תנ"ך - והכיתם כל־עיר מבצר וכל־עיר מבחור וכל־עץ טוב תפילו וכל־מעיני־מים תסתמו וכל החלקה הטובה תכאבו באבנים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְהִכִּיתֶ֞ם כָּל־עִ֤יר מִבְצָר֙ וְכָל־עִ֣יר מִבְח֔וֹר וְכָל־עֵ֥ץ טוֹב֙ תַּפִּ֔ילוּ וְכָל־מַעְיְנֵי־מַ֖יִם תִּסְתֹּ֑מוּ וְכֹל֙ הַחֶלְקָ֣ה הַטּוֹבָ֔ה תַּכְאִ֖בוּ בָּאֲבָנִֽים: (מלכים ב פרק ג פסוק יט)

טקסט וניקוד:

וְהִכִּיתֶם כָּל־עִיר מִבְצָר וְכָל־עִיר מִבְחוֹר וְכָל־עֵץ טוֹב תַּפִּילוּ וְכָל־מַעְיְנֵי־מַיִם תִּסְתֹּמוּ וְכֹל הַחֶלְקָה הַטּוֹבָה תַּכְאִבוּ בָּאֲבָנִים: (מלכים ב פרק ג פסוק יט)

טקסט בלבד:

והכיתם כל־עיר מבצר וכל־עיר מבחור וכל־עץ טוב תפילו וכל־מעיני־מים תסתמו וכל החלקה הטובה תכאבו באבנים: (מלכים ב פרק ג פסוק יט)

תיקון קוראים:

והכיתם כל־עיר מבצר וכל־עיר מבחור וכל־עץ טוב תפילו וכל־מעיני־מים תסתמו וכל החלקה הטובה תכאבו באבנים: (מלכים ב פרק ג פסוק יט)
וְתִמחוֹן כָּל כְּרָך תַּקִיף וְכָל קִריָא כְרִיכָא וְכָל אִילָן דְּיָאֵי תִּעקְרוּן וְכָל מַבּוּעֵי מַיָא תִּסתְּמוּן וְכָל אַחסָנְתָא שַׁפִּירְתָא תְּטוּמוּן בְּאַבנַיָא :

מבחור - ב' (ומלא): מ"ב ג , יט; יט , כג. וכל - עץ - ה': מ"ב ג , יט , כה; יש' מד , כג; יח' כ , כח; כא , ג.

מבחור - ב'; וכל - עץ - ה'; מעיני - מים - ל'; תכאבו - ל' וחס'.

וכל עץ טוב תפילו - אע"פ שנאמר "לא תשחית את עצה" (דב' כ , יט) , כאן התיר לכם , שהיא אומה נקלה ובזויה לפניו; וכן הוא אומר "לא תדרוש שלומם וטובתם" (דב' כג , ז) - אילו אילנות טובות שלהם (ראה תנח' פינחס ג). החלקה הטובה - שדה זרועה , 'קומיצי' בלעז.

וכל עץ טוב תפילו - וכתיב "רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אותו תשחית וכרת" (דב' כ , כ) - וכל עץ מאכל אותו לא תשחית!? אלא הם עשו עמכם שלא כדין , דכתיב "על דבר אשר לא קדמו אתכם" וגו' (שם כג , ה) ולא דיי להם כך , אלא ששכרו את בלעם לקללכם (שם) ; ואתם , גם אתם עשו להם שלא כדין , וכל עץ טוב תפילו. החלקה הטובה - שדה זרועה.

וכל עץ טוב תפילו - כי הכתוב לא אמר "לא תשחית את עצה" (דב' כ , יט) , אלא כשיצורו על עיר , כמו שאמר הטעם "כי ממנו תאכל" (שם). ואע"פ שרבותינו ז"ל קבלו (ספ"ד רג) , כי בכל מקום ובכל זמן אסור להשחית עץ מאכל , פשט הכתוב הוא , שלא אמר אלא בעת המצור. ואפשר שהיתה מצוה לשעה , כאליהו בהר הכרמל , שהקריב עולה בחוץ בשעת איסור הבמות. ובדרש (תנ"ב פנחס , ה): כשאמר להם הנביא: וכל עץ טוב תפילו , אמרו לו: הרי הוא אומר "לא תשחית את עצה" , ואת אומר כן!? אמר להם: על שאר האומות אומר זה , אבל אומה זו נקלה ונבזה לפני יי' , שנאמר "ונקל זאת בעיני יי'" (לעיל , יח); ונאמר "לא תדרוש שלומם וטובתם" (דב' כג , ז) - אלו האילנות הטובים שלהם. תכאיבו באבנים - על דרך השאלה; וכן "היחיו את האבנים" (נחמ' ג , לד); "וירפא את מזבח יי' ההרוס" (מ"א יח , ל); וכן תרגומו: "תטומון".

והכיתם כל עיר מבצר וגו' - אמר להם במצות השם יתברך , שיכו כל עיר בצורה וכל עיר נבחרת ויפילו כל אילן טוב; אע"פ שהתורה אמרה "לא תשחית את עצה" (דב' כ , יט) , הנה היה זה למצות השם יתברך לפי שעה , להשחית את מואב לפי היכולת , ולזה צוה גם כן לסתום להם כל מעין מים ולהכות באבנים כל חלקה טובה , כדי שישחיתו תבואתה.

תכאיבו באבנים - כטעם "אך בשרו עליו יכאב" (איוב יד , כב); וכן "ונפשו עליו תאבל" (שם) , מטעם "אבלה נבלה הארץ" (יש' כד , ד). וראה איך המפרשים אולתם מפליאים בזה הלשון , בעבור הלעזים הנשחתים שאנו עושים.
ריכוז קישורים