תנ"ך - וישביהן קצרי־יד חתו ויבשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדפה לפני קמה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְיֹֽשְׁבֵיהֶן֙ קִצְרֵי־יָ֔ד חַ֖תּוּ וַיֵּבֹ֑שׁוּ הָי֞וּ עֵ֤שֶׂב שָׂדֶה֙ וִ֣ירַק דֶּ֔שֶׁא חֲצִ֣יר גַּגּ֔וֹת וּשְׁדֵפָ֖ה לִפְנֵ֥י קָמָֽה: (מלכים ב פרק יט פסוק כו)

טקסט וניקוד:

וְיֹשְׁבֵיהֶן קִצְרֵי־יָד חַתּוּ וַיֵּבֹשׁוּ הָיוּ עֵשֶׂב שָׂדֶה וִירַק דֶּשֶׁא חֲצִיר גַּגּוֹת וּשְׁדֵפָה לִפְנֵי קָמָה: (מלכים ב פרק יט פסוק כו)

טקסט בלבד:

וישביהן קצרי־יד חתו ויבשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדפה לפני קמה: (מלכים ב פרק יט פסוק כו)

תיקון קוראים:

וישביהן קצרי־יד חתו ויבשו היו עשב שדה וירק דשא חציר גגות ושדפה לפני קמה: (מלכים ב פרק יט פסוק כו)
וְיָתְבֵיהוֹן אִתקְצַר חֵילְהוֹן אִתְּבַרוּ וּבהִיתוּ הֲווֹ כַּעֲסַב חַקלַיָא וּכיָרוֹק דִּתאָה כַּעֲסַב אִגָּרַיָא דִּשׁלוּק עַד לָא מְטָא לְמִהוֵי שֻׁבלִין :

קצרי - ב': מ"ב יט , כו; יש' לז , כז. ויבשו - ב': מ"ב יט , כו; תה' קט , כח.

קצרי - ב'; ויבשו - ב' קמו; ושדפה - ל'.

ויושביהן קצרי יד הם , שאני התשתי את כחם לפניך , ואין הגבורה שלך; אין אתה גיבור , אבל הם החלשים. חציר גגות - הממהר ליבש. ושדפה לפני קמה - כשבלים השדופות בטרם יתקשו לבא לידי קמה.

וישביהן קצרי יד - פתרון: ומה שאתה מתפאר שהגלית את האומות , הוא הדבר גרם שיושביהן קצרי יד , תשושי כח כעשב השדה וגו'. שדפה - קמה שמכה אותו שדפון עד שלא יגיע לשבלין.

הלא שמעת למרחוק - אמר לו הקדוש ברוך הוא: הלא שמעת מזמן רב הגזירה שגזרתי על האומות להחריבם , אותה הגזרה עתה הבאתיה; משמלכו מלכי אשור הבאתי הגזירה על ידם ועל ידך , על האומות ועל ישראל; אני הוא שגזרתי שיהיו ערים בצורות לגלים נצים , ויהיו יושבי הערים קצרי יד , ויהיו כעשב שדה וירק דשא , וכיותר חלוש מהם , והוא חציר גגות , שלא היה כח ביושבי הערים להלחם כנגדך; והכל היה מאתי , ואני גזרתי , ואמרתי על ידי נביאי טרם שהיתה הגזירה; ואיך תתפאר על מה שעשיתי אני? וכן אמר עליו הנביא "היתפאר הגרזן על החוצב בו" (יש' י , טו). ויונתן תרגם כן: "הלא שמעת מלקדמין מה דעבדית לפרעה מלכא דמצרים על דשליט בהון , ואף עלך איתנביאו נביאי ישראל ולא תבתא , ודא חזיא קדמי מיומי קדם למעבד לך ואף אתקינתא , כען איתיתה , ודא הות לך לתקלא על דהואה קדמך , כאתרגושת גלין דשחו קרוין כריכן. ויתביהון אתקצר חיליהון , אתברו ובהיתו , הוו כעשב חקלא וכירוק דתאה , כעשב אגרייא דישלוק עד לא מטא למהוי שבלין". ואדני אבי ז"ל פירש כן: אותה עשיתי - ירושלם , וכן אמר "ויצרה מרחוק לא ראיתם" (יש' כב , יא); אומר , כי מימים קדמונים עשיתיה , ועתה הביאותיה? בתמיה. או: הביאותיה עתה , שתהא להשות גלים נצים ערים בצורות , ושיהיו יושביהן קצרי יד וחתו ובשו , ושיהיו כעשב השדה. להשות - שרשו 'שאה' , ומשפטו בתשלומו 'להשאות' , כמו שכתוב בישעיה (לז , כו); ונשתנו תנועות הלמ"ד והה"א מפני חסרון האל"ף. גלים נצים ערים בצורות - להשות ערים בצורות , להיותם גלים נצים. ופירוש נצים: חרבים , מן "עריך תצינה" (יר' ד , ז). ושדפה לפני קמה - העשב שהכהו שדפון טרם היותו קמה; כלומר: שלא הספיק להיותו קמה , ולהיות נגמר בשולו , והוכה בשדפון. ובישעיה (לז , כז) "ושדמה" במ"ם; והוא כמו בפ"א , כי המ"ם והפ"א ממוצא אחד.

הלא שמעת למרחוק אותה עשיתי - רוצה לומר: על מה תתפאר על הצלחותיך במלחמות? הלא שמעת כי למרחוק הודעתי אלו הדברים מהצלחותיך על כל הגוים , על ידי עבדי הנביאים , וזה לאות כי אותה עשיתי; כמו שאמר ישעיה "מי פעל ועשה קורא הדורות מראש" (יש' מא , ד) , רוצה לומר , שמי שיקרא הדורות מראש ויודיע מה שעתיד להיות , הוא מחוייב שיהיה הוא הפועל. כי לולא זה , איך יתכן שידע הוא מה שיעשה זולתו , האלהים , אלא אם היה הזולת ההוא משרת אותו בזה , ויהיה הפועל מסודר מהמודיע זה טרם היותו; לא מהמשרת , כי איננו הראשון בזה. וכבר הארכנו המאמר בזה בראשון מ'ספר מלחמות יי'' ובספר ישעיה. למימי קדם ויצרתיה - רוצה לומר כי למימי קדם חשבתיה ודמיתיה - והוא מענין "ויצורי כצל כלם" (איוב יז , ז) - והנה עתה הבאתיה בימי מלכי אשור. ותהי זאת המחשבה שחשבתי ועשיתי אותה להשאות ולהחריב , עד שיהיו ערים בצורות לגלים חרבים. ועשיתי יושבי הערים ההם קצרי יד , כאלו אין להם כח; חתו ובשו , כי נהיו לשמה כרגע , מה שלא חשבו זה מלפנים. הנה לא היה להם כח להלחם , כאלו הם עשב שדה וירק דשא שאינו זז ממקומו כשיכרתו אותו , וכמו חציר הגדוע שהוא יותר נקל להכרת , וכמו העשב השדוף טרם הגיעו להיות קמה.

היו עשב שדה - אין בכאן חסרון כף הדמיון וחלילה , אבל נכון זה כמו שהוא מטעם שֵם 'הוא הוא' המבואר ב'מה שאחר הטבע' (ראה תיבון ע' 52 ); וכן הענין "כל הבשר חציר" (יש' מ , ו); וכן "כי האדם עץ השדה" (דב' כ , יט).
ריכוז קישורים