תנ"ך - ויצא
את־האשרה
מבית
ה'
מחוץ
לירושלם
אל־נחל
קדרון
וישרף
אתה
בנחל
קדרון
וידק
לעפר
וישלך
את־עפרה
על־קבר
בני
העם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּצֵ֣א
אֶת־הָאֲשֵׁרָה֩
מִבֵּ֨ית
יְהוָ֜ה
מִח֤וּץ
לִירוּשָׁלִַם֙
אֶל־נַ֣חַל
קִדְר֔וֹן
וַיִּשְׂרֹ֥ף
אֹתָ֛הּ
בְּנַ֥חַל
קִדְר֖וֹן
וַיָּ֣דֶק
לְעָפָ֑ר
וַיַּשְׁלֵךְ֙
אֶת־עֲפָרָ֔הּ
עַל־קֶ֖בֶר
בְּנֵ֥י
הָעָֽם:
(מלכים ב פרק כג פסוק ו)
וַיֹּצֵא
אֶת־הָאֲשֵׁרָה
מִבֵּית
יְהוָה
מִחוּץ
לִירוּשָׁלִַם
אֶל־נַחַל
קִדְרוֹן
וַיִּשְׂרֹף
אֹתָהּ
בְּנַחַל
קִדְרוֹן
וַיָּדֶק
לְעָפָר
וַיַּשְׁלֵךְ
אֶת־עֲפָרָהּ
עַל־קֶבֶר
בְּנֵי
הָעָם:
(מלכים ב פרק כג פסוק ו)
ויצא
את־האשרה
מבית
ה'
מחוץ
לירושלם
אל־נחל
קדרון
וישרף
אתה
בנחל
קדרון
וידק
לעפר
וישלך
את־עפרה
על־קבר
בני
העם:
(מלכים ב פרק כג פסוק ו)
ויצא
את־האשרה
מבית
יהוה
מחוץ
לירושלם
אל־נחל
קדרון
וישרף
אתה
בנחל
קדרון
וידק
לעפר
וישלך
את־עפרה
על־קבר
בני
העם:
(מלכים ב פרק כג פסוק ו)
וְאַפֵּיק
יָת
אֲשֵׁירְתָא
מִבֵּית
מַקדְּשָׁא
דַייָ
מִבַּרָא
לִירוּשׁלֶם
לְנַחלָא
דְקִדרוֹן
וְאוֹקֵיד
יָתַהּ
בְּנַחלָא
דְקִדרוֹן
וְאַדְּקַהּ
לְעַפרָא
וּרמָא
יָת
עַפרַהּ
לְקִברֵי
גָּלַיָא
:
ויצא
-
י"ג
חסר:
ראה
מ"ב
י
,
כב.
לעפר
-
ג':
דב'
ט
,
כא;
מ"ב
כג
,
ו
,
טו.
על
-
קבר
-
ב'
בלישנא:
בר'
לה
,
כ;
מ"ב
כג
,
ו.
לעפר
ג'
עד
אשר
דק
וידק
לעפר
הדק
לעפר
.
ויצא
-
י"ג
חס';
לעפר
-
ג';
את
-
עפרה
-
ל';
על
-
קבר
-
ב'
בלשנ'.
על
קבר
בני
העם
-
העם
שהיו
עובדים
להם
בחייהם
,
השליך
עפר
השרפה
אל
קבריהם
לבזיונם:
ראו
מה
שהייתם
עובדים
בחייכם!
כדי
שיוסרו
החיים.
וכן
אומר
בדברי
הימים
"ויזרק
על
פני
הקברים
הזובחים
להם"
(דה"ב
לד
,
ד)
,
והוא
חסר
הנסמך:
קברי
הזובחים
להם;
כמו
"העם
המלחמה"
(יהו'
ח
,
א).
ויונתן
תרגם:
"לקברי
גליא"
,
ו'גליא'
שם
עבודה
זרה;
וכן
בדברי
רבותינו
ז"ל
(ע"ז
מו
,
א):
בית
גליא
היו
קורין
להם
'בית
כריא'.
וישלך
את
עפרה
על
קבר
בני
העם
-
רוצה
לומר:
על
קבר
העם
שהיו
עובדים
עבודה
זרה.
ומזה
המקום
למדנו
שקבר
אסור
בהנאה;
שאם
היה
מותר
בהנאה
,
היה
לו
להשמר
מזה
,
שמא
יהנו
בקברי
העם
,
ונמצאו
נהנים
מעבודה
זרה.