוֹמֵי
קֳדַם
לְמֶעֱבַד
לָך
אַף
אַתקֵינתַּהּ
כְּעַן
אֵיתִיתַהּ
וְדָא
הֲוָת
לָך
לְתַקלָא
עַל
דַּהֲוַאָה
קֳדָמָך
כְּאִתרְגוֹשַׁת
גַּלִין
דְּשָׁחֵי
קִרוִין
כְּרִיכָן
:
למרחוק
-
ח':
ש"ב
ז
,
יט;
מ"ב
יט
,
כה;
יש'
לז
,
כו;
איוב
לו
,
ג;
לט
,
כט;
עז'
ג
,
יג;
דה"א
יז
,
יז;
דה"ב
כו
,
טו.
למימי
-
ב':
מ"ב
יט
,
כה;
מל'
ג
,
ז.
ויצרתיה
-
ב':
מ"ב
יט
,
כה;
יש'
לז
,
כו.
הביאתיה
-
ב':
מ"ב
יט
,
כה;
יש'
לז
,
כו.
ותהי
-
י"ד:
ראה
מ"א
א
,
ב.
להשות
-
י"ו
מיחדין
ולא
מפקין
אל"ף:
ראה
מ"ב
ב
,
כב.
נצים
-
ג':
שמ'
ב
,
יג;
מ"ב
יט
,
כה;
יש'
לז
,
כו.
למימי
ב'
למימי
קדם
דמלכים
למימי
אבתיכם
.
נצים
ג'
והנה
שני
אנשים
עברים
להשות
גלים
וחבירו
.
למרחוק
-
ח';
למימי
-
ב';
ויצרתיה
-
ב';
הביאתיה
-
ב';
ותהי
-
י"ד;
להשות
-
ל';
נצים
-
ג'.
הלא
שמעת
למרחוק
-
ולמה
תתפאר
ותתגדל
בזאת?
לא
שלך
היא;
כי
שמעת
למרחוק
על
ידי
נביאים
,
שגזרתי
על
האומות
להביאך
עליהם
,
כעניין
שנאמר
"הוי
אשור
שבט
אפי"
(יש'
י
,
ה).
למימי
קדם
-
משנברא
העולם
עלית
במחשבה
,
שנאמר
"כי
ערוך
מאתמול
תפתה
גם
הוא
למלך
הוכן"
(יש'
ל
,
לג)
-
זה
סנחריב
שנשרף
באש
גהינם
(ראה
נדרים
לט
,
ב)
,
כעניין
שנאמר
"נאם
יי'
אשר
אור
לו
בציון"
(יש'
לא
,
ט).
עתה
הביאותיה
-
וזהו
הכח
שבידך.
ותהי
ביאתה
של
גזירתי
להשאות
ערים
הבצורות
,
להיות
לגלים
נצים
-
לגלי
אדמה
שצומחין
בהן
ירקות;
שאתה
מחריבם
בגזירתי.
להשות
-
לשון
'שאייה'
,
"גלמוד"
(איוב
ל
,
ג).
הלא
שמעת
למרחוק
-
ולא
תתפאר
ותתגדל
בזאת
,
לא
שלך
היא;
כי
שמעת
למרחוק
על
ידי
הנביאים
,
שגזרתי
על
האומות
להביאך
עליהם
,
כענין
שנאמר
"הוי
אשור
שבט
אפי"
(יש'
י
,
ה).
למימי
קדם
ויצרתיה
-
מימי
קדם
גזרתי
גזירה
זו;
כך
פירש
רבנא
שלמה.
ואני
יוסף
בר
שמעון
,
אומר
אני:
הלא
שמעת
למרחוק
מה
שעשיתי
לפרעה
למימי
קדם
,
ויצרתיה
על
רשעי
כל
דור
ודור
,
עתה
הביאותי
אותה
גזירה
זו
עליך;
ותהי
גזירתי
זו
עליך
להשות
גלים
נצים
-
גלי
אדמה
שצומחין
בהן
ירקות
-
שמתוך
דבר
זה
שנפלו
אוכלוסי
סנחריב
,
גרם
שנצדו
עריהם
הבצורות
מבלי
יושב.
הלא
שמעת
למרחוק
-
אמר
לו
הקדוש
ברוך
הוא:
הלא
שמעת
מזמן
רב
הגזירה
שגזרתי
על
האומות
להחריבם
,
אותה
הגזרה
עתה
הבאתיה;
משמלכו
מלכי
אשור
הבאתי
הגזירה
על
ידם
ועל
ידך
,
על
האומות
ועל
ישראל;
אני
הוא
שגזרתי
שיהיו
ערים
בצורות
לגלים
נצים
,
ויהיו
יושבי
הערים
קצרי
יד
,
ויהיו
כעשב
שדה
וירק
דשא
,
וכיותר
חלוש
מהם
,
והוא
חציר
גגות
,
שלא
היה
כח
ביושבי
הערים
להלחם
כנגדך;
והכל
היה
מאתי
,
ואני
גזרתי
,
ואמרתי
על
ידי
נביאי
טרם
שהיתה
הגזירה;
ואיך
תתפאר
על
מה
שעשיתי
אני?
וכן
אמר
עליו
הנביא
"היתפאר
הגרזן
על
החוצב
בו"
(יש'
י
,
טו).
ויונתן
תרגם
כן:
"הלא
שמעת
מלקדמין
מה
דעבדית
לפרעה
מלכא
דמצרים
על
דשליט
בהון
,
ואף
עלך
איתנביאו
נביאי
ישראל
ולא
תבתא
,
ודא
חזיא
קדמי
מיומי
קדם
למעבד
לך
ואף
אתקינתא
,
כען
איתיתה
,
ודא
הות
לך
לתקלא
על
דהואה
קדמך
,
כאתרגושת
גלין
דשחו
קרוין
כריכן.
ויתביהון
אתקצר
חיליהון
,
אתברו
ובהיתו
,
הוו
כעשב
חקלא
וכירוק
דתאה
,
כעשב
אגרייא
דישלוק
עד
לא
מטא
למהוי
שבלין".
ואדני
אבי
ז"ל
פירש
כן:
אותה
עשיתי
-
ירושלם
,
וכן
אמר
"ויצרה
מרחוק
לא
ראיתם"
(יש'
כב
,
יא);
אומר
,
כי
מימים
קדמונים
עשיתיה
,
ועתה
הביאותיה?
בתמיה.
או:
הביאותיה
עתה
,
שתהא
להשות
גלים
נצים
ערים
בצורות
,
ושיהיו
יושביהן
קצרי
יד
וחתו
ובשו
,
ושיהיו
כעשב
השדה.
להשות
-
שרשו
'שאה'
,
ומשפטו
בתשלומו
'להשאות'
,
כמו
שכתוב
בישעיה
(לז
,
כו);
ונשתנו
תנועות
הלמ"ד
והה"א
מפני
חסרון
האל"ף.
גלים
נצים
ערים
בצורות
-
להשות
ערים
בצורות
,
להיותם
גלים
נצים.
ופירוש
נצים:
חרבים
,
מן
"עריך
תצינה"
(יר'
ד
,
ז).
ושדפה
לפני
קמה
-
העשב
שהכהו
שדפון
טרם
היותו
קמה;
כלומר:
שלא
הספיק
להיותו
קמה
,
ולהיות
נגמר
בשולו
,
והוכה
בשדפון.
ובישעיה
(לז
,
כז)
"ושדמה"
במ"ם;
והוא
כמו
בפ"א
,
כי
המ"ם
והפ"א
ממוצא
אחד.
הלא
שמעת
למרחוק
אותה
עשיתי
-
רוצה
לומר:
על
מה
תתפאר
על
הצלחותיך
במלחמות?
הלא
שמעת
כי
למרחוק
הודעתי
אלו
הדברים
מהצלחותיך
על
כל
הגוים
,
על
ידי
עבדי
הנביאים
,
וזה
לאות
כי
אותה
עשיתי;
כמו
שאמר
ישעיה
"מי
פעל
ועשה
קורא
הדורות
מראש"
(יש'
מא
,
ד)
,
רוצה
לומר
,
שמי
שיקרא
הדורות
מראש
ויודיע
מה
שעתיד
להיות
,
הוא
מחוייב
שיהיה
הוא
הפועל.
כי
לולא
זה
,
איך
יתכן
שידע
הוא
מה
שיעשה
זולתו
,
האלהים
,
אלא
אם
היה
הזולת
ההוא
משרת
אותו
בזה
,
ויהיה
הפועל
מסודר
מהמודיע
זה
טרם
היותו;
לא
מהמשרת
,
כי
איננו
הראשון
בזה.
וכבר
הארכנו
המאמר
בזה
בראשון
מ'ספר
מלחמות
יי''
ובספר
ישעיה.
למימי
קדם
ויצרתיה
-
רוצה
לומר
כי
למימי
קדם
חשבתיה
ודמיתיה
-
והוא
מענין
"ויצורי
כצל
כלם"
(איוב
יז
,
ז)
-
והנה
עתה
הבאתיה
בימי
מלכי
אשור.
ותהי
זאת
המחשבה
שחשבתי
ועשיתי
אותה
להשאות
ולהחריב
,
עד
שיהיו
ערים
בצורות
לגלים
חרבים.
ועשיתי
יושבי
הערים
ההם
קצרי
יד
,
כאלו
אין
להם
כח;
חתו
ובשו
,
כי
נהיו
לשמה
כרגע
,
מה
שלא
חשבו
זה
מלפנים.
הנה
לא
היה
להם
כח
להלחם
,
כאלו
הם
עשב
שדה
וירק
דשא
שאינו
זז
ממקומו
כשיכרתו
אותו
,
וכמו
חציר
הגדוע
שהוא
יותר
נקל
להכרת
,
וכמו
העשב
השדוף
טרם
הגיעו
להיות
קמה.