תנ"ך - ויאמר הקשית לשאול אם־תראה אתי לקח מאתך יהי־לך כן ואם־אין לא יהיה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֖אמֶר הִקְשִׁ֣יתָ לִשְׁא֑וֹל אִם־תִּרְאֶ֨ה אֹתִ֜י לֻקָּ֤ח מֵֽאִתָּךְ֙ יְהִי־לְךָ֣ כֵ֔ן וְאִם־אַ֖יִן לֹ֥א יִהְיֶֽה: (מלכים ב פרק ב פסוק י)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר הִקְשִׁיתָ לִשְׁאוֹל אִם־תִּרְאֶה אֹתִי לֻקָּח מֵאִתָּךְ יְהִי־לְךָ כֵן וְאִם־אַיִן לֹא יִהְיֶה: (מלכים ב פרק ב פסוק י)

טקסט בלבד:

ויאמר הקשית לשאול אם־תראה אתי לקח מאתך יהי־לך כן ואם־אין לא יהיה: (מלכים ב פרק ב פסוק י)

תיקון קוראים:

ויאמר הקשית לשאול אם־תראה אתי לקח מאתך יהי־לך כן ואם־אין לא יהיה: (מלכים ב פרק ב פסוק י)
וַאֲמַר אַקשִׁיתָא לְמִשׁאַל אִם תִּחזֵי יָתִי דַּאֲנָא מִדְּבַר מִלְוָתָך יְהֵי לָך כֵּין וְאִם לָאו לָא יְהֵי :

לקח - ב' בקמץ: מ"ב ב , י; יש' נג , ח. לקח - ה': בר' ג , כג; שו' יז , ב; מ"ב ב , י; יש' נב , ה; נג , ח. (וחד: ולקח - יר' כט , כב.) מאתך - ה': ראה מ"א ב , טז.

לֻקָח ב' קמצ' אם תראה אתי מעצר וממשפט .

הקשית - ל'; לקח - ב'; מאתך - ה'.

הקשית לשאול - איך איפשר לי לתת לך יותר ממה שיש בידי? אם תראה אותי לוקח מאתך - אז אוכל לעשות לך יותר ויותר. יהי לך כן ואם אין לא יהיה - שאין היכולת בידי.

הקשית לשאול - אי אפשר לי לתת לך יותר ממה שיש בידי; אם תראה אותי לוקח מעמך , אז אוכל לעשות יותר ויותר. יהי לך כן ואם אין לא יהיה - שאין היכולת בידי.

הקשית לשאול - די היה לך בחלק אחד מרוחי , או בחצי רוחי; אבל "פי שנים" - דבר קשה שאלת. ואף על פי כן , אם יהיה בך כח רוח אלהים שתוכל לראותי כשאלקח מעמך , ידעתי כי מאת האל יהיה , שיהיה לך כן כמו ששאלת. לקח - פעל עומד שלא נזכר פועלו , לפיכך הוא קמוץ.

אם תראה אותי לוקח מאתך יהיה לך כן - אמר לו זה על דרך המופתים המתחדשים , כאלו יאמר שאם יראה אותו בעת הלקחו מעמו , בהעלותו בסערה השמים , אז יתחדש לו על צד המופת , שיאצל מן הרוח אשר על אליהו מה שישלם בו מה שבקש אלישע. ואז עזב אליהו אדרתו כדי שיחזיק בה אלישע , ותהיה כלי מה להשלמת זה המופת; הלא תראה , כי אלישע היה מצוה גחזי שיקח משענת אלישע בידו להחיות בו בן השונמית; וכן תמצא שעל צד המופת נתחדש באדרת אליהו מה שעזר אלישע בעשיית המופתים וכבר בארו זולתנו באומרו אם תראה אותי לוקח מאתך יהי לך כן באורים אחרים , ואשר נחשב אנחנו , הוא מה שזכרנו , והוא נאות ללשון ולענין. זה כי קצתם אמרו: אם תראה אותי לוקח מאתך - שתשכיל מציאות השכל הנפרד , והוא שֵׂכֶל אליהו אחר הפרדו מהחומר; ואֵלוּ הסכימו בהכרח שיהיה זה הענין מות לאליהו , וכבר ביארנו שזה בלתי איפשר; וקצתם אמרו: אם תראה אותי לוקח מאתך - רוצה לומר , שתחקור עמי בכל הסודות אשר אתה נבוך בהם מפני ראותך שאני לוּקָח מאתך , ולא ימצא לך זה ממני זולתי בזה העת. והנה יקשה לזה , שאנחנו לא מצאנו שעמדו יחד אחר זה , מה שיתכן בו זה הענין , גם לא היה מספיק זמן קצר כמו זה לזה הענין , לפי מה שאחשוב.

ויאמר אלישע ויהי נא פי שנים ברוחך אלי - כמה נבהלו ונבעתו כל המפרשים על זה , כי לא שמו לבם להבין ספרינו הקדושים על דרך ההגיון; ולא יובן ספר בלעדיו על דרך היושר , כי זה הוא סגלת המלאכה הזאת , כמו שיש לפולים סגלה לערבב השכל. ובאור זה בכאן - ואם יארך: שידוע כי המלות מהן שהן מחוברות חבור הַגָּדָה , ומהם שחבורם חבור הרכבת באור ותנאי , ואולם המחליף מין במין הנה הוא מחליף חי במת. וכן ידוע לחכמים , כי השם המצורף , לפעמים יהיה בצדו המצורף לו , ופעם לא , וכאלה רבות מחלוקות מישירות האדם , "כי ישרים דרכי יי' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בהם" (הו' יד , י). לכן דע שאָמְרוֹ בכאן ברוחך - הוא מחובר חבור הרכבת באור ותנאי , כאלו אמר: שברוחך; ואָמְרוֹ בכאן פי שנים - שכתוב על המצורף לחצי , אין בצדו המצורף לו , וגם לא בכל הכתוב בזה; אבל אמת שברוח אליהו היה כפל בערך כל נביאי דורו. וגם זה הכפל אין הכרח שיהיה מדוקדק בשעור או במשקל במאזנים , אבל הטעם: יתרון מופלג , כמו שכתבנו (מ"כ ח"ב ע' 96 ) ב'צהרים' ו'ערבים' ו'עצלתים'. ולכן היה הענין בזה כאלו אמר אלישע: אני כוסף ושואל שיהיה אלי זה הענין - היתרון הגדול שיש ברוחך על כל רוח נביא. ובטוב אמר לו אליהו הקשית לשאול , כי זה כאלו שאל שיהיה שוה לו , אבל אמר לו: אם תראה אותי לוקח מאתך יהי לך כן; ולוקח שֵם נגזר , על משקל "והסנה איננו אוכל" (שמ' ג , ב). והטעם בזה: אם בעת שאהיה לקוח תוכל לראותו בעִינְיָנוֹ כמו שיהיה , הנה יהיה לך זה היתרון שאלת , ותהיה שוה לי; וזה הפך "והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדולה נפלה עליהם ויברחו בהחבא" (דנ' י , ז). ואולם נתקיים באלישע כל המכוון , כמו שיעיד הכתוב אחר כן ויאמר: "ואלישע רואה" וגו' (להלן , יב); "נחה רוח אליהו על אלישע" וגו' (להלן , טו). אם כן לא שאל אלישע שיהיה לו כפל רוח אליהו , כמו שחשבו רבים (סנהדרין קה , ב) , כי זה היה רב; ולא שתי הידות כמו שחשב אבן עזרא ז"ל (ראה דב' כא , יז) , כי זה היה מעט; אבל שאל שיהיה שוה לו , וזה ענין יקר. ואולם אין ענין כמו זה הלשון בתורה בנביאים; הנה מצאנו כתוב בתורה "לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו" (דב' כא , יז) , ואמת כי אָמְרוֹ 'בכל' מחובר הרכבת הגדה , אבל 'פי שנים' - שטעמו: כפל , בכל מקום המצורף לחצי - הנה אין "כל אשר ימצא לו" הוא החצי , ולא כתב שם בכל הספר החצי המצורף לו , רק בכח , שזה החצי הוא חלק אחד מיתר הבנים , יהיו כמו שיהיו; לכן טעם זה: לתת לו ככל אשר ימצא לו פי שנים. וכן כתוב "כי לקחה מיד יי' כפלים בכל חטאתיה" (יש' מ , ב) - וחלילה שיהיה אמרו בכאן 'כפלים' מוקש ומצורף אל 'בכל חטאתיה' , שזה יהיה עול , אבל כאלו אמר: כי לקחה מיד יי' בכל חטאתיה כפלים , כלומר: כפל רעות , או רעות כפולות. וכן טעם "ויסרתי אתכם... שבע על חטאתיכם" (וי' כו , כח) , עם היות כל זה ולאו דוקא , וזה כטעם "ומשנה שברון" (יר' יז , יח) , כלומר: שברון כפול; וכן "ומשנה כסף" (בר' מג , טו) "וכסף משנה" (שם , יב). ואמנם אָמְרוֹ "והיה בכל הארץ נאום יי' פי שנים בה יכרתו... והשלישית יותר בה" (זכ' יג , ח) - הנה שם היה אמרו 'בה' מחובר חבור באור ותנאי , שטעמו: שבה , כמו שהענין בכאן 'שברוחך' , אבל שם נזכר בכתוב המצורף והמצורף אליו , מה שאינו כן בכאן; ואולם באור זה הכלל 'אוצר יי'' יבא.
ריכוז קישורים