תנ"ך - ויאמר
יחזקיהו
נקל
לצל
לנטות
עשר
מעלות
לא
כי
ישוב
הצל
אחרנית
עשר
מעלות:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֙אמֶר֙
יְחִזְקִיָּ֔הוּ
נָקֵ֣ל
לַצֵּ֔ל
לִנְט֖וֹת
עֶ֣שֶׂר
מַעֲל֑וֹת
לֹ֣א
כִ֔י
יָשׁ֥וּב
הַצֵּ֛ל
אֲחֹרַנִּ֖ית
עֶ֥שֶׂר
מַעֲלֽוֹת:
(מלכים ב פרק כ פסוק י)
וַיֹּאמֶר
יְחִזְקִיָּהוּ
נָקֵל
לַצֵּל
לִנְטוֹת
עֶשֶׂר
מַעֲלוֹת
לֹא
כִי
יָשׁוּב
הַצֵּל
אֲחֹרַנִּית
עֶשֶׂר
מַעֲלוֹת:
(מלכים ב פרק כ פסוק י)
ויאמר
יחזקיהו
נקל
לצל
לנטות
עשר
מעלות
לא
כי
ישוב
הצל
אחרנית
עשר
מעלות:
(מלכים ב פרק כ פסוק י)
ויאמר
יחזקיהו
נקל
לצל
לנטות
עשר
מעלות
לא
כי
ישוב
הצל
אחרנית
עשר
מעלות:
(מלכים ב פרק כ פסוק י)
וַאֲמַר
יְחִזקִיָה
קַלִילָא
דָא
דִיהָך
טוּלָא
עֲסַר
שָׁעָן
בְּרַם
נִסָא
יְתוּב
טוּלָא
לַאֲחוֹרוֹהִי
עֲסַר
שָׁעָן
:
יחזקיהו
-
ג'
בנביאים:
מ"ב
כ
,
י;
יש'
א
,
א;
יר'
טו
,
ד.
וכל
דברי
הימים
דכותהון
בר
מן
ה':
דה"א
ג
,
יג;
דה"ב
כט
,
יח
,
כז;
ל
,
כד;
לב
,
טו.
יחזקיהו
ג'
בנביא'
נקל
לצל
חזון
ישעיהו
בגלל
מנשה.
וכל
דבר'
הימי'
דכותהון
בר
מן
ה'
אחז
בנו
ויבואו
פנימה
להעלות
העלה
הרים
לקהל
ועתה
אל
ישיא
.
יחזקיהו
-
ג'
בנב'
וכל
דבר'
הימ'
דכות'
ב'
מ'
(ג')
[ה'].
ויאמר
חזקיהו
נקל
לצל
לנטות
עשר
מעלות
-
דבר
קל
הוא
לנטות
במקומו
,
מוטה
ועומד
עשר
מעלות
,
אינו
דבר
הניכר
כל
כך.
לא
כי
-
אלא
ישוב
הצל
ויהיה
דבר
תימה
,
שראו
שפנה
היום
לערוב
,
ויחזור
להיות
בקר.
ויאמר
יחזקיהו
נקל
לצל
לנטות
עשר
מעלות
-
דבר
קל
לבוא
ולנטות
במקומו
,
מוטה
ועומד
עשר
מעלות
,
ואינו
דבר
הניכר
כל
כך;
לא
כי
-
אלא
ישוב
הצל
,
ויהא
דבר
תימה
,
שראו
שפנה
היום
לערוב
ויחזור
להיות
בוקר.
הלך
הצל
-
כמו
'ילך'.
שאל
לו
באי
זה
דְבַר
אות
יבחר:
אם
ילך
הצל
לפנים
עשר
מעלות
ברגע
אחד
,
או
ישוב
אחורנית
עשר
מעלות.
ואמר
חזקיהו:
נקל
לצל
לנטות
עשר
מעלות
-
כי
הגלגל
במרוצתו
,
יהיה
נקל
האות
שימהר
מרוצתו
יותר
ממנהגו;
אבל
האות
יהיה
יותר
חזק
אם
ישוב
אחורנית
ממהלכו.
ויאמר
חזקיהו
נקל
לצל
לנטות
עשר
מעלות
-
הנה
זה
הפסוק
קשה
מאד
בפירושו
,
וזה
כי
הוא
ידוע
כי
נטיית
הצל
תהיה
מצד
תנועת
השמש
,
ולפי
תנועת
השמש
מעט
מעט
יטה
הצל
מעט
מעט
,
וזה
מבואר
בעצמו;
ובהיות
הענין
כן
,
מה
זה
שאמר
חזקיהו
נקל
לצל
לנטות
עשר
מעלות?
איך
חשב
חזקיהו
נקל
,
מה
שהוא
מהמופת
נפלא
מאד
,
לא
ראינו
כמוהו
בביאור
אפילו
למשה
,
אשר
לא
קם
כמוהו
לכל
האותות
והמופתים
אשר
עשה;
כי
המופתים
ההם
היו
לשנות
סדר
אלו
הדברים
השפלים
,
והוא
יותר
נפלא
לאין
שיעור
מה
שישתנה
בו
סדר
הגרמים
העליונים!
ובהיות
הענין
כן
,
הנה
יהיה
זה
המאמר
מחזקיה
בתכלית
הסכלות
,
ואיך
ראוי
שנחשב
זה
עליו
עם
שלמותו
הנראה
מדבריו?
ואם
אמרנו
שלא
היה
זה
המופת
בתנועת
השמש
בעצמה
,
יקשה
מה
שאמר
בספר
דברי
הימים
על
מליצי
שרי
בבל
,
שבאו
"לדרוש
המופת
אשר
היה
בארץ"
(דה"ב
לב
,
לא)
,
כי
ידמה
מזה
המקום
שזה
המופת
היה
על
דבר
חליו
,
לפי
שבזה
המקום
אמר
"כי
שמע
כי
חלה
חזקיהו"
(להלן
,
יב).
והנראה
בעיני
מפני
כל
זה
,
שזה
המופת
היה
בצל
,
לא
בשמש
בעצמו.
וכבר
ידעת
כי
העננים
המתנועעים
תחת
השמש
יביאו
לפעמים
ניצוץ
השמש
בזולת
מקומו
הראוי
לו
,
וזה
כבר
נמצא
בחוש
הרבה.
ולפי
שראה
חזקיה
מתנועת
הרוח
אז
וקצת
אידים
שהיו
תחת
השמש
,
שיקל
להם
בתנועתם
המהירה
להשיב
הצל
עשר
מעלות
,
כי
באותו
צד
היתה
תנועתם
,
בקש
מישעיה
שיהיה
הענין
בהפך
זה
,
כדי
שיוכר
לו
מופת
השם
יתברך.