תנ"ך - ויאמר
אלישע
אל־מלך
ישראל
מה־לי
ולך
לך
אל־נביאי
אביך
ואל־נביאי
אמך
ויאמר
לו
מלך
ישראל
אל
כי־קרא
ה'
לשלשת
המלכים
האלה
לתת
אותם
ביד־מואב:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיֹּ֨אמֶר
אֱלִישָׁ֜ע
אֶל־מֶ֤לֶךְ
יִשְׂרָאֵל֙
מַה־לִּ֣י
וָלָ֔ךְ
לֵ֚ךְ
אֶל־נְבִיאֵ֣י
אָבִ֔יךָ
וְאֶל־נְבִיאֵ֖י
אִמֶּ֑ךָ
וַיֹּ֤אמֶר
לוֹ֙
מֶ֣לֶךְ
יִשְׂרָאֵ֔ל
אַ֗ל
כִּֽי־קָרָ֤א
יְהוָה֙
לִשְׁלֹ֙שֶׁת֙
הַמְּלָכִ֣ים
הָאֵ֔לֶּה
לָתֵ֥ת
אוֹתָ֖ם
בְּיַד־מוֹאָֽב:
(מלכים ב פרק ג פסוק יג)
וַיֹּאמֶר
אֱלִישָׁע
אֶל־מֶלֶךְ
יִשְׂרָאֵל
מַה־לִּי
וָלָךְ
לֵךְ
אֶל־נְבִיאֵי
אָבִיךָ
וְאֶל־נְבִיאֵי
אִמֶּךָ
וַיֹּאמֶר
לוֹ
מֶלֶךְ
יִשְׂרָאֵל
אַל
כִּי־קָרָא
יְהוָה
לִשְׁלֹשֶׁת
הַמְּלָכִים
הָאֵלֶּה
לָתֵת
אוֹתָם
בְּיַד־מוֹאָב:
(מלכים ב פרק ג פסוק יג)
ויאמר
אלישע
אל־מלך
ישראל
מה־לי
ולך
לך
אל־נביאי
אביך
ואל־נביאי
אמך
ויאמר
לו
מלך
ישראל
אל
כי־קרא
ה'
לשלשת
המלכים
האלה
לתת
אותם
ביד־מואב:
(מלכים ב פרק ג פסוק יג)
ויאמר
אלישע
אל־מלך
ישראל
מה־לי
ולך
לך
אל־נביאי
אביך
ואל־נביאי
אמך
ויאמר
לו
מלך
ישראל
אל
כי־קרא
יהוה
לשלשת
המלכים
האלה
לתת
אותם
ביד־מואב:
(מלכים ב פרק ג פסוק יג)
וַאֲמַר
אֱלִישָׁע
לְמַלכָּא
דְיִשׂרָאֵל
מָא
לִי
וָלָך
אִיזֵיל
לְוָת
נְבִיאֵי
אֲבוּך
וּלוָת
נְבִיאֵי
אִמָך
וַאֲמַר
לֵיהּ
מַלכָּא
דְיִשׂרָאֵל
בְּבָעוּ
לָא
תַדכַר
חוֹבִין
בְּשָׁעֲתָא
הַהִיא
בְּעֵי
עֲלַנָא
רַחֲמִין
אֲרֵי
זָמֵין
יְיָ
לִתלָתָא
מַלכַיָא
הָאִלֵין
לְמִמסַר
יָתְהוֹן
בְּיַד
מוֹאֲבָאֵי
:
וָלך
-
ד'
(בקמץ):
שו'
יא
,
יב;
מ"א
יז
,
יח;
מ"ב
ג
,
יג;
דה"ב
לה
,
כא.
אותם
-
ט'
מלא
בסיפרא:
ראה
מ"א
כ
,
כה.
ולך
-
ד';
אותם
-
ט'
מל'
בסיפ'.
אל
כי
קרא
יי'
וגו'
"בבעו
לא
תדכר
חובין
בשעתא
דא
בעי
עלנא
רחמין
עלנא
,
ארי
זמין
יי'"
וגו'
(ת"י).
אל
כי
קרא
יי'
לשלשת
וגו'
-
תרגומו:
"בבעו
,
לא
תידכר
עלנא
חובין
בשעתא
ההיא;
בעי
עלנא
רחמין
,
ארי
זמין"
וגו'.
אל
כי
קרא
יי'
-
אל
תאמר
עתה
לנו
דברים
אלו:
אמת
הוא
כי
קרא
יי'
לשלשת
המלכים
הבאים
הנה
,
לתתם
ביד
מואב.
ויונתן
תרגם
אל
לשון
בקשה:
"בבעו
,
לא
תדכר
עלנא
חובין
בשעתא
דא
,
בעי
עלנא
רחמין
,
ארי
זמין
יי'
לתלת
מלכיא".
וכן
תרגם
יונתן
"אל
אדני
איש
האלהים"
(מ"ב
ד
,
טז):
"בבעו
ריבוני".
וכן
תרגם
אונקלוס
"אל
נא
אדוני
(בר'
יט
,
יח):
"בבעו
יי'".