תנ"ך - ויהי
בשלשים
ושבע
שנה
לגלות
יהויכין
מלך־יהודה
בשנים
עשר
חדש
בעשרים
ושבעה
לחדש
נשא
אויל
מרדך
מלך
בבל
בשנת
מלכו
את־ראש
יהויכין
מלך־יהודה
מבית
כלא:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיְהִי֩
בִשְׁלֹשִׁ֨ים
וָשֶׁ֜בַע
שָׁנָ֗ה
לְגָלוּת֙
יְהוֹיָכִ֣ין
מֶֽלֶךְ־יְהוּדָ֔ה
בִּשְׁנֵ֤ים
עָשָׂר֙
חֹ֔דֶשׁ
בְּעֶשְׂרִ֥ים
וְשִׁבְעָ֖ה
לַחֹ֑דֶשׁ
נָשָׂ֡א
אֱוִ֣יל
מְרֹדַךְ֩
מֶ֨לֶךְ
בָּבֶ֜ל
בִּשְׁנַ֣ת
מָלְכ֗וֹ
אֶת־רֹ֛אשׁ
יְהוֹיָכִ֥ין
מֶלֶךְ־יְהוּדָ֖ה
מִבֵּ֥ית
כֶּֽלֶא:
(מלכים ב פרק כה פסוק כז)
וַיְהִי
בִשְׁלֹשִׁים
וָשֶׁבַע
שָׁנָה
לְגָלוּת
יְהוֹיָכִין
מֶלֶךְ־יְהוּדָה
בִּשְׁנֵים
עָשָׂר
חֹדֶשׁ
בְּעֶשְׂרִים
וְשִׁבְעָה
לַחֹדֶשׁ
נָשָׂא
אֱוִיל
מְרֹדַךְ
מֶלֶךְ
בָּבֶל
בִּשְׁנַת
מָלְכוֹ
אֶת־רֹאשׁ
יְהוֹיָכִין
מֶלֶךְ־יְהוּדָה
מִבֵּית
כֶּלֶא:
(מלכים ב פרק כה פסוק כז)
ויהי
בשלשים
ושבע
שנה
לגלות
יהויכין
מלך־יהודה
בשנים
עשר
חדש
בעשרים
ושבעה
לחדש
נשא
אויל
מרדך
מלך
בבל
בשנת
מלכו
את־ראש
יהויכין
מלך־יהודה
מבית
כלא:
(מלכים ב פרק כה פסוק כז)
ויהי
בשלשים
ושבע
שנה
לגלות
יהויכין
מלך־יהודה
בשנים
עשר
חדש
בעשרים
ושבעה
לחדש
נשא
אויל
מרדך
מלך
בבל
בשנת
מלכו
את־ראש
יהויכין
מלך־יהודה
מבית
כלא:
(מלכים ב פרק כה פסוק כז)
וַהֲוָה
בִתלָתִין
וּשׁבַע
שְׁנִין
לְגָלוּת
יְהוֹיָכִין
מֶלֶך
שִׁבטָא
דְבֵית
יְהוּדָה
בִּתרֵי
עֲסַר
יַרחִין
בְּעֶסרִין
וְשִׁבעָה
לְיַרחָא
רַבִּי
אֱוִיל
מְרֹדַך
מַלכָּא
דְבָבֶל
בִּשׁנַת
מִמלְכֵיהּ
יָת
רֵישׁ
יְהוֹיָכִין
מֶלֶך
שִׁבטָא
דְבֵית
יְהוּדָה
וְאַפֵּיק
יָתֵיהּ
מִבֵּית
אֲסִירֵי
:
מבית
כלא
-
ג'
(בלישנא):
*מ"ב
יז
,
ד;
כה
,
כז;
יש'
מב
,
ז.
נשא
אויל
מרודך
-
שמת
נבוכד
נצר
,
ומלך
אויל
מרודך
תחתיו.
בעשרים
ושבעה
לחדש
-
ובספר
ירמיה
הוא
אומר
"בעשרים
וחמשה"
(נב
,
לא)!?
אלא:
בעשרים
וחמשה
מת
נבוכד
נצר
ונקבר
בעשרים
וששה;
בעשרים
ושבעה
הוציאו
אויל
מרודך
מקברו
וגיררו
,
בשביל
לבטל
גזירותיו
,
לקיים
מה
שנאמר
"ואתה
השלכת
מקברך"
וגו'
(יש'
יד
,
יט;
ראה
סע"ר
כח).
נשא
אויל
מרדך
-
שמת
נבוכדנצר
,
ומלך
אויל
מרודך
תחתיו.
בעשרים
ושבעה
לחדש
-
ובספר
ירמיה
(נב
,
לא)
הוא
אומר
"בעשרים
וחמשה"!?
אלא:
בעשרים
וחמשה
מת
נבוכדנצר
ונקבר
בעשרים
וששה;
בעשרים
ושבעה
הוציאו
אויל
מרודך
מקברו
וגררו
,
כדי
לבטל
גזירותיו;
לקיים
מה
שנאמר
"ואתה
השלכת
מקברך"
וגו'
(יש'
יד
,
יט).
מיכאן
אמרו
(סע"ר
כח):
כל
שהוא
בטובה
,
אל
יתיאש
עצמו
מן
הרעה
,
שהרי
צדקיה
מלך
אחת
עשרה
שנה
,
וסופו
שתה
שמרי
כל
הדורות;
וכל
שהוא
ברעה
,
אל
יתיאש
עצמו
מן
הטובה
,
שהרי
יהויכין
עשה
בבית
הכלא
שלשים
ושבע
שנה
,
וסופו
הוציאו
מבית
הכלא
,
וידבר
אתו
טובות
,
ויתן
את
כסאו
מעל
כסא
המלכים.
בעשרים
ושבעה
לחדש
נשא
אויל
מרודך
-
שמת
נבוכדנצר
,
ומלך
אויל
מרודך
בנו.
ובירמיה
אמר
"בעשרים
וחמשה"
(נב
,
לא)!?
פרשו
רבותינו
ז"ל
(סע"ר
כח):
בעשרים
וחמשה
מת
נבוכדנצר
,
בעשרים
וששה
נקבר
,
בעשרים
ושבעה
הוציאו
אויל
מרודך
בנו
מקברו;
כי
פחד
שמא
ישוב
עדיין
,
כמו
שעשה
אחר
שנטרד
ודר
עם
החיות
,
והמית
בן
אחד
שמלך
תחתיו.
ובקצת
הנסחאות
הדרש
כתוב
(ראה
ויק"ר
יח
,
ב):
אויל
מרודך
הוא
שֶהִמְלִיכו
תחתיו
,
וכששב
נבוכדנצר
ומצאו
על
כסאו
,
נתנו
בבית
האסורים;
ועכשו
פחד
אויל
מרודך
אולי
ישוב
ויהרגנו
,
והוציאו
מקברו
לראות
אם
מת
בלי
ספק;
לקיים
עליו
מה
שכתוב
"ואתה
השלכת
מקברך
כנצר
נתעב"
(יש'
יד
,
יט).
ויהי
בשלשים
ושבע
שנה
לגלות
יהויכין
-
לפי
שאז
היתה
השנה
הראשונה
למלכות
אויל
מרודך
,
וכבר
היה
גלות
יהויכין
בשנה
השמינית
לנבוכדנצר
,
למדנו
שנבוכדנצר
מלך
ארבעים
וארבע
שנה.
והנה
אמר
פה
בעשרים
ושבעה
לחדש
,
ובספר
ירמיה
אמר
"בעשרים
וחמשה"
(נב
,
לא)!?
וידמה
כי
בעשרים
וחמשה
לחדש
היתה
התחלת
זה
המעשה
,
ולא
נשלם
עד
עשרים
ושבעה
לחדש.
והנה
אמרו
ז"ל
(ויק"ר
יח
,
ב)
,
כי
אויל
מרודך
רצה
לנסות
אם
מת
אביו
קודם
שימלוך
,
כי
היה
ירא
מאד
ממנו
,
ולזה
השליכו
מקברו
לדעת
אם
הוא
מת
,
כמו
שכתוב
"ואתה
השלכת
מקברך
כנצר
נתעב"
(יש'
יד
,
ט).
ואמנם
היה
ירא
אויל
מרודך
ממנו
,
כי
כשנטרד
נבוכדנצר
והוסר
ממנו
שכל
אדם
(ראה
דנ'
ד
,
ל)
,
המליכוּ
אויל
מרודך
,
כי
כן
היה
ראוי
בלי
ספק
,
וכאשר
שב
לדעתו
ומצאו
מולך
שמהו
בבית
האסורים;
ואולי
קבלה
היתה
בידם.