תנ"ך - ויאמר
הקשית
לשאול
אם־תראה
אתי
לקח
מאתך
יהי־לך
כן
ואם־אין
לא
יהיה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֖אמֶר
הִקְשִׁ֣יתָ
לִשְׁא֑וֹל
אִם־תִּרְאֶ֨ה
אֹתִ֜י
לֻקָּ֤ח
מֵֽאִתָּךְ֙
יְהִי־לְךָ֣
כֵ֔ן
וְאִם־אַ֖יִן
לֹ֥א
יִהְיֶֽה:
(מלכים ב פרק ב פסוק י)
וַיֹּאמֶר
הִקְשִׁיתָ
לִשְׁאוֹל
אִם־תִּרְאֶה
אֹתִי
לֻקָּח
מֵאִתָּךְ
יְהִי־לְךָ
כֵן
וְאִם־אַיִן
לֹא
יִהְיֶה:
(מלכים ב פרק ב פסוק י)
ויאמר
הקשית
לשאול
אם־תראה
אתי
לקח
מאתך
יהי־לך
כן
ואם־אין
לא
יהיה:
(מלכים ב פרק ב פסוק י)
ויאמר
הקשית
לשאול
אם־תראה
אתי
לקח
מאתך
יהי־לך
כן
ואם־אין
לא
יהיה:
(מלכים ב פרק ב פסוק י)
וַאֲמַר
אַקשִׁיתָא
לְמִשׁאַל
אִם
תִּחזֵי
יָתִי
דַּאֲנָא
מִדְּבַר
מִלְוָתָך
יְהֵי
לָך
כֵּין
וְאִם
לָאו
לָא
יְהֵי
:
לקח
-
ב'
בקמץ:
מ"ב
ב
,
י;
יש'
נג
,
ח.
לקח
-
ה':
בר'
ג
,
כג;
שו'
יז
,
ב;
מ"ב
ב
,
י;
יש'
נב
,
ה;
נג
,
ח.
(וחד:
ולקח
-
יר'
כט
,
כב.)
מאתך
-
ה':
ראה
מ"א
ב
,
טז.
לֻקָח
ב'
קמצ'
אם
תראה
אתי
מעצר
וממשפט
.
הקשית
-
ל';
לקח
-
ב';
מאתך
-
ה'.
הקשית
לשאול
-
איך
איפשר
לי
לתת
לך
יותר
ממה
שיש
בידי?
אם
תראה
אותי
לוקח
מאתך
-
אז
אוכל
לעשות
לך
יותר
ויותר.
יהי
לך
כן
ואם
אין
לא
יהיה
-
שאין
היכולת
בידי.
הקשית
לשאול
-
אי
אפשר
לי
לתת
לך
יותר
ממה
שיש
בידי;
אם
תראה
אותי
לוקח
מעמך
,
אז
אוכל
לעשות
יותר
ויותר.
יהי
לך
כן
ואם
אין
לא
יהיה
-
שאין
היכולת
בידי.
הקשית
לשאול
-
די
היה
לך
בחלק
אחד
מרוחי
,
או
בחצי
רוחי;
אבל
"פי
שנים"
-
דבר
קשה
שאלת.
ואף
על
פי
כן
,
אם
יהיה
בך
כח
רוח
אלהים
שתוכל
לראותי
כשאלקח
מעמך
,
ידעתי
כי
מאת
האל
יהיה
,
שיהיה
לך
כן
כמו
ששאלת.
לקח
-
פעל
עומד
שלא
נזכר
פועלו
,
לפיכך
הוא
קמוץ.
אם
תראה
אותי
לוקח
מאתך
יהיה
לך
כן
-
אמר
לו
זה
על
דרך
המופתים
המתחדשים
,
כאלו
יאמר
שאם
יראה
אותו
בעת
הלקחו
מעמו
,
בהעלותו
בסערה
השמים
,
אז
יתחדש
לו
על
צד
המופת
,
שיאצל
מן
הרוח
אשר
על
אליהו
מה
שישלם
בו
מה
שבקש
אלישע.
ואז
עזב
אליהו
אדרתו
כדי
שיחזיק
בה
אלישע
,
ותהיה
כלי
מה
להשלמת
זה
המופת;
הלא
תראה
,
כי
אלישע
היה
מצוה
גחזי
שיקח
משענת
אלישע
בידו
להחיות
בו
בן
השונמית;
וכן
תמצא
שעל
צד
המופת
נתחדש
באדרת
אליהו
מה
שעזר
אלישע
בעשיית
המופתים
וכבר
בארו
זולתנו
באומרו
אם
תראה
אותי
לוקח
מאתך
יהי
לך
כן
באורים
אחרים
,
ואשר
נחשב
אנחנו
,
הוא
מה
שזכרנו
,
והוא
נאות
ללשון
ולענין.
זה
כי
קצתם
אמרו:
אם
תראה
אותי
לוקח
מאתך
-
שתשכיל
מציאות
השכל
הנפרד
,
והוא
שֵׂכֶל
אליהו
אחר
הפרדו
מהחומר;
ואֵלוּ
הסכימו
בהכרח
שיהיה
זה
הענין
מות
לאליהו
,
וכבר
ביארנו
שזה
בלתי
איפשר;
וקצתם
אמרו:
אם
תראה
אותי
לוקח
מאתך
-
רוצה
לומר
,
שתחקור
עמי
בכל
הסודות
אשר
אתה
נבוך
בהם
מפני
ראותך
שאני
לוּקָח
מאתך
,
ולא
ימצא
לך
זה
ממני
זולתי
בזה
העת.
והנה
יקשה
לזה
,
שאנחנו
לא
מצאנו
שעמדו
יחד
אחר
זה
,
מה
שיתכן
בו
זה
הענין
,
גם
לא
היה
מספיק
זמן
קצר
כמו
זה
לזה
הענין
,
לפי
מה
שאחשוב.
ויאמר
אלישע
ויהי
נא
פי
שנים
ברוחך
אלי
-
כמה
נבהלו
ונבעתו
כל
המפרשים
על
זה
,
כי
לא
שמו
לבם
להבין
ספרינו
הקדושים
על
דרך
ההגיון;
ולא
יובן
ספר
בלעדיו
על
דרך
היושר
,
כי
זה
הוא
סגלת
המלאכה
הזאת
,
כמו
שיש
לפולים
סגלה
לערבב
השכל.
ובאור
זה
בכאן
-
ואם
יארך:
שידוע
כי
המלות
מהן
שהן
מחוברות
חבור
הַגָּדָה
,
ומהם
שחבורם
חבור
הרכבת
באור
ותנאי
,
ואולם
המחליף
מין
במין
הנה
הוא
מחליף
חי
במת.
וכן
ידוע
לחכמים
,
כי
השם
המצורף
,
לפעמים
יהיה
בצדו
המצורף
לו
,
ופעם
לא
,
וכאלה
רבות
מחלוקות
מישירות
האדם
,
"כי
ישרים
דרכי
יי'
וצדיקים
ילכו
בם
ופושעים
יכשלו
בהם"
(הו'
יד
,
י).
לכן
דע
שאָמְרוֹ
בכאן
ברוחך
-
הוא
מחובר
חבור
הרכבת
באור
ותנאי
,
כאלו
אמר:
שברוחך;
ואָמְרוֹ
בכאן
פי
שנים
-
שכתוב
על
המצורף
לחצי
,
אין
בצדו
המצורף
לו
,
וגם
לא
בכל
הכתוב
בזה;
אבל
אמת
שברוח
אליהו
היה
כפל
בערך
כל
נביאי
דורו.
וגם
זה
הכפל
אין
הכרח
שיהיה
מדוקדק
בשעור
או
במשקל
במאזנים
,
אבל
הטעם:
יתרון
מופלג
,
כמו
שכתבנו
(מ"כ
ח"ב
ע' 96
)
ב'צהרים'
ו'ערבים'
ו'עצלתים'.
ולכן
היה
הענין
בזה
כאלו
אמר
אלישע:
אני
כוסף
ושואל
שיהיה
אלי
זה
הענין
-
היתרון
הגדול
שיש
ברוחך
על
כל
רוח
נביא.
ובטוב
אמר
לו
אליהו
הקשית
לשאול
,
כי
זה
כאלו
שאל
שיהיה
שוה
לו
,
אבל
אמר
לו:
אם
תראה
אותי
לוקח
מאתך
יהי
לך
כן;
ולוקח
שֵם
נגזר
,
על
משקל
"והסנה
איננו
אוכל"
(שמ'
ג
,
ב).
והטעם
בזה:
אם
בעת
שאהיה
לקוח
תוכל
לראותו
בעִינְיָנוֹ
כמו
שיהיה
,
הנה
יהיה
לך
זה
היתרון
שאלת
,
ותהיה
שוה
לי;
וזה
הפך
"והאנשים
אשר
היו
עמי
לא
ראו
את
המראה
אבל
חרדה
גדולה
נפלה
עליהם
ויברחו
בהחבא"
(דנ'
י
,
ז).
ואולם
נתקיים
באלישע
כל
המכוון
,
כמו
שיעיד
הכתוב
אחר
כן
ויאמר:
"ואלישע
רואה"
וגו'
(להלן
,
יב);
"נחה
רוח
אליהו
על
אלישע"
וגו'
(להלן
,
טו).
אם
כן
לא
שאל
אלישע
שיהיה
לו
כפל
רוח
אליהו
,
כמו
שחשבו
רבים
(סנהדרין
קה
,
ב)
,
כי
זה
היה
רב;
ולא
שתי
הידות
כמו
שחשב
אבן
עזרא
ז"ל
(ראה
דב'
כא
,
יז)
,
כי
זה
היה
מעט;
אבל
שאל
שיהיה
שוה
לו
,
וזה
ענין
יקר.
ואולם
אין
ענין
כמו
זה
הלשון
בתורה
בנביאים;
הנה
מצאנו
כתוב
בתורה
"לתת
לו
פי
שנים
בכל
אשר
ימצא
לו"
(דב'
כא
,
יז)
,
ואמת
כי
אָמְרוֹ
'בכל'
מחובר
הרכבת
הגדה
,
אבל
'פי
שנים'
-
שטעמו:
כפל
,
בכל
מקום
המצורף
לחצי
-
הנה
אין
"כל
אשר
ימצא
לו"
הוא
החצי
,
ולא
כתב
שם
בכל
הספר
החצי
המצורף
לו
,
רק
בכח
,
שזה
החצי
הוא
חלק
אחד
מיתר
הבנים
,
יהיו
כמו
שיהיו;
לכן
טעם
זה:
לתת
לו
ככל
אשר
ימצא
לו
פי
שנים.
וכן
כתוב
"כי
לקחה
מיד
יי'
כפלים
בכל
חטאתיה"
(יש'
מ
,
ב)
-
וחלילה
שיהיה
אמרו
בכאן
'כפלים'
מוקש
ומצורף
אל
'בכל
חטאתיה'
,
שזה
יהיה
עול
,
אבל
כאלו
אמר:
כי
לקחה
מיד
יי'
בכל
חטאתיה
כפלים
,
כלומר:
כפל
רעות
,
או
רעות
כפולות.
וכן
טעם
"ויסרתי
אתכם...
שבע
על
חטאתיכם"
(וי'
כו
,
כח)
,
עם
היות
כל
זה
ולאו
דוקא
,
וזה
כטעם
"ומשנה
שברון"
(יר'
יז
,
יח)
,
כלומר:
שברון
כפול;
וכן
"ומשנה
כסף"
(בר'
מג
,
טו)
"וכסף
משנה"
(שם
,
יב).
ואמנם
אָמְרוֹ
"והיה
בכל
הארץ
נאום
יי'
פי
שנים
בה
יכרתו...
והשלישית
יותר
בה"
(זכ'
יג
,
ח)
-
הנה
שם
היה
אמרו
'בה'
מחובר
חבור
באור
ותנאי
,
שטעמו:
שבה
,
כמו
שהענין
בכאן
'שברוחך'
,
אבל
שם
נזכר
בכתוב
המצורף
והמצורף
אליו
,
מה
שאינו
כן
בכאן;
ואולם
באור
זה
הכלל
'אוצר
יי''
יבא.